מהו איסור גוזז בשבת?

א. לָמַדְנוּ שֶׁאִסּוּר "גּוֹזֵז" בְּשַׁבָּת הוּא תְּלִישַׁת כָּל דָּבָר מִמְּקוֹם גִּדּוּלוֹ עַל גּוּף הַבְּהֵמָה אוֹ הָאָדָם. וְלָכֵן, אָסוּר לִתְלֹשׁ דִלְדוּלֵי עוֹר, כְּגוֹן קִלּוּף הָעוֹר מִסָּבִיב לַצִּפֹּרֶן אוֹ בְּכָל מָקוֹם אַחֵר בַּגּוּף וַאֲפִילוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִזֶּה צַעַר.

ב. הַדָּבָר מָצוּי בִּמְיֻחָד בִּימוֹת הַחֹרֶף שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם קִילוּפֵי עוֹר בִּשְׂפָתָיו וּבְיוֹם חוֹל הוּא רָגִיל לִתְלֹשׁ אוֹתָם אוֹ בַיָּד אוֹ בַשִּׁנַּיִם, אוּלָם בְּשַׁבָּת הַדָּבָר אָסוּר.

ג. יֵשׁ אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי שְׁרִירִים חֲזָקִים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם גִּבּוֹרִים, אֲבָל עֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁעִקַּר הַגְּבוּרָה זֶה לֹא נֶגֶד אֲחֵרִים אֶלָּא נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע, כְּגוֹן בַּמִּקְרֶה שֶׁהֵבֵאנוּ שֶׁיֵּשׁ קִלּוּף עוֹר בַּשְּׂפָתַיִם וְיֵשׁ גִּירוּי לִתְלֹשׁ אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת אָז אוֹתָם גִּבּוֹרִים צְרִיכִים לִבְדּוֹק הַאִם יֵשׁ לָהֶם אֶת הַכֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְעַלֵּם מִכָּךְ עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, כִּי: "אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ!".

ד. אֲפִילוּ שֶׁבִּגְזִיזַת צִפֹּרֶן הֵבֵאנוּ דֵּעָה שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁאִם הַצִּפֹּרֶן תְּלוּשָׁה בְּרֻבָּהּ יִהְיֶה מֻתָּר לִתְלֹשׁ אוֹתָהּ בְּשִׁנּוּי, בְּעוֹר - הַדִּין שׁוֹנֶה וְאֵין מִי שֶׁמַּתִּיר.

ה. כְּמוֹ כֵן, אָסוּר לַחֲתוֹךְ יַבֶּלֶת מִגּוּף הָאָדָם בֵּין לָחָה וּבֵין יְבֵשָׁה, וַאֲפִילוּ בַּיָּד אוֹ בַּשִּׁנַּיִם אָסוּר.

ו. אוּלָם, מִי שֶׁהָיָה לוֹ פֶּצַע וְהִגְלִיד, מֵעִקַּר הַדִּין מֻתָּר לְהָסִיר אֶת גִּלְדֵי הַפֶּצַע שֶׁהִתְיַבְּשׁוּ, וְאֵין בְּזֶה מִשּׁוּם גּוֹזֵז, וְזֹאת מֵאַחַר וְהֵם גַּם כָּךְ אֲמוּרִים לִפּוֹל וְלֹא נֶחְשָׁבִים כְּחֵלֶק מֵהַגּוּף. אוּלָם, אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ וַאֲפִילוּ הֲכִי קָטָן שֶׁיֵּצֵא דָם - אָסוּר. כִּי כְּמוֹ שֶׁנִּלְמַד בַּהֶמְשֵׁךְ הוֹצָאַת דָּם בְּשַׁבָּת - אֲסוּרָה.

ז. אָסוּר לִגְזֹז שְׂעָרוֹת בְּשַׁבָּת בֵּין בִּכְלִי (מִסְפָּרַיִם), בֵּין בַּיָּד וּבֵין בַּשִּׁנַּיִם.

