הרב נפתלי הלפרין: "אני אומר לאנשים שנדרשים לאכול ביום כיפור: אתם צריכים להיות מאושרים בכך, זוהי זכות"

הרגע הזה שבו יהודי מעם ישראל מגיע ליום הכיפורים ויודע שייתכן שהוא לא יוכל לקיים את כל המצוות הנוגעות ליום הקדוש ביותר בשנה, בשל סיבות כאלו או אחרות, הוא בדרך כלל רגע קשה מאוד עבורו.

זו יכולה להיות אישה שילדה בערב יום כיפור, ומתלבטת האם מותר לה לראשונה בחייה לאכול במהלך הצום, או חולה שרופאיו הבהירו לו כי אם לא יאכל הוא יסכן את נפשו, או אפילו אדם חלוש שרוצה להתפלל במניין בבית הכנסת, אך מנוע מלעשות זאת בשל חולשתו.

הרב נפתלי הלפרין במסירת שיעור למתנדבים בסניפים

השאלות הן רבות, כל אחת מהן טעונה יותר מחברתה, ומאחורי כל אחת ואחת מסתתר סיפור חיים שלם. כדי להשיב על אותן שאלות, ולהעניק מענה לאנשים התוהים והמבולבלים, הוקם בשנים האחרונות קו ההלכה מטעם 'איחוד הצלה' בשיתוף עם קופת חולים לאומית.

הרב נפתלי הלפרין, רכז הלכה ארצי באיחוד הצלה, הוא זה שמרכז את הנושא וכאשר אנו משוחחים אתו הוא מבקש להדגיש בראש ובראשונה: "ההלכות בנושאים הללו הן שונות מאוד מאדם לאדם, אין שום אפשרות להקיש ממקרה אחד לשני, ועל כל שאלה צריך כל אדם לפנות לרבותיו. מה שאני בא לספר כאן הוא רק כדי להעלות מודעות, וכדי לעורר נקודות למחשבה".

"כבוד הרב, עשרים שנה צמתי לחינם?"

כבר מספר שנים שהמוקד ההלכתי פועל בערב יום כיפור, והשאלות שמגיעות אליו הן מגוונות מאוד: יש שאלות מורכבות של חולים שעברו ניתוחים או טיפולים פולשניים, יש שאלות פשוטות יותר כמו כאלו ששברו את הרגל או ששוכבים במיטה עם אנגינה או עם שפעת, ויש גם שאלות בסיסיות הנוגעות לכל אישה מעוברת או מניקה.

אבל הרב הלפרין מבקש להדגיש: "לגבי השאלות הספציפיות הנוגעות למצב הרפואי או הפיזי של כל אחד – אין לנו שום אפשרות להכריע מבלי שאנו רואים את התיק הרפואי המדויק. זה אומר שכל מי שרוצה להתייעץ לגבי מצבו הרפואי מוכרח ראשית כל לגשת לרופא שמכיר אותו ורצוי שיהיה זה רופא שומר מצוות, כדי לשמוע את דעתו המדויקת. עם הדעה הרפואית הוא יכול לבוא למוקד ההלכתי שלנו ולשמוע מה אומרת ההלכה על מצבו. לפעמים אנשים מגיעים אלינו עם תיקים רפואיים עבי כרס, ואנו יושבים אתם במשך שעה ארוכה ויחד מנסים להבין את מצבם הרפואי לאשורו, כדי לדעת מהי הפסיקה הנכונה והמדויקת לגביהם".

וההבדלים בין המקרים, לדבריו של הרב הלפרין, יכולים להיות גדולים ומהותיים. "בשנה שעברה", הוא מספר, "הגיע אלינו יהודי שהתגלתה אצלו חודשים ספורים לפני יום כיפור סוכרת. הוא התחיל לקחת אינסולין והיה חשש שבגלל הצום הוא לא יהיה מאוזן. כששמענו את כל הפרטים ובחנו אותם מקרוב, פסקנו לו שאסור לו לצום ושעליו לאכול כרגיל. היהודי יצא ומספר דקות אחר כך הופיע במקום אביו שהזדעק: 'גם אני חולה סוכרת וכבר עשרים שנה שאני צם ביום כיפור, האם ייתכן שכל השנים האלו היו לריק? האם יהיה עליי לאכול השנה?' במקרה שלו השבנו לו שדווקא לא. במצבו, כאשר כבר ברור שהוא מאוזן ושהגוף מסוגל לשרוד את הצום, הוא יהיה מוכרח לצום, למרות שהנתונים הם לכאורה דומים מאוד".

כנס ארצי לרכזי הלכה וראשי סניפים

גם בנוגע לדין יולדת, אומר הרב הלפרין שיכולות להגיע שתי נשים שנמצאות אחרי לידה. "לכאורה פסק ההלכה אומר שהחל משבעה ימים אחרי הלידה ואילך, אין ליולדת שום היתר להימנע מהצום, ובכל זאת יהיו מקרים בהם נדריך את היולדת שמותר לה לאכול, ומקרים אחרים בהם זה יהיה אסור, כי הדברים משתנים מאוד, ולכן אסור לנו אף פעם לשמוע פסק דין שניתן לחברנו ולהקיש ממנו למצב שלנו".

עוד דבר שמדגיש הרב הלפרין: "גם אדם שכבר קיבל בשנים קודמות הוראה מסוימת לגבי הצום, מוכרח לבדוק את הדברים בכל שנה מחדש, גם אם נראה לו שמצבו לא השתנה, כי לפעמים יש דברים קטנטנים שיכולים לשנות את ההוראה כלפיו".

