איך הצליח הרב לפתוח את שער בית הספר החרדי שהעירייה נעלה?

בעלי ואני איננו ממהרים, בדרך כלל, להאמין מסיפורי מופתים. אנחנו דבקים באמירה הידועה: "מי שמאמין שסיפורי מופת אינם יכולים להתרחש – הוא כופר. אבל מי שמאמין בכל סיפור מופת שהוא שומע – הוא טיפש". במהלך חיינו נתקלנו בלא מעט סיפורי מופתים אמינים, שסופרו לנו מכלי ראשון. כך שכופרים אנחנו וודאי לא...אבל אנחנו כן אוהבים לברר קצת את העובדות המדויקות על סיפורים שנשמעים, איך לומר, קצת יותר מידי פנטסטיים.

הסיפור האחרון הזה בו נתקלנו סופר בביוגרפיה של הרב הלל ליברמן זצ"ל, 'בית הלל', שהתגלגלה לידינו לאחרונה. הרב ליברמן המנוח היה מייסד בתי הספר של בית יעקב בירושלים, ומאוחר יותר ברחבי הארץ. במשך קריירה ציבורית ארוכה וענפה הוא החזיק על כתפיו בתי ספר חרדים רבים, ואף כיהן למשך תקופה כראש זרם החינוך העצמאי. הוא היה עסקן בן הדור הישן: כזה שמאמין בפעילות לשם שמיים, לא לשם האדרה עצמית. כשנפטר לא הותיר אחריו אפילו דירה: כל חייו התגורר בתנאים צנועים מאד, שהדהימו את כל מי שנתקל בהם וידע את היקף התקציבים שבעל הבית מגלגל. "יפה מה שהותיר, ועוד יותר יפה מה שלא הותיר", הספיד אותו הרב יהודה עדס אחרי פטירתו לפני תריסר שנים.

הסיפור המדהים ביותר בביוגרפיה שלו הרב ליברמן תיאר טקס פתיחה של תיכון בית יעקב בעיר אשקלון. מרכז בית יעקב השיג מבנה, שיפץ, ערך רישום תוך חודשיים, וכל הקהילה החרדית בעיר נערכה לפתיחה החגיגית. לטקס הגיע גם הרב הלל ליברמן, שעמד אז בראש 'מרכז בית יעקב'.

אבל לחוגגים המתינה הפתעה בלתי נעימה. גורמים עוינים בעירייה החליטו למנוע בכל מחיר את פתיחת הלימודים בבית הספר החרדי והתקינו על המבנה מנעולים כדי להשאיר בחוץ את הצוות והתלמידות.

אנשי הקהילה החרדית והורי התלמידות נתקפו מבוכה, אבל הרב ליברמן לא התבלבל. "בית הספר ייפתח היום", הוא אמר בנחישות. הוא פשפש בכיסו, הוציא מפתח מקרי שמצא שם, ותחב אותו בתוך המנעול. לעיניהם הנדהמות של כל הנוכחים – המנעול נפתח. המבנה שוב הפך נגיש, ושמחת הפתיחה לא הופרה.

נשמע ממש טוב מכדי להיות אמיתי, לא? אלא שבספר צויין שבין השאר נכח באירוע הרב יוסף זריצקי, מומחה הכשרות הנודע, שהתגורר באותה העת באשדוד. הרב זריצקי, במקרה או שלא, הוא שכן של חמי וחמותי ובעלי מכיר אותו היטב. "אני חייב לשאול אותו על הסיפור הזה", הצהיר בעלי.

שבוע לאחר מכן, במסגרת קניות לקראת החג בבני ברק, בעלי פגש ברחובה של עיר את לא אחר מאשר הרב זריצקי בכבודו ובעצמו. "אני חייב לשאול אותך משהו", אמר לו בעלי אחרי ברכות השלום הראשוניות. "קראתי סיפור מופלא שלכאורה אתה מעורב בו..." והוא חזר על המעשה שקראנו בספר.

הרב זריצקי הנהן בראשו. "כל מילה בסיפור נכונה! התגוררתי אז באשקלון והייתי פעיל למען בית יעקב החדש. נכחתי בטקס ובמו עיני ראיתי את הרב הלל ליברמן, באמונתו העזה, פותח מנעול במפתח שלא התאים כלל...כשניסינו בסוף היום לסגור חזרה את המנעול עם אותו מפתח – לא הצלחנו".

ולרב זריצקי אין שום ספק מדוע זכה הרב הלל ליברמן לחולל נס כזה ברבים. "הרב ליברמן עבד אך ורק לשם שמיים. לא היה לו שום רכוש. היה לו בקושי שולחן וכיסא פשוטים בתור משרד, ותיבת מסמכים שאיתה הוא הסתובב בכל מקום. הוא גלגל מיליונים ואף שקל לא נדבק אליו. הייתי שכן שלו לתקופה בירושלים ובמו עיני הייתי עד לאורח החיים הסגפני שלו. יהודי שעובד במסירות נפש לשם שמיים – רק הוא יכול לזכות בסייעתא דשמייא מדהימה שכזו".

שוב, נוכחנו באמת היפה הזו: ניסים ומופתים מתרחשים גם בימינו. ולפעמים שווה להתאמץ ולהגיע לעדי ראייה כדי לוותר על הספיקות, ולהיזכר בכך שגם בתקופה של הסתר פנים, יש מי שזוכה שייעשו לו ניסים.