למה התורה נקראת שירה? הווטסאפ של רהב-מאיר לפרשת האזינו

חלק מהתזמורת
ברגעי הפרידה שלו מהעם – משה מלמד אותנו לשיר: "ויכתוב משה את השירה הזאת ביום ההוא, ולמדה את בני ישראל" כך שפרשת השבוע החדשה, פרשת "האזינו", היא פרשה שכמעט כולה מורכבת משירה. השירה המפורסמת הזו, "שירת האזינו", מזכירה לנו – בדיוק כשמשה רבנו נפטר, בדיוק עם תחילת השנה החדשה – דבר חשוב: התורה היא ספר מצוות וחוקים, אבל היחס אליה אינו טכני כמו אל אוסף פקודות. היא אמורה לעורר יחס רגשי, נפשי, כמו אל שירה, לא כמו אל דף הוראות הרכבה של "איקאה". עולם הניגון נחשב לעולם גבוה יותר מעולם הדיבור היומיומי, וזוהי השירה שמשה מותיר לנו.

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין כותב בספרו "ערוך השולחן", לפני כמאה שנה, עד כמה חיוני בתוך השירה הזו הניגון של כל אחד מאיתנו: "ואדרבא, זאת היא תפארת תורתנו הקדושה והטהורה, וכל התורה כולה נקראת שירה, ותפארת השיר היא כשהקולות משונים זה מזה וזהו עיקר הנעימות". כלומר, לכל אחד יש את התפקיד שלו בתזמורת הגדולה.

מעניין שהימים האלה, מרובי החגים, הם ימים שיש בהם הרבה "הוראות". המון מצוות, תפילות, צומות, סליחות, שופרות – אבל הכול נעשה מתוך שירה. קחו את הלחנים והניגונים מכל בית כנסת, בכל סגנון ועדה, ולקחתם את הנשמה של החודש הזה.

ילד טוב - מחשבה ליום כיפור
את החלק היומי של הבוקר כתב מוטי קרפל. רעיון קטן אבל גדול לימים האלה: "לפני שנים פורסם באחד המוספים הגדולים ריאיון עם אמו של רוצח. הבן ישב בכלא לכמה מאסרי עולם על כמה וכמה רציחות. 'אתם לא מכירים אותו', אמרה האם למראיינים, 'הוא ילד טוב'. 
וזהו בעצם, בשבע מילים, סודו של יום הכיפורים. כי האם לא הכחישה שהבן חטא. היא יודעת זאת היטב. היא מכירה בעובדות. אבל היא גם מכירה את בנה ממקום אחר, מהבטן, ואח"כ כתינוק וכילד. ומשם היא מביטה על העובדות גם מפרספקטיבה אחרת, ויודעת שכל החטאים הנוראיים הללו – זה לא הוא. זה לא הוא בעצם. אלו מעידות, בלבולים, השפעות של הסביבה, חולשות אליהן נקלע, התחלקויות, נפילות, היסחפות, שכחה עצמית וכדומה. אלו רק מקרים, מצבים ארעיים, זמניים, חולפים – זו לא המהות. זה לא הוא. הוא ילד טוב. הוא עצמו, בנשמתו – יודעת אמא – זך ולבן כפי שהיה אז, כתינוק, נקי וטהור כמו בגדי לבן של כהן גדול ביום הכיפורים.

וזהו בדיוק המקום שאליו אנו נקראים לטפס ולהתעלות, ביום הכיפורים. ההיכל אליו אנו מוזמנים להיכנס, לתוכו לצלול ובו להתעטף. להביט על כל חטאינו בעין מפוכחת, לא להתכחש. אדרבה, לקחת אחריות. אבל גם לזכור שבאמת, במקור נשמתנו, בעצמיותנו – זה לא אנחנו. "טעינו, התבלבלנו, שכחנו, התפתנו - אבל זה לא אנחנו עצמנו. אלה רק נפילות, מצב זמני, חולף, ארעי, מקרי. זו לא המהות, יימשך כמה שיימשך. ואז גם יותר קל ופשוט להודות. 

ומהמבט הזה אנו נקראים להביט לא רק על עצמנו, אלא גם על כל הסובבים אותנו, ועל כל עם ישראל, וגם על כל יושבי תבל. להיזכר מה עצמי ומהותי – ומה מקרי וחולף. ולקבל פרופורציות. ולסלוח. וכשמגיעים לכאן, וזו עבודת נפש לא קלה ולא פשוטה, עבודת כהן גדול ביום הכיפורים, לפעמים גם מקבלים על כך אישור מלמעלה, שבדרך כלל מופיע כבכי אמתי שפורץ מאליו מעומק הלב, או על כל פנים כלחלוחית בעיניים, בכי השוטף את התודעה, משחרר ומטהר אותה. ומחדש אותנו לחלוטין. ואז יודעים: ונסלח לכל עדת בני ישראל, ולגר הגר בתוכם, כי לכל העם בשגגה".
 

מה השגנו ביום כיפור?
למה אנחנו מרגישים טוב הבוקר? מה עבר עלינו ביממה האחרונה? 
הרב אלישע אבינר מבקש שנשים לב לעשרה הישגים רוחניים שאנחנו שותפים להם ביום שאחרי יום כיפור:

1. הווידוי. השקענו בהתבוננות פנימית, בחיפוש, במחשבה על שקורה בנפש פנימה.
2. הודאה באחריות. קלטנו שאנחנו אחראים למעשינו ולא רק גורמים חיצוניים, סביבה, חברים וכו' – וגם אמרנו זאת בקול רם. 
3. אחרי האחריות – הבענו גם ביטחון עצמי בכך שאפשר להשתנות. הכרזנו ביום כיפור על אמונה ביכולת שלנו להתחדש. 
4. עברנו יום שלם שרוב רובו סובב סביב רוחניות. 364 ימים בשנה רובנו לא נמצאים במקום הזה. 
5. תפילה אמיתית. נכון, לא כל היום, הרי קשה להתרכז, אבל בחלק מהזמן יצא לנו פשוט להתפלל בכנות. 
6. יום ללא אכילה ושתייה. הוכחה לכך שאנחנו לא תמיד עבדים לגוף וכבולים אליו, אלא יודעים גם להיות חופשיים ממגבלות. 
7. הצוותא, הביחד. עמדנו יחד עם אנשים שונים, מכל הסוגים, במאמץ משותף. 
8. יציאה מהמעגל הפרטי. היו ביום הזה רגעי תפילה על כלל ישראל, ולא רק על עצמנו. 
9. תפילה על האנושות כולה. רגישות כלפי העולם כולו וגורלו. 
10. יום באווירה אחרת, ללא צעקות, מחלוקות, מריבות וקטטות. חז"ל כותבים שהצד ה"מלאכי" שלנו, שמהומת החיים משתיקה אותו כל השנה, בא לידי ביטוי ביום כיפור. 

ומכאן - לבוקר של סנדביצ'ים, קוקיות, ווטסאפ ועבודה. נחיתה מוצלחת!

להצטרפות לקבוצת "החלק היומי" של סיון רהב מאיר, נא לשלוח בהודעת ווטסאפ את שמכם בלבד למספר 054-8151949

לרכישת ספרה החדש של סיון רהב מאיר, "הסטטוס היהודי", דרך הידברות שופס, חייגו 073-2221250 או הקליקו כאן.