ד"ר שיגאקי חגג לאחרונה 103 שנים, ויש לו כמה עצות עבורכם

ד"ר שיגאקי הינוהרה נמנה בין טובי הרופאים ביפן ובעולם כולו. העובדה שהוא בן 103 לא מפריעה לו להמשיך לעבוד 18 שעות ביממה, ולמלא את היומן של 2020 באירועים שבהם הוא מתכוון לקחת חלק. כושרו הגופני וצלילות מחשבתו, משאירים את כל הקולגות והמכרים שלו פעורי פה.

אבל ד"ר שיגאקי לא מתרגש מהעניין יותר מידי. עבורו כך צריך היה העולם להתנהל. הוא חולק בשמחה את מסקנותיו לחיים ארוכים לכל המתעניין. לאור הניסיון העשיר שלו ברפואה, הוא טוען שהגיע למסקנה כי הדרך שבה אנחנו בוחרים לאכול - ויותר מזה, לסוג האוכל אותו אנחנו בוחרים לצרוך - יש מסוגלות יותר מכל לשמור על הבריאות שלנו.

אולי כדאי לקחת לתשומת לב חלק מהמסקנות אליהן הגיע במשך שנותיו בפרקטיקה הרפואית, שכן הוא מיישם אותן הלכה למעשה בעצמו. ובהצלחה רבה, מסתבר.

אלו הן 12 עצות הזהב שלו:

1. אנרגיה צריכה להגיע מהרגשה טובה ולא מאכילה מרובה או שינה מרובה.

כולנו זוכרים שכילדים, היו לנו כל כך הרבה תחומי עניין שחקרנו. העולם היה מלא בשעשועים ואטרקציות, שהיינו שוכחים פעמים רבות לאכול ולישון. אני חושב שעכשיו, משבגרנו, אנחנו צריכים להמשיך באותה דרך.

2. כל האנשים שהאריכו חיים, שמרו על משקל תקין.

ללא קשר ללאום או גזע, כל אלו שחצו את גיל המאה חולקים דבר אחד במשותף -  הם לא סובלים מעודף משקל! הם שמים לב לאיכות האוכל אותו הם מכניסים לגופם ולדרך בה הם צורכים אותו.

3. האוכל הוא הדבר החשוב ביותר.

הקפידו לאכול אוכל בריא, עשיר בערך תזונתי, ולא בכמות גדולה.

לארוחת הבוקר שלי, לדוגמא, אני שותה כוס מיץ פירות עם כפית שמן זית. אחר כך אני שותה כוס חלב מעורבב עם כף אבקת עדשים ובננה אחת. בצהריים, אני שותה עוד כוס חלב עם שניים-שלושה ביסקוויטים בצד. בערב, אני אוכל פירות או חתיכת דג קטנה עם אורז. פעמיים בשבוע אני אוכל 90 גרם בשר רזה.

4. תהיו עסוקים ותמיד תתכננו הלאה.

היומן שלי כבר מלא לקראת שנה הבאה בהרצאות שאותן אני צריך לתת ובעבודה השוטפת בבית החולים. יותר מזה, בשנת 2020 אני הולך להגיע לאולימפיאדה בטוקיו. באופן כללי, אני לא חושב שרצוי לפרוש לפנסיה בכלל... אבל אם בכל אופן אתם שוקלים את האופציה, אל תעשו את זה לפני גיל 65!

5. אם הרופא שלכם מציע איזשהו ניתוח או פרוצדורה רפואית – תשאלו אותו אם הוא היה מציע את אותו הדבר לילדיו או לאשתו!

בניגוד לדעה הרווחת, רופאים אינם מסוגלים לרפא הכל. אז למה לגרום לכאב מיותר ולהציע ניתוח שקרוב לוודאי עלול להיות מיותר? (ויש כאלה!). אני מאמין שהמסוגלות שיש לבעלי חיים ולתרפיה במוזיקה, למשל, לתרום לבריאות החולה, רבה מעבר למה שהרופאים יכולים לדמיין אפילו.

6. רוצים להיות בריאים? תעדיפו את המדרגות, ותסחבו את הקניות שלכם לבד.

כל יום אני מנסה לצעוד בין אלפיים לאלפיים חמש מאות צעדים. וכשאני עולה במדרגות, אני תמיד עולה שתיים במכה אחת, ככה אני שומר על השרירים שלי בכושר.

7. כאב? המוח שלכם חזק עליו.

הדרך הטובה ביותר להרחיק את ההרס שיוצר הכאב, או להיפטר ממנו כשהוא מבליח, פשוטה: להעסיק את המוח במחשבות משמחות. אני חושב שאנחנו מזניחים לעיתים קרובות את הכוח של הכלי הזה שנקרא מוח, ולא יודעים להשתמש בו כראוי. תשתמשו בו בצורה טובה יותר – מלאו את תוכנו במחשבות שמחות ובראייה אופטימית!

8. אל תדאגו יותר מידי.

עוד לא שמענו שדאגה עזרה למישהו אי פעם. במיוחד כשהדאגה מופנית לכיוונים חומרניים, כמו כסף, בית או איזו מכונית לקנות. תזכרו: אתם לא לוקחים שום דבר מזה לקבר!

9. המדע כשלעצמו, אינו מרפא אנשים.

כדאי תמיד לזכור שאנשים מאוד שונים זה מזה. אף על פי כן, המדע מתייחס אל כולנו באותה דרך. כל אדם הוא מיוחד כשלעצמו, ומחלות כידוע, הן תוצר של הנפש ולא רק של הגוף. לכן, כדי לדעת איך לטפל באנשים ולרפא אותם, אנחנו צריכים להתייחס למכלול של דברים הקשורים בחולה ולא לטפל רק בתרופה.

10. תמצאו לכם מודל ראוי לחיקוי.

קחו לכם אישיות טובה ראויה לחיקוי ותנסו ללכת בעקבותיה ואולי אפילו לעקוף אותה ביכולות שלכם. אבי היה הגיבור שלי. אפילו היום, כשאני מוצא את עצמי ברגע קשה, אני שואל את עצמי: איך אבי היה מגיב לקושי הזה? איך אבי היה פועל במצב שכזה?

11. החיים מלאים בהזדמנויות.

זה היה במרץ של שנת 1970 כמדומני. הייתי בן חמישים ותשע, בטיסה מטוקיו לעיר אחרת. המטוס נחטף בידי מורדים מהליגה הקומוניסטית ביפן. כל יושבי המטוס ואני בתוכם, נאלצנו לשבת ארבעה ימים, בחום של ארבעים מעלות, קשורים לכיסא. ממילא לא יכולתי לשנות את המצב, אז החלטתי להסתכל על הסובב אותי ולנסות לחוות את כל החוויה הנוראית הזאת בעיניים של חוקר. אני רופא, אחרי הכל. זה היה מדהים לראות איך הגוף האנושי מגיב בשעות משבר...

12. כשאנחנו תורמים, אנחנו בעצם מקבלים.

הגעתי למסקנה, שאנחנו מקדישים את מיטב שנותינו לעבודה, למשפחה ולהשגת היעדים שהצבנו לעצמנו. עם זאת, אני חושב שאנחנו צריכים לתעל את כוחותינו גם לטובת החברה. אני עובד כמתנדב כבר שישים וחמש שנה ועדיין מצליח לעבוד שמונה עשרה שעות בכל יום וליהנות מכל רגע.