מה יעשה אדם שיש לו רק כיור אחד במטבח?

א. כְּלָל חָשׁוּב בַּמִּלְחָמָה הוּא: "הַכֵּר אֶת הָאוֹיֵב". מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הָאוֹיֵב הֲרֵי שֶׁהוּא מְזַהֶה אֶת תּוֹכְנִיּוֹתָיו וּמַצְלִיחַ לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. כְּלָל זֶה אֲמוּר גַּם לְגַבֵּי יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא לְמַעֲשֶׂה הָאוֹיֵב הֲכִי גָדוֹל שֶׁלָּנוּ. הִנֵּה שְׁתֵּי דֻגְמָאוֹת לְעַרְמוּמִיּוּתוֹ: אָדָם עוֹשֶׂה בַר מִצְוָה לִבְנוֹ, הָאוּלָם עוֹלֶה עֲשָׂרוֹת אֲלָפִים, הַתַּקְלִיטָן כַּמָּה אֲלָפִים, הַבְּגָדִים כַּמָּה אֲלָפִים, וּכְשֶׁמַּגִּיעִים לַתְּפִלִּין הוּא מְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ בְכַמָּה מֵאוֹת...

ב. דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת: כְּשֶׁאָדָם בּוֹנֶה בַיִת הוּא דוֹאֵג שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֹשָׁה שֵׁרוּתִים וּשְׁתֵּי מִרְפָּסוֹת אַךְ כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לַכִּיּוֹרִים הוּא מִסְתַּפֵּק בְּכִיּוֹר אֶחָד.. וְזוֹ טָעוּת! הָאָדָם צָרִיךְ לְהַשְׁקִיעַ בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא לֹא פָחוֹת (אֶלָּא יוֹתֵר) מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְלָכֵן, כָּל אָדָם יַקְפִּיד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ שְׁנֵי כִיּוֹרִים נִפְרָדִים, הָאֶחָד לְשִׁמּוּשׁ בְּשָׂרִי וְהַשֵּׁנִי לַחֲלָבִי. וְעָדִיף שֶׁיִּקְבְּעֵם רְחוֹקִים אֶחָד מֵהַשֵּׁנִי כַמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, כְּמוֹ שֶׁמָּצוּי הַיּוֹם שֶׁבְּנוֹסָף לַמִּטְבָּח הָרָגִיל יֵשׁ "מִטְבָּחוֹן", וּכְדַאי שֶׁהַכִּיּוֹר שָׁם יִהְיֶה לְשִׁמּוּשׁ חֲלָבִי וְהַמִּטְבָּח הַגָּדוֹל לְשִׁמּוּשׁ בְּשָׂרִי (אוֹ לְהֵפֶךְ).

ג. מִטְבָּח שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רַק כִּיּוֹר יְחִידִי בִלְבַד, לְדַעַת הָאַשְׁכְּנַזִּים אֵין לְהַנִּיחַ בְּתוֹכוֹ כֵלִים, אֶלָּא יִרְכְּשׁוּ מִשְׁטָחִים מֻגְבָּהִים נִפְרָדִים לְבָשָׂר וּלְחָלָב וְיַצִּיבוּ אוֹתָם בְּקַרְקָעִית הַכִּיּוֹר לְחִלּוּפִין. אוּלָם לְדַעַת הַסְּפָרַדִּים נִתָּן לְהַנִּיחַ בְּתוֹכוֹ כֵלִים, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ יַחַד כְּלֵי בָשָׂר וּכְלֵי חָלָב, אֶלָּא רַק בָּזֶה אַחַר זֶה.

ד. רָאוּי לְיַיחֵד עֶרְכַּת סַבּוֹן וּסְקוֹטְשׁ נִפְרֶדֶת לִשְׁטִיפַת כְּלֵי בָשָׂר וְלִשְׁטִיפַת כְּלֵי חָלָב. אוּלָם, אִם קָרָה בְטָעוּת שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בַסְּקוֹטְשׁ הַבְּשָׂרִי לִכְלֵי חָלָב אוֹ לְהֵפֶךְ - לֹא נֶאֱסַר כְּלוּם.

