5 דקות תורה ביום
חול המועד: מהו דבר האבד?
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום".יוֹם חֲמִישִׁי יח' תִּשְׁרֵי ג' חוֹל הַמּוֹעֵד (20 בְּאוֹקְטוֹבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ז' תשרי התשע"ז
א. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָנוּת - אִם הוּא מוֹכֵר דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ הֶחָג - מֻתָּר לוֹ לִמְכּוֹר. אַךְ אִם אֵין בָּזֶה צֹרֶךְ לֶחָג - אָסוּר לוֹ לִמְכּוֹר. וּבָרוּךְ ה', בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הַרְבֵּה מִבַּעֲלֵי הַחֲנֻיוֹת סוֹגְרִים אֶת הַחֲנוּת בַּחַג וּמְנַצְּלִים אֶת יְמֵי הֶחָג לִמְנוּחָה וְשִׂמְחָה.
ב. כָּל "דָּבָר הָאָבֵד - מֻתָּר בַּחוֹל הַמּוֹעֵד". מַהוּ דָבָר הָאָבֵד? כָּל מְלָאכָה שֶׁאִם הָאָדָם לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ בְּחוֹל הַמּוֹעֵד יִגָּרֵם לוֹ מִזֶּה הֶפְסֵד כַּסְפִּי - מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ.
ג. לְדֻגְמָא: 1. סְחוֹרָה שֶׁאִם לֹא יִמְכֹּר אוֹתָהּ - יֵרֵד עֶרְכָּהּ וְיַפְסִיד מֵהַקֶּרֶן - מֻתָּר לְמוֹכְרָהּ. 2. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִפְעָל עִם פּוֹעֲלִים וְאִם יִסְגְּרֶנּוּ בְּחוֹל הַמּוֹעֵד יִצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם לָהֶם עַל יָמִים אֵלּוּ - מֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּמִּפְעָל, אַךְ יַעֲשֶׂה זֹאת בְּצִנְעָא. 3. מִי שֶׁעוֹבֵד בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ סוֹגֵר בְּחוֹל הַמּוֹעֵד וְאִם יְבַקֵּשׁ חֹפֶשׁ - יֵשׁ סַכָּנָה שֶׁיְּפַטְּרוּ אוֹתוֹ מֵהָעֲבוֹדָה - מֻתָּר לוֹ לַעֲבוֹד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ.
ד. כָּל מְלָאכָה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ אוֹכֵל נֶפֶשׁ מֻתֶּרֶת. וְלָכֵן, מִי שֶׁהִתְקַלְקֵל לוֹ הַמְּקָרֵר אוֹ הַגָּז אוֹ כָּל מַכְשִׁיר שֶׁתַּפְקִידוֹ לְצֹרֶךְ אוֹכֵל - מֻתָּר לְתַקְּנוֹ.
ה. מִי שֶׁבּוֹנֶה בָּיִת - אָסוּר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בַּבְּנִיָּה בְּחוֹל הַמּוֹעֵד. וַאֲפִילוּ אִם הַקַּבְּלָן הוּא גּוֹי אָסוּר לָתֵת לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בַּבְּנִיָּה. אֶלָּא יְחַכֶּה עַד מוֹצָאֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה. וְכָךְ תִּהְיֶה לָהֶם בְּרָכָה בַּבָּיִת הֶחָדָשׁ.
ו. כָּל מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צֹרֶךְ לָרַבִּים - מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּחוֹל הַמּוֹעֵד. כְּגוֹן: לְתַקֵּן כְּבִישִׁים, אוֹ אוֹטוֹבּוּסִים וּמוֹנִיוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת לִרְשׁוּת הַצִּבּוּר. אַךְ דַּוְקָא צָרְכֵי רַבִּים הַנִּצְרָכִים לַחַג, אֲבָל אִם אֵינָם נִצְרָכִים אֶלָּא לְאַחַר הֶחָג - אָסוּר לַעֲשׂוֹתָם.
