הטור המאויר לפרשת ניצבים: המשיח ממש כאן!

החלטתי לספר לחברים שלי על רעיון שהיה לי.

אז ככה, החלטתי ללכת ביום חמישי ולהיכנס לבית קפה הומה אדם ולצעוק:

"המשיח מגיע! המשיח מגיע! הוא בדרך לירושלים! קדימה, יהודים יקרים, התעוררו! עוד לא מאוחר".

"נו, חבר'ה, מה אתם אומרים על הרעיון?"

"אתה משוגע! אין לך אומץ לעשות דבר כזה".

את האמת, אין לי אומץ. אבל המצב כל כך גרוע, שאין לי מה להפסיד.

הגיע יום חמישי, ואני מתכונן נפשית לרעיון, שלא ברור מה אני רוצה להשיג בו.

 "לא לוותר", אמרתי לעצמי.

"אפילו אם יהודי אחד יתעורר מזה, זה כבר היה שווה".

נעמדתי מחוץ לבית הקפה. אני רואה את דמותי משתקפת מהזכוכית שבדלת הכניסה.

איך אני נראה? לובש שחור, כובע, פאות וזקן. מי יקשיב לי בכלל?

אני עוצם את העיניים ומדמיין שאני עומד מול הכניסה לבית הכנסת, בא לבשר בשורה טובה לחברים הקרובים שלי שאני כל כך אוהב. אני פותח את הדלת, נכנס וצועק בכל כוחי:

"המשיח מגיע! המשיח מגיע! יהודים יקרים, נשמע קול שופר! קומו, חזרו בתשובה! עוד לא מאוחר".

שקט מפחיד השתרר בבית הקפה...

אני מפחד לפתוח את העיניים.

אני מרגיש שמישהו שם לי כמה מטבעות בכיס ואומר לי:

"אני מת על החרדים האלה, כל הכבוד לכם, תמשיכו ככה!".

אני פותח את העיניים. ומה אני רואה?

שלט גדול "קפה מדרש" מתנוסס על הכניסה לבית הקפה.

ורב יושב על במה ונותן שיעור תורה, ואנשים שכביכול נראים רחוקים, יושבים עם כוס קפה ביד ימין ועוגה ביד שמאל ומקשיבים לו בשקיקה.

ימות המשיח!

"מחילה, אל תפריעו לעצמכם"... אמרתי בהתרגשות.

 "שה' יברך אתכם. אתם צדיקים!". ויצאתי משם מאושר.

השורה התחתונה

"שבת עד ה' אלוקיך"

אומר רבי יוחנן: "אין בן דוד בא, אלא בדור שכולו זכאי, או כולו חייב".

המשמעות הפשוטה היא, שהמשיח יבוא דווקא באחד משני המצבים הקיצוניים: או כאשר כל הדור יהיה זכאי, או כאשר כל הדור יהיה חייב.

המשיח כבר ממש כאן! אנשים שנראים רחוקים עושים צעדי ענק לכבוד אבא שבשמיים.

אומר רבי אליעזר: "אם ישראל עושין תשובה - נגאלין".

זהו דור שכולו זכאי, דור שבו עם ישראל חוזר בתשובה מרצונו הטוב ונהיה זכאי. ולכן הוא זוכה מיד לגאולה.