מה בין קלינטון, טראמפ וסוכת היהודים?

ושוב, כמו בכל שנה, יושבים אנו בסוכה, רוצים ליהנות מזיו השכינה, אבל ילדינו במריבותיהם אינם מאפשרים לנו לשבת בשלווה.

"אני תפסתי את המקום הזה!"

"הבטחתם לי שאני אישן במיטה הזאת!"

"די, למה אתה דורך לי על הבגדים?"

והמריבות מזכירות לנו את ההתכתשויות של קלינטון וטראמפ בעוצמתן, רק ברמה אינטלקטואלית   יותר גבוהה.

מה עושים? שנים דשות משפחות בשאלה: איך מפשרים? איך משלימים? איך מביאים לסוכת שלום?

מתוך עשרות או מאות אלפי סיפורים שכתבתי בימי חיי, לילדים ולמבוגרים, חלק עצום מהם היה בעניין המריבות.

גם מריבה בסוכה היא מריבה ככל מריבה, ומטפלים בה כמו בכל מריבה,

אבל בסוכה יש להורים יתרון וחסרון על פני הקורה בשנה כולה.

החיסרון הוא שבסוכה אנו לכודים. אין לאן לברוח. אם בימים כתיקונם נוכל לומר לילד: 'לך לחדר השני ועזוב את אחיך!' הפעם אין חדר שני. כולם בחדר אחד. אם בימים רגילים נוכל לבקש מהגדול לשחק בצד השני במשחק שאיננו רוצים שהקטן יגיע אליו, הפעם אין לאן להזיז את המשחק. מלכודת אש.

היתרון הוא שבסוכה אנו חייבים לדעת איך להשלים. אין לאן לברוח, אז צריך לפגוש את המריבה ראש בראש. להגיע להסכם שלום, ולהמשיך לחיות במקום הצר הזה את התקופה הקצרה הזו.

איך עושים זאת?

הדרך מאוד פשוטה. אם ההורים יהיו חדורי מוטיבציה להצליח בה, היא גם מהירה וגם קלה.

ובכן, עלינו להיות חד משמעיים וברורים לילדינו מבלי להתפשר ומבלי לוותר.

הסוכה שלנו היא סוכת שלום, וכך תישאר.

מי שלא עומד בתנאים, לא יתקבל בסוכתנו.

הכינוי: 'סוכת שלום!' שנרשום בענק בכניסה לסוכתנו לא יהיה הפעם רק מילים בעלמא, אלא אמת לאמיתה.

כשילדינו מתחילים לריב,  איננו בודקים מי צודק ומי לא, אנחנו תופסים כל אחד מהם בידו ומוציאים אותם מן הסוכה. מריבות לא כאן. כשתדעו איך להתנהג בסוכה - תוכלו להיכנס.

את הדבר הזה יש לעשות בשקט נפשי ובצורה ברורה. לא לוותר לילד בלא שישנה את התנהגותו, כי כך הוא לא ירגיש חובה לשמוע לדברינו ולהפסיק לריב. עלינו לעמוד בדיבורנו.

ויותר מכך, לפעמים בשביל לחנך את הילד, גם לנו שווה להפסיד.

אם אתם יודעים שילדכם לא יסכים לדברכם, יתעקש שלא לצאת, אולי יתייחס לכך כעונש ויתמרד, הנהיגו חוק וכלל כזה: 'ברגע שרבים, כולנו יוצאים מן הסוכה, הולכים להירגע ואז חוזרים'.

ככל שתצליחו לגרום לכך שהילד לא ירגיש נענש בשל התנהגותו, אלא יבין שזו התוצאה של  התנהגותו, שהוא חייב  לצאת מהמקום הקדוש הזה, שנבנה כמצווה גמורה, כי אין מצווה באה בעברה - כך יהיה לכם קל יותר לבצע את הדבר.

מניסיון של רבים אני יכולה לומר לכם, אם תעשו זאת באופן עקבי, לא יהיו מריבות בסוכתכם.

ופעמים רבות שואלים אותי הורים: איך את רוצה שנעשה את הדברים במשפחה מרובת ילדים?

השאלה נכונה, נראה שזה בלתי אפשרי. כל חמש דקות לצאת החוצה? להשבית את המקום? אבל האמת לגמרי אחרת. אם נהיה עקביים לכמה פעמים, פשוט לא ניאלץ להפסיק את הישיבה בסוכה, כי לא יהיו מריבות בהמשך. אז שווה למגר את המריבה כבר בראשיתה, ההרגל יעשה את שלו והילדים יקפידו יותר שלא לריב.

הצלחתם? השקט שורר במעונכם?

תוכלו לקחת את הדברים הללו גם לדרגה גבוהה יותר.

מילים לא יפות לא ייכנסו לסוכה, ויכוחים מכוערים ורועשים לא ימצאו מקום פה, וכך הלאה. כל משפחה לפי התקדמותה.

עכשיו חסר רק להזמין לסוכתכם את קלינטון ואת טראמפ. אולי ילמדו משהו על איך לפתור מריבות?