נהגו האישי של פרס: "זה בן אדם שכל ערב היה עושה חשבון נפש עם עצמו"

בשיחה מיוחדת שנערכה עמו הבוקר (ד'), חושף נהגו האישי של שמעון פרס ז"ל את הקשר הייחודי והקרוב, שנרקם ביניהם במשך 17 וחצי שנות תפקידו, ומספר על המקום החשוב שתפס פרס בחייו האישיים: "הוא זה שקבע את שמו של בני הבכור אופק, לפני 16 שנה, כדי שיהיה אופק מדיני למדינת ישראל. הוא היה סנדק של בני הקטן מאור, שאני מאחל לו שייקח חלק מהסגולות המיוחדות כל כך של האדם הגדול הזה. זה בוקר קשה, אני מרגיש ריקנות", אמר בראיון לאולפן ynet.

"לא הרבה אנשים שמחים ללכת למקום העבודה שלהם, אבל אני כל בוקר חייכתי, והתרגשתי כשראיתי חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל, נכנס אליי למכונית", סיפר נביא והוסיף כי בזמן הנסיעות הארוכות, היו מדברים כמעט על הכל: פוליטיקה, משפחה, חברים, ועוד. "עשייה למען המדינה, זה מה שעמד בראש מעייניו. זה בן אדם שכל ערב, היה עושה חשבון נפש עם עצמו, איפה היה יכול לתרום יותר. הזמן היה יקר לו מפז, כל דקה הייתה מדודה וחשובה לו".

ידוע שפרס עבד ב'שעות לא שעות', סביב השעון ממש. לשאלה איך היה נראה הלו"ז שלו, ענה נביא, ש"זה פשוט. הייתי אומר לאשתי במוצאי שבת: 'להתראות ביום שישי הבא'. לא הייתי בבית עם ילדיי. הבן אדם היה עובד משעות הבוקר, עד שעות הלילה המאוחרות. היה אומר לי בצחוק ב-12 בלילה: 'מחר תבוא יותר מאוחר. במקום בשבע, בשבע ורבע'".

בשלב זה, תיאר נביא את השתלשלות האירועים מרגע שפינה את פרס לבית החולים, ועד לרגע בו נאלץ להיפרד, ואמר כי בצהרי יום הפינוי, ביקש פרס לאכול שיפודים. "לאחר מכן הוא הרגיש כאבי ראש חזקים, וביקש שאגיע בדחיפות כדי לפנות אותו לבית חולים. נסענו באוטו אני והוא. שאלתי לשלומו והוא אמר שכואב לו הראש נורא".

לדבריו, כשהגיעו לבית החולים עשו לו הרופאים בדיקות דם ובדיקות אחרות, ו"הרופא אמר שכמעט הכל בסדר, אבל ליתר ביטחון שיישאר ללילה, לשמירה. הוא ביקש ממני שאסע אליו הביתה, ואביא לו את הדברים האישיים.

"נסעתי אליו הביתה, וחזרתי. נכנסתי לדבר איתו. הוא ביקש ממני כוס מים, והבאתי לו. הוא שאל: 'איפה אתה? תן לי את הכוס'. אמרתי לו, הנה, אני לידך שמעון, ואז ראיתי שהוא לא מפוקס. קראתי לרופא יחד עם הרלש"ית שלו, והוא עשה לו בדיקה וראה שמתחיל לעבור עליו אירוע מוחי. הוא לקח אותו ישר ל-CT מוח".

בנקודה זו, כשנשאל נביא מה הוא מתכוון לעשות כעת, ענה: "אחרי 17 שנים וחצי, אני מרגיש כל כך עצוב. ריקנות. אני מסובב את ראשי, ורגיל לראות אותו ולדבר איתו, ופתאום הוא לא כאן. לא איתי. בן אדם שהיה שותף, שהייתי בן בית אצלו, שהייתי מתייעץ איתו על כל דבר. הוא זה שקבע את שמו של בני הבכור אופק לפני 16 שנה, כדי שיהיה אופק מדיני למדינת ישראל. היא היה הסנדק של בני הקטן מאור – שאני מאחל לו שייקח חלק מהסגולות המיוחדות כל כך של האדם הגדול הזה", קולו של נביא קופא מעט, והוא מוסיף: "לא פשוט לי".