ז. דַּוָּר שֶׁמְּחַלֵּק מִכְתָּבִים - מֻתָּר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד כִּי זֶה צָרְכֵי רַבִּים.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', טו')
"פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (ג')
כָּתוּב בְּסֵפֶר שִׂיחוֹת הָרַ"ן אוֹת קג': טוֹב יוֹתֵר לִהְיוֹת פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין אֲפִילוּ בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים כְּדֵי לְהַאֲמִין גַּם בָּאֱמֶת, מִלִּהְיוֹת חָכָם וְלִכְפֹּר בְּכָל דָּבָר, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַכֹּל לֵיצָנוּת אֶצְלוֹ, וְכוֹפֵר גַּם בָּאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם. "וּמוּטָב שֶׁאֶקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי וְאַל אֶהְיֶה רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם". כְּלוֹמַר, שֶׁבְּנוֹגֵעַ לָאֱמוּנָה, הַתְּמִימוּת הִיא מִדָּה טוֹבָה מְאֹד, וּמִי שֶׁמִּתְחַכֵּם לֹא זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת יַד ה', גַּם אִם הִיא מַמָּשׁ מוּלוֹ.
'קוֹמְמִיּוּת' הִנּוֹ יִשּׁוּב שֶׁבְּעָלָיו הִקְפִּידוּ עַל שְׁמִטַּת הָאָרֶץ. בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית פָּשׁוּט לֹא עוֹבְדִים. בְּאַחַת הַשָּׁנִים הָיְתָה מַכַּת אַרְבֶּה בָּאֵזוֹר הַהוּא, וְכָל הַיִּשּׁוּבִים שֶׁמִּסָּבִיב לְקוֹמְמִיּוּת כָּל יְבוּלָם חֻסַּל עַל יְדֵי הָאַרְבֶּה, וְאִלּוּ בַּיִּשּׁוּב קוֹמְמִיּוּת הָאַרְבֶּה לֹא נִכְנַס!! הוּא פָּשׁוּט "דִּלֵּג" עַל הַיִּשׁוּב וְעָצַר מֵעֵבֶר לַגָּדֵר.. וְכֻלָּם רָאוּ עַיִן בְּעַיִן אֵיךְ ה' שׁוֹמֵר עַל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת שְׁנַת הַשְּׁמִיטָה.
כְּשֶׁשָּׁמַע אֶחָד הָאַבְרֵכִים בִּישִׁיבַת "נְתִיבוֹת עוֹלָם" אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, נִזְכַּר כִּי אָבִיו כְּשֶׁהָיָה צָעִיר הִתְגּוֹרֵר בְּיִשּׁוּב אַנְטִי דָּתִי לֹא רָחוֹק מִקּוֹמְמִיּוּת. הוּא צִלְצֵל לְאָבִיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אַבָּא, זָכוּר לְךָ מִקְרֶה כָּזֶה?" וְאָבִיו עָנָה: "כֵּן, אֲנִי זוֹכֵר אֲפִילוּ שֶׁלָּקְחוּ אוֹתָנוּ לִרְאוֹת אֶת זֶה. בַּמָּקוֹם שֶׁעָבַר גָּדֵר תַּיִל אֲפִילוּ חָגָב אֶחָד לֹא נִכְנַס"! וְאָז הַבֵּן אוֹמֵר לְאָבִיו בִּתְמִיהָה: "אַבָּא, בְּמוֹ עֵינֶיךָ רָאִיתָ זֹאת, הָיִיתָ נוֹכַח בַּמַּעֲמָד, אֵיךְ אַתָּה מַסְבִּיר אֶת זֶה? הַאִם הֵבַנְתָּ אֶת פֵּשֶׁר הַתּוֹפָעָה?" מָה עָנָה הָאָב? "לָקְחוּ אוֹתָנוּ לִרְאוֹת אֶת זֶה, וְהַמַּדְרִיךְ שֶׁהָיָה שָׁם אִתָּנוּ אָמַר לָנוּ: "חֶבְרֶה! עַכְשָׁיו תִּרְאוּ דָּבָר מְעַנְיֵן, אֲפִילוּ הַחֲרָקִים הָאֵלֶּה יוֹדְעִים שֶׁמָּה שֶׁשַּׁיָּךְ לַדָּתִיִּים זֶה לֹא טָעִים..."
לֹא צָרִיךְ לִרְאוֹת נִסִּים כְּדֵי לְהָבִין שֶׁה' קַיָּם - קְצָת תְּמִימוּת וְאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ מוּלְךָ.