ח. מֻתָּר לָשִׂים פְּלַסְטֵר (אֶגֶד) עַל גַּבֵּי שְׂרִיטָה וְכַדּוֹמֶה בְּשַׁבָּת, וּמֻתָּר אַף לַהֲסִירוֹ אֲפִילוּ שֶׁאוּלַי יִתָּלְשׁוּ שְׂעָרוֹת בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹרִידוֹ.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית

... שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה, אֲנִי מְקַבֵּל טֶלֶפוֹן: "תַּגִּיד מַזָּל טוֹב!", אֲנִי נוֹחֵת מֵהָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי שֶׁל הַחֲלוֹמוֹת: "מָה נוֹלַד?" "לֹא נוֹלַד! קָנִיתִי בֵית חֲרֹשֶׁת.." "אֲבָל אַתָּה חַשְׁמַלַּאי, לֹא?" "כֵּן, אֲבָל עַד הַיּוֹם הִרְוַחְתִּי 5000 שֶׁקֶל, מֵהַיּוֹם אֲנִי הוֹלֵךְ לְהַרְוִיחַ 20,000 שֶׁקֶל!!" כְּשֶׁהִנַּחְתִּי אֶת הָרֹאשׁ עַל הַכָּרִית הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁזֶּה אָכֵן יִהְיֶה כָךְ. אוּלָם, לְאַחַר פֶּרֶק זְמַן הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא נָפַל בַּפַּח!! הוּא קָנָה עֵסֶק מְעֻקָּל וּמֵאוֹתוֹ יוֹם חַיָּיו נֶהֶרְסוּ..

לֹא פַעַם הָאָדָם עוֹמֵד מוּל הִתְלַבְּטוּת קָשָׁה, יֵשׁ לוֹ כְבָר דָּבָר טוֹב, אוּלָם מַצִּיעִים לוֹ דָבָר יוֹתֵר טוֹב. וְהוּא שׁוֹאֵל: הַאִם עָלָיו לְהִשָּׁאֵר עִם הַדָּבָר הַטּוֹב וּלְהִסְתַּפֵּק בּוֹ, אוֹ שֶׁמָּא עָלָיו לְהַחְלִיף אֶת הַטּוֹב בְּדָבָר יוֹתֵר טוֹב? זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת בְּנוֹגֵעַ לְרֶכֶב, לַעֲבוֹדָה, וַאֲפִילוּ בְשִׁדּוּךְ שֶׁמַּצִּיעִים לוֹ.. הַאִם לְהִשָּׁאֵר עִם הַמַּצָּב הַקַּיָּם שֶׁהוּא אָמְנָם לֹא "ואווּ" אֲבָל בְּגֶדֶר טוֹב, אוֹ לְהַחְלִיף לְמַשֶּׁהוּ יוֹתֵר טוֹב? וּבְכֵן, בַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ יֵשׁ כִּווּן לְמַחְשָׁבָה!

בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מִימֵי הַבְּרִיאָה נֶאֱמַר: "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב", וְאִלּוּ בַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נֶאֱמַר: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד", וְהַמִּדְרָשׁ מַסְבִּיר אֶת הַהֶבְדֵּל: "טוֹב - זֶה יֵצֶר הַטּוֹב, טוֹב מְאֹד - זֶה יֵצֶר הָרַע", כְּלוֹמַר, מַטְרָתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע הוּא לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם וְלַהֲרוֹס אֶת חַיָּיו, אוּלָם, בְּרֹב הַפְּעָמִים הוּא לֹא בָא בְצוּרָה יְשִׁירָה, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִרְצֶה לְהַזִּיק לְעַצְמוֹ, אֶלָּא הוּא בָא בְצוּרָה שֶׁל "טוֹב מְאֹד". הוּא אוֹמֵר לָאָדָם: "נָכוֹן שֶׁמָּה שֶׁיֵּשׁ לְךָ זֶה טוֹב, אֵין סָפֵק, אֲבָל.. יֵשׁ לִי הַצָּעָה יוֹתֵר טוֹבָה בִשְׁבִילְךָ.. בֹּא תִשְׁמַע!", וְכָךְ הוּא מַפִּיל אוֹתוֹ! וּכְבָר אָמַר הֶחָכָם: "הָאוֹיֵב שֶׁל הַטּוֹב - הוּא הַטּוֹב מְאֹד!", וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים: "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ!", וְאִם יִשְׁאַל אָדָם: אֲבָל צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּם בַּחַיִּים?! עַל כָּךְ נַעֲנֶה מָחָר..