אסף אמדורסקי, על מופע הסליחות שבוטל: "אין שום סיבה לפחד ממנהגי הציבור הדתי"

אחרי ביטול מופע הסליחות 'מרימים כיפור' בהפקתו – הזמר אסף אמדורסקי 'סוגר חשבון' בפוסט מיוחד בפייסבוק, שמעלה תהיות אודות שרשרת האירועים שהובילה לביטול המופע. בטרם סיפר על ההשתלשלות, פתח אמדורסקי ואמר כי בדרך כלל הוא נוהג לדלג בהומור מעל פני הדברים, אך ביקש לחרוג ממנהגו זה, לאחר שספג "קיתונות של בוז, והרבה הרבה תלונות ונאצות", לדבריו.

"לפני שבועיים קיבלתי דרך משרד ההפקה שלי 'המון ווליום', פנייה לנהל מוזיקלית ערב סליחות, שמארגנים דתיים מכפר חב"ד. הבנתי לפי רשימת האומנים, שרובם ככולם דתיים מאוד בעצמם ונכונים לקיים מופע סליחות מיוחד ברוח יום הכיפורים, שהתרומה שלי היא לשרת את האג'נדה שלהם, ושאני נדרש, כמפיק מוזיקלי, להיכנס לעולמם המוזיקלי והערכי, בלי צידה שהבאתי מהבית. כלומר לבוא נקי, ולהשתלב".

לדברי אמדורסקי, כשהמארגנים ניסו לשווק את המופע כ'מופע מוזיקלי רגיל', ולא כמופע סליחות, הוא פנה אליהם וביקש שישנו זאת, ויפרסמו את מהותו האמיתית של המופע – הסליחות. אלא שתוך כמה דקות, צלצל הטלפון הנייד שלו וכתב עיתון 'הארץ' היה על הקו. "בעוד שאני מנסה להחזיר את הפרסום לשפיותו, ולהבהיר שמדובר באירוע דתי לכל דבר, התחיל כדור השלג של הדרת נשים להתנפח לממדים אימתניים.

"אני חושב, וגם חשבתי כך אתמול ושלשום, שאירוע דתי שמתארח במרחב הציבורי הלא דתי, בו מכבדים אנשים שקיבלו על עצמם דיני שולחן ערוך – לפיו לא שרות נשים לפני קהל מעורב – אירוע שכזה לא מאיים על החילוניות, ולא על ערכיה של עיקר החברה הישראלית, גם אם הוא מתקיים בכיכר העיר העברית הראשונה, אותה הכיכר בה חוגגים שמחת תורה שנה אחר שנה בלי שירת נשים, ואין מי שמערער על כך. אין שום סיבה לפחד ממנהגי הציבור הדתי, ואפשר להאמין שהם טועים נורא וששיוויון מגדרי הוא מעל כל הלכה ומנהג, ואפשר גם לא לתת לזה לאיים עליך", כתב אמדורסקי.

אמדורסקי גם התייחס לאפליה המגדרית מהעבר השני של המתרס, וכתב: "במוזיקה יש הרבה גוונים, ובהחלט יש מקום לקיים מופע בו שרים רק גברים למשך שעה וחצי. גם בתיאטרון לפעמים יש רק גברים או רק נשים, גם במחול, בספורט, גם בקולנוע ובאומנות פלסטית. אז חשבתי שכך גם במוזיקה. לא ככלל, לא לתמיד, לשעה וחצי לערב חד פעמי. כבר הפקתי ערב בו הופיעו רק נשים: קורין אלאל, ונינט, אפרת בן צור ואפרת גוש – וניגנו בו רק בנות. אז לא נשמעו קולות זעקה ומחאה, על אפליה מגדרית.

"נכון שיש יותר מדי בנים ופחות מדי בנות בפלייליסט, על הבמות, בבתי המשפט, במשרדי הממשלה, בשירות הציבורי ואיפה לא. אי אפשר לכפות תיקון חברתי, צודק ככל שיהיה, על ענייני אומנות. ובטח שלא לבוא עם זה לחברה דתית, ולבקש ממנה ליישר קו. חשבתי שלפעמים אפשר להניח בצד את תיקון העוולות החברתיות, ולהתעסק רק במוזיקה".

אמדורסקי ממשיך וכותב לסיום: "אני מציע במקום לנסות לטרפד את הערב, להרים ערב אחר שיבטא את מה שרוצים לבטא, לא מתוך כעס והרגשת גזל והתקרבנות, אלא כדי ליצוק תוכן אחר, משמעותי. של העצמה נשית או שיוויון מגדרי או איך שלא נקרא לזה. אני מבקש סליחה מכל הנשים שנפגעו מהאופן בו זלזלתי במעמדן ובחשיבותן בלי משים, ולהודות על ההזדמנות להביע את דעתי בנושא, ולעורר עוד דיון בנושא סובלנות הדדית, ושוויון הזדמנויות".