הגראי"ל שטיינמן על פרס: "פעל לטובה למען עולם התורה"

מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן העריך את הנשיא פרס שתרם להכרה בהסדרת מעמדם של בני הישיבות, ואפשר להם להגן על העולם בתורתם.

מקורביו של הרב שטיינמן מספרים כי בעשור האחרון נפגשו השניים מספר פעמים, כאשר באחד הפעמים שאל מרן את הנשיא האם אכן נכון הדבר שבילדותו זכה לקבל ברכה ממרן ה'חפץ חיים' לאריכות ימים. פרס השיב בחיוב.

במהלך כהונתו של ח"כ יעקב אשר כראש עיריית בני ברק, הגיע הנשיא פרס לביקור ממלכתי בעיר. הנשיא התקבל בכבוד רב במעונו של מרן ראש הישיבה ברחוב חזון איש 5. הרב שטיינמן שוחח אתו באריכות וציין כי הוא "זוכר לטובה את כל מה שפעל למען עולם התורה".

בראיון שהעניק שמעון פרס ז"ל בעבר לעיתון בקהילה, הוא סיפר כי הוא שומר שבת. "בדברים האלה אני לא עושה קונצים. מדובר אצלי בעמדה עקרונית. גם כשהייתי במצבים פוליטיים הכי קשים, קמתי ולא הרשיתי לפגוע בדת. לא היה עליי שום לחץ דתי. זה בא מבפנים. עמדותיי נבעו מתוך מחשבה עמוקה. אני חושב שאני יהודי מאמין לעומק. זה דבר שרבים לא מבינים".

פרס הוסיף וסיפר כי התנהלותו העקבית בנושא הדת נזקפת לזכותו של סבו, הרב צבי מלצר הי"ד. "האיש שחינך אותי בילדותי היה סבי, הרב צבי מלצר, שהיה תלמיד ישיבה בווולוזין. הוא מאוד אהב אותי וכמעט מגיל אפס חינך אותי. הוא לימד אותי תנ"ך וגמרא. בגיל עשר הייתה לי בקיאות בבבא מציעא ובבבא קמא. הערצתי אותו".

פרס ציין כי בעוד הסב היה אדם דתי, בתו ובעלה – הוריו, היו חילוניים. פרס סיפר על אירוע שזכור לו בילדותו: "במושגים של אותם ימים, נחשבנו למשפחה אמידה יחסית. מכיוון שלא תמיד היה אצלנו חשמל בשעות הערב, הוא קנה מכשיר מותרות – רדיו על בטריות. אני זוכר שפעם הוא הפעיל את המכשיר בשבת ואני פשוט ניגשתי ושברתי אותו. עד כדי כך הייתי דתי. לזכותו של אבא ייאמר שהוא לא העיר לי על כך".

יצוין כי מצד אביו, שמעון פרס (פרסקי לשעבר) הוא צאצא של רבי חיים מוולוזין זצ"ל, ראש ישיבת וולוזין.