עידו פורטל: "מוזיקה יהודית תמיד הרגישה לי כמו תרופה"

מת אב, אך חי אלול, והימים ימי סליחות הם. קרני השמש המלטפות חודרות מבין סדקי התריסים לחדרי הבתים בעלות השחר, ולהפתעתן מוצאות אנשים שמתקינים עצמם להליכה לבית הכנסת. הלילה מנסה להילחם בכוחותיו האחרונים, באור הגדול שמבקש להאיר ולהעיר את העולם, אך נכשל ונסוג ללא תנאים. גבאי בית הכנסת, הורים, חברים או שעונים מעוררים - כולם יחד וכל אחד לחוד מבשרים שהגיעה עת הסליחות, ולאט לאט המוני בית ישראל מתעוררים.

בתוך כל זאת, האווירה מתאימה לראיון עם עידו פורטל (28), זמר מוכשר המתגורר בירושלים, גרוש ואב ל-2, שבשלוש השנים האחרונות עובד על אלבום שיכיל שירי סליחות ממזרח ומערב, בעיבודים מיוחדים ומפתיעים. עידו מספר שבאופן מפתיע, רק בגיל 17 המאוחר יחסית, זכה הוא להכיר את פיוטי הסליחות, אך דווקא זה מה שחיבר אותו לעניין: "הפעם הראשונה ששמעתי סליחות של ספרדים הייתה בבית שאן. ומאוד נהניתי והתלהבתי. למרות שאני מזרחי, לא הכרתי אותן לפני כן. גדלתי בקיבוץ מירב, והנוסח המקובל שם היה אשכנז. אפילו לא ספרד".

ושם נולד הרצון שלך ליצור בעצמך שירי סליחות עם לחנים ועיבודים מיוחדים?

"כן. כשבגרתי קצת יותר, התחילו גם לומר סליחות ספרדיות בקיבוץ, והייתי שומע פיוטים, וחושב איך לבצע אותם, איך לעבד אותם. זה פתח לי לצוהר לעולם מדהים שלא הכרתי. כשעברתי לירושלים, והתחלתי להתפלל שם בבית הכנסת של משפחת בנאי בנחלאות, התחברתי לסליחות אפילו יותר. היום אני שמח שזה מה שקרה, מכיוון שזכיתי ויש לי את שני הצדדים האלה. בשירים 'יה שמע אביוניך', ו 'תהא השעה הזאת', שני השירים שכבר יצאו כסינגלים, זה ממש מורגש לדעתי".

אז מה בדיוק יהיה באלבום?

"בשלוש השנים האחרונות אני עובד על האלבום, ומשקיע בו מאוד. מעורבים בו אנשים מקצועיים כמו עמית בן עטר, רועי אמיר, נתנאל כהן ואלון הלל. הם שותפים בנגינה ובעיבודים. למעשה, יהיה באלבום שילוב יפה וחשוב בין עדות ישראל השונות, בין מזרח ומערב. את הפיוטים המזרחיים לקחנו למקום יותר מערבי, כדי להנגיש אותם לאוזניים שלא מורגלות במוזיקה אתנית, ואת התפילות האשכנזיות לקחנו דווקא למקום האתני, היותר ארץ ישראלי. לשם הדוגמא, אציין את הקטע 'תפילה זכה' שהאשכנזים אומרים ביום כיפור, ושמנו עליו חליל ערבי שנקרא 'נאי'. זה השתלב מדהים".

עידו פורטל - תהא השעה הזאת:

איך החל החיבור שלך למוזיקה? על מה אתה מנגן?

"מוזיקה תמיד עשיתי. כבר בגיל מאוד צעיר היה לי הרכב, להקת רוק, והיינו מופיעים בעיקר בפאבים בתל אביב. והאמת שבתוך כל סגנונות המוזיקה, אני רוצה לומר שמוזיקה יהודית תמיד הרגישה לי כמו תרופה. אני מנגן על גיטרה, פסנתר וקחון, ואני מאוד נהנה מכך".

השיחה עם עדו קולחת, ומורגש כי יצר המוסיקה בוער בו בעוצמה. השיחה עוסקת בחלקה בעבר, אך נראה כי הראש של עידו בעיקר צופה לעתיד: "המטרה שלי היא להביא מוזיקה שמחברת אנשים, מוזיקה שעושה טוב. יש הרבה שירים שכתבתי בשלושת השנים האחרונות, שלא היו קלות עבורי, אבל אני לא מפרסם אותם, כי קיבלתי החלטה לעשות מוסיקה שתעשה לאנשים שמח. החלטתי להשתמש במוסיקה כצינור חיובי. ספציפית בפרויקט הזה - המטרה היא לחבר בין עולמות, ולגרום לכך שחילונים יחשפו לפיוטים הללו פשוט כשירים. שיוכלו ליהנות מהם כמו בחוויה של שיר".

עידו פורטל ורועי אמיר - יה שמע אביונך:

אתה מדבר לא מעט על תפילה. כמה הקב"ה נוכח בחייך ומשפיע על היצירה שלך?

"תמיד הרגשתי חיבור לה', ותמיד הרגשתי השגחה, במיוחד בתחום של המוסיקה. לדעתי מוסיקה זה עניין רוחני לגמרי. אף פעם לא הייתה לי בעיה באמונה. ותמיד הרגשתי את ה' נוכח בחיים שלי. אבל אני לא כותב 'איזה כיף זה לקום לתפילה', אלא יותר דברים אמוניים כמו בקשות לה' שיחבר אותי אליו, שידריך אותי וכיוצא בזה".

נודע לנו שמעבר למוזיקה אתה מביא את כישוריך בעוד תחום. במה מדובר?

"זה לא סוד שלא קל בארץ להתפרס ממוסיקה, אז במקביל אני עוסק בתכנות ובבניית אתרים. זה גם נותן איזון לחיים. שילוב של חומר ורוח זה שילוב מאוד חשוב, ואני מודה לה' על כך שזיכה אותי לשלב בין כמה תחומים חשובים ומשפיעים".