נחשף תמליל השיחה של החיילות שניצלו מלינץ': "אני מתחננת, תצילו אותנו"

ערוץ 10 פרסם הערב (חמישי) את תמליל השיחה שהתנהלה בין החיילות למוקד 100 של המשטרה. החיילות היו ברכב לא ממוגן וללא נשק, נכנסו בטעות לטול כרם וניצלו בחסדי שמים גלויים.

במשך ארבע דקות ניהלו החיילות שתעו בדרכן ונכנסו לטול כרם שיחה דרמטית עם מוקד 100. לפניכם התמליל המלא של השיחה, שנערכה תחת מטח אבנים והמוני פורעים הצובאים על הרכב.

בצידה האחד של השיחה היו החיילות, שלא ידעו את מיקומן וברוב הזמן היו ללא קליטה אינטרנטית. בצד השני של השיחה ניסה נציג מוקד של המשטרה לאתר את מיקומן המדויק.

משטרה: "שלום, איפה את נמצאת כרגע?"

חיילת: "יו יו... נוסעים אחריי, בבקשה אני מתחננת אליכם".

משטרה: "איפה את נמצאת?"

חיילת: "אני לא יודעת איפה אני".

משטרה: "מאיפה יצאת, ולאן את צריכה להגיע?"

חיילת: "אני הייתי בבקעת הירדן, ואני לא יודעת איפה אני. עוצרים אותי, זורקים על האוטו שלי אבנים".

משטרה: "קודם כל תמשיכי בנסיעה. אל תעמדי במקום".

חיילת פונה לחברתה הנהגת: "אמיליה, תמשיכי לנסוע".

משטרה: "תמשיכי לנסוע, אל תעמדי במקום. זורקים אבנים".

חיילת: "אבל תקשיב... אבל... הערבים נוסעים אחריי, הם פיצצו לנו את השמשה של האוטו, אנחנו בלי נשק. אנחנו שתי בחורות לבד".

משטרה: "מישהו נפגע?"

חיילת: "לא, השמשה נפגעה, אבל אני צריכה שתבואו להציל אותנו".

משטרה: "את רואה איזה.. אתה רואה איזה שלט של יישוב, משהו?"

חיילת: "לא, אין בעברית.. עד עכשיו לא היה לי קליטה.. יש פה יערות..."

ברגע זה השיחה נקטעה כיוון שלא היה קליטה, ועל כן שואל נציג המשטרה: "איך?"

חיילת: "יש פה יערות. יו.. יו..."

משטרה: "תמשיכי בנסיעה".

נציג המשטרה מבקש מהחיילות לשלוח את מיקומן בהודעת ווטסאפ. למרבה האירוניה, הקליטה המשובשת באזור לא אפשרה זאת.

משטרה: "את נוהגת או שחברה שלך נוהגת?"

חיילת: "חברה שלי נוהגת".

משטרה: "בסדר. רק שניה. אני אשלח לך תכף הודעה בווטסאפ. את יודעת לשלוח מיקום בווטסאפ?"

חיילת: "אני יודעת. בבקשה תישאר איתי על הקו, אל תשאיר אותי לבד".

משטרה: "אני לא מנתק לך אף פעם, אל תדאגי. איך קוראים לך?"

חיילת: "בבקשה, אני חייבת שתעזרו לי. שלי".

משטרה: "רק שניה שלי. טוב?"

חיילת: "אני מתחננת..."

משטרה: "בסדר. שניה אחת, שלי. שלחתי לך הודעה. תראי".

חיילת: "רגע".

משטרה: "שלחי לי מיקום".

חיילת: "רגע. אני חייבת לשים חגורה".

משטרה: "לאט לאט, תמשיכי בנסיעה, לאט לאט לא קרה שום דבר. כל אין נפגעים. זה בסדר".

חיילת: "אמיליה תיסעי אבל בבקשה. אנחנו נכנסות לעוד כפר, אני מתחננת אליכם בבקשה, תוציאי אותי מפה".

משטרה: "שלי, תמשיכי בנסיעה עד שיהיה קליטה. אני שולח לך הודעה בפלאפון, פותח לך מפה, מראה לך איפה את בדיוק".

חיילת: "הנה.. רגע... אני פותחת אותה... אין לי אינטרנט... אני יושבת על הרצפה של האוטו... הערבים מצפצפים לנו, זה לא הגיוני..."

משטרה: "מאיפה יצאתן, מאיזה יישוב?"

חיילת: "לא יודעת".

משטרה: "מאיפה באתן?"

בשלב זה נשמעים שיבושים בשיחה, ועל כן אומר נציג המשטרה: "היא מתנתקת לי... שלי, אני איתך, אל תדאגי. שלי?"

חיילת: "מה... זורקים עלינו אבנים!"

נציג המשטרה פונה לאחד מהשוטרים שעומדים לידו: "רוגמים אותן באבנים, רוגמים אותן באבנים, היא לא יודעת איפה הם".

משטרה: "הלו, שלי".

חיילת: "מה?"

משטרה: "עדיין זורקים עליכם באבנים?"

חיילת: "כן!"

ברחמי שמיים גלויים, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ובתיאום עם המנהל האזרחי, חולצו החיילות מהמקום על ידי כוחות המשטרה הפלסטינית.