האם לעשות קידוש? האם ליטול ידיים?

אבל מנגד לאותן שאלות פרטניות, כפי שמציין הרב הלפרין, יש גם שאלות כלליות, שנוגעות לכל מי שכבר קיבל פסיקה של רב כי מותר לו לאכול או לשתות ביום הכיפורים, ועל השאלות האלו הוא גם מוכן לפרט ומעניק לנו הנחיות כלליות: "אנשים שנדרשים לאכול ביום כיפור שואלים את עצמם האם עליהם לעשות קידוש טרם האכילה או לא, והתשובה היא שאין צורך בקידוש, גם כאשר יום כיפור חל בשבת, עליהם לאכול בלי קידוש. יש גם את נושא נטילת הידיים – האם נוטלים עד פרקי האצבעות או על כל היד? והתשובה היא שאפשר ליטול כרגיל, שכן אין זו נטילה לתענוג".

ויש גם הרבה שאלות נוספות: "מה לגבי נטילת מים אחרונים (מי שמקפיד תמיד, ייטול גם ביום כיפור) והאם מספר חולים שאוכלים ביחד צריכים לזמן? (יש להימנע מלהגיע למצב בו יש צורך בזימון) האם יש להגיד בברכת המזון יעלה ויבוא? (כן) ומה קורה אם שוכחים? (אם שכח ונזכר אחרי שחתם את ברכת 'בונה ירושלים' אינו חוזר) ועוד, ועוד.

"יש כל כך הרבה פרטים", אומר הרב הלפרין, "והשאלות שמגיעות אלינו אינן נוגעות רק לצום עצמו אלא גם לנושאים נוספים, כמו מה יעשה אדם שלא יכול ללכת עם נעלי בד כי הוא עלול להצטנן וקר לו? או מה יעשה מי שרוצה לטבול במקווה, כפי שנהוג בכל קהילות ישראל בערב יום הכיפורים אך הוא חלוש ולא יכול לעמוד על רגליו? ועוד, ועוד.

"ובכלל", הוא מוסיף, "יש את השאלה הקבועה – האם אדם שנפסק כי עליו לאכול ביום כיפור, צריך לעשות זאת בהזנה רגילה או דרך עירוי, "בדרך כלל יהיה ניתן לאכול כרגיל, אבל יש מקרים מסוימים בהם נבהיר שההזנה מותרת אך ורק דרך עירוי", מדגיש הרב.

כנס שנתי להלכות רפואה והצלה

כפי שמציין הרב הלפרין, לא קל לעמוד בראש המוקד ולרכז את השאלות. "ראשית, מדובר באחריות עצומה. אבל גם מעבר לכך - ראיתי מקרוב מקרים של אנשים שהגיעו אלינו ממש עם דמעות בעיניים. הם הרגישו כל כך רע עם עצם המחשבה על כך שהם ישבו על יד השולחן ויאכלו, ופתאום תיפתח הדלת ובני משפחתם יחזרו מהתפילה, לבושים בקיטל ובטלית... אין מילים כדי לתאר את הבושה שהם עלולים לחוות, וזה מה שגורם לחלקם להחמיר על עצמם ולצום למרות האיסור". כאן, מדגיש הרב הלפרין, "חשוב מאוד לציין שכתוב שמי שמחמיר בפיקוח נפש, זוהי חסידות של שטות, ולא רק זאת, אלא מדובר בעבירה גמורה, ועליו נאמר: 'אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש'. אלו דברים חמורים מאוד".

אישית, מספר הרב הלפרין שהזדמן לו כמה וכמה פעמים לשוחח עם חולים שהתעקשו על כך שהם אינם מוכנים לאכול ביום כיפור. "בכל פעם מחדש הסברתי להם: 'יהודים יקרים, הקב"ה זיכה אתכם בזכות גדולה מאוד שלא כל אחד מישראל זוכה לה. אתם עומדים לקיים מצווה יותר גדולה מלצום ביום כיפור, אתם עומדים לאכול ביום כיפור. זוהי הזכות שלכם כעת, והיא זכות יותר גדולה מאשר לצום ביום הכיפורים".

כנס רבני איחוד הצלה

וכאן מצטט הרב הלפרין תפילה מיוחדת שהוא מצא במחזור עתיק, עבור אדם שנדרש לאכול ביום הכיפורים. עליו לומר: "הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתייה ביום הכיפורים, כמו שכתבת בתורתך ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה' ובזכות קיום מצוה זו תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה ואזכה ביום הכיפורים הבא לקיים שוב ועיניתם את נפשותיכם, כן יהי רצון אמן".

"והלוואי", הוא חותם את דבריו, "שיתקבלו צומנו ותעניותינו, וכן  יתקבלו תעניותיהם של אלו שנדרשים לאכול או לשתות ביום כיפור, ויחד נזכה לגמר חתימה טובה ולשנה מלאה בכל טוב".

קבלת קהל ומענה טלפוני במוקד איחוד הצלה היום (יום א') ז תשרי (9.10) בבית הדין רח' הרב שך 46 בני ברק בין השעות 19:00-22:00

מענה טלפוני: מחר (יום ב') ח' תשרי (10.10) בין השעות 19:00-22:00

מספר טלפון לקבלת עלון הלכות מפורט בשפות עברית, אנגלית או צרפתית, בפקס או במייל: 03-6001411