מדוע התנזר הגאון רבי מרדכי מן זצ"ל מאכילת תפוזים?

"ואת הבהמה תהרגו" (ויקרא כ' ט"ו)

ופירש רש"י: "אם אדם חטא, בהמה מה חטאה? אלא מפני שבאה לאדם תקלה על ידה"

על אהבת התורה שפיעמה בנפשו של הגאון הגדול רבי מרדכי מן זצ"ל, לא זה המקום ולא זה הזמן לספר. מי שגידל דור שלם של בנים ראשי ישיבות מפורסמים ומרביצי תורה מן החשובים ביותר בדורנו, לא זקוק שיַרבו בסיפורים על אהבת התורה שלו. אבל את הסיפור ששמענו מפי בנו, הגאון רבי דוד יצחק מן, ראש ישיבת כפר חסידים, אי אפשר שלא לספר.

אבא, סיפר הגר"ד מן, לא אכל מימיו תפוזים, ואף אחד לא ידע למה ומדוע. היו שחשבו שהוא פשוט לא מחבב את הפרי הזה, אולם הוא-עצמו סיפר בערוב ימיו מה מנע אותו מאכילה.

כשעלה אבי זצ"ל לארץ ישראל לא היתה מצוות תרומות ומעשרות חדורה כל כך בקהל שומרי התורה והמצוות, עד שבא מרן החזו"א זצ"ל ופירסם את גידרי המצוה והלכותיה ועשה לה גדרים וגדרי-גדרים.

פעם נקלע אבא לפרדס תפוזים והכניס בלא משים לפיו תפוז לא מעושר. למרות שהיו לו כמה וכמה היתרים הלכתיים ברורים, שהרי הפרי לא ראה עדיין את פני הבית וכיו"ב, הצטער אבא מאד על כך, ומני אותו יום החליט שלא להכניס לפיו תפוזים כלל.

והוסיף הגאון ר' דוד יצחק, שאביו ביאר להם את הגדר שעשה, ואמר שאי אכילת התפוזים לא באה כדי להרחיק את עצמו מעבירה; לא זו היתה הסיבה. "אבא אמר לנו שהוא איננו מסוגל לנגוע, ואפילו להביט, על פרי שהביא אותו לכאורה לידי עבירה (למרות שכאמור היו לו היתרים לכך). פרי זה מעורר בי מיאוס ושאט נפש".

ואכן, עד יומו האחרון לא הגיעו תפוזים לפיו של הגר"מ מן זצ"ל.