ה. יֵשׁ לְהַקְפִּיד לִקְנוֹת שְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת כֵּלִים נִפְרָדוֹת לְ"בָשָׂר" וּלְ"חָלָב", הָאִשָּׁה צְרִיכָה לִדְאֹג שֶׁיִּהְיוּ אֶת כָּל הַכֵּלִים הַנְּחוּצִים בְּכָל אַחַת מֵהַמַּעֲרָכוֹת: סִירִים, מַחֲבָתוֹת, סַכִּינִים, כַּפּוֹת, כַּפִּיּוֹת, פּוֹתְחָן, מַצֶּקֶת, קְעָרוֹת הַגָּשָׁה וְכוּ', כִּי הַנִּסָּיוֹן מַרְאֶה שֶׁכְּשֶׁחָסֵר מַשֶּׁהוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּלֵית בְּרֵירָה בַדָּבָר הֶהָפוּךְ וְנִכְשָׁלִים.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', כ')

"גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים"

יֵשׁ מִשְׁפָּט כּוֹאֵב שֶׁאוֹמֵר: "חֲבֵרִים, חֲבֵרִים - עַד הַכֶּסֶף.." וְזֶה מָה שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ - וּמַסְבִּיר רַבֵּנוּ יוֹנָה: גַּם לְאוֹהֲבוֹ וְיוֹדְעוֹ לְפָנִים, יִהְיֶה שָׂנְאוּי אַחֲרֵי שֶׁהִתְרוֹשֵׁשׁ. וְאִלּוּ: וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים - אֶת הֶעָשִׁיר כֻּלָּם אוֹהֲבִים.. לָמָּה זֶה כָּךְ?

הַתְּשׁוּבָה הִיא: מֵאַחַר וְהָאָדָם תָּמִיד מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּרְכָּז, וּמִמֵּילָא מִי שֶׁיָּכוֹל לָתֵת לוֹ - הוּא טוֹב, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לָקַחַת מִמֶּנּוּ הוּא רַע. מָה עוֹשִׂים? הַפִּתְרוֹן הוּא: לָתֵת לַשֵּׁנִי אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁהוּא מְקַבֵּל וְלֹא נוֹתֵן. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר פַּעַם מִישֶׁהוּ: אִם תִּקְרָא לְמִישֶׁהוּ בִּשְׁמוֹ וְהוּא לֹא יִתְיַחֵס, תֹּאמַר לוֹ: "קַח, זֶה בִּשְׁבִילְךָ" - וְתִרְאֶה שֶׁהוּא מִיָּד יִסְתּוֹבֵב אֵלֶיךָ..

וְעוֹד פֵּרוּשׁ מִזָּוִית אַחֶרֶת: חֲכָמִים אָמְרוּ: "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ!" וּמִמֵּילָא הָרָשׁ הוּא זֶה שֶׁלֹּא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ אֶלָּא מִתְלוֹנֵן כָּל הַזְּמַן. וְגַם עַל זֶה נֶאֱמַר הַפָּסוּק שֶׁלָּנוּ! אִשָּׁה שֶׁמִּתְלוֹנֶנֶת כָּל הַזְּמַן וּמְקַטֶּרֶת - שֶׁלֹּא תִתְפַּלֵּא אִם בַּעֲלָהּ שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ מְאֹד יַתְחִיל לִשְׂנֹא אוֹתָהּ. וְכֵן לְהֵפֶךְ, בַּעַל שֶׁמַּגִּיעַ הַבַּיְתָהּ וּמִתְלוֹנֵן עַל כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּא אִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו יִשְׂנְאוּ אוֹתוֹ. וְלָמָּה? כִּי זֶה הַכְּלָל: גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ!! וּמִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁיֹּאהֲבוּ אוֹתוֹ וְיִרְצוּ לִהְיוֹת בְּקִרְבָתוֹ - שֶׁיִּתְרַגֵּל לְחַיֵּךְ וְלִשְׂמוֹחַ בְּחֶלְקוֹ. וְעָלָיו יֵאָמֵר: וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים!

לְעֵת זִקְנָתוֹ שֶׁל הָרַב רָבִיץ כִּלְיָה אַחַת הִפְסִיקָה לַעֲבוֹד וְהוּא נִזְקַק לְהַשְׁתָּלָה. בָּנָיו הָלְכוּ לַעֲשׂוֹת בְּדִיקוֹת וְנִמְצְאוּ חֲמִשָּׁה בָּנִים מַתְאִימִים, וְהֵחֵל וִכּוּחַ בֵּין הַבָּנִים מִי "יִזְכֶּה" לָתֵת אֶת הַכִּלְיָה. הַבְּכוֹר אָמַר: "אֲנִי חַיָּב רִאשׁוֹן בְּכִבּוּד הוֹרִים", הָאַחֲרוֹן אָמַר: "אֲנִי צָעִיר יוֹתֵר וְגוּפִי בָּרִיא.." הָרַב אָמַר: "לָמָּה אֲצַעֵר אֶתְכֶם? אֵינִי רוֹצֶה מִכֶּם כִּלְיָה.." וְהֵם - תָּבְעוּ אוֹתוֹ לְדִין תּוֹרָה אֵצֶל הָרַב אֶלְיָשִׁיב זצ"ל שֶׁהִפִּיל גּוֹרָל בֵּינֵיהֶם וְהַזּוֹכֶה - זָכָה! מַדְהִים!