הטור המאויר לפרשת בראשית: יתרון הנשים על האנשים

יום נישואין שמח! לי ולאשתי הצדיקה.

קבענו להפגש אחרי הכולל בבית מלון ולאכול יחדיו ארוחת ערב.

בדרכי לשם, כאשר ראיתי ששעת המפגש קרבה, התקשרתי לאשתי להגיד לה שאני תקוע בפקק ושאני מאוד מצטער.

"זה בסדר, בעלי היקר" היא ענתה. "הכל לטובה, אני אחכה. אם נגזר עליי להסתובב במלון, בטח אמצא כאן משהו מעניין"

אמרה והחלה לסייר ברחבי בית המלון.

לאחר שהרגישה שמיצתה את המקום וחשבה ללכת, קלטו לפתע עיניה התמימות כניסה מפוארת. היא לא יכלה לעמוד בפיתוי ונכנסה פנימה, וכךמצאה את עצמה בתוך אולם מרשים ומעוצב לתפארת.

האולם היה כולו הוד והדר, ממש יצירת פאר מושלמת. בסוף המסדרון, המעוטר בעציצים מזני עצים מיוחדים במינם שהובאו מכל העולם, הבחינה שהדלת מעט פתוחה. היא התקרבה לאיטה והטתה את ראשה לכיוון הדלת, בניסיון להאזין לקולות הבוקעים מאחוריה. במקום התקיימה הרצאה. אשתי הביטה על גב הדלת, ותרה אחר תוכנייה או כל דבר שיעיד על מה מדובר. זה היה סמינר שלם! ועל מה? על חיי הנחש הירוק ביערות הגשם בפפואה גינאה החדשה. "איך לא ניחשתי", חשבה לעצמה, "זה הרי ברור, נחשים".

רק המחשבה גרמה לאשתי לחלחלה, אבל היא החליטה להישאר במקום עד שאני אגיע. היא השתיקה את הנייד שלה והתיישבה על אחד הכיסאות המפוארים, שהיו מסודרים בדייקנות מופלאה. המרצה העביר כרב אומן הרצאה מרתקת על חיי הנחש. אשתי התמלאה השראה ולא שמה לב שעברו להן שלוש שעות.

 "לא!" היא "התעוררה" והוציאה בבהילות את הנייד מהתיק, "שכחתי את בעלי"

על צג הטלפון היו 26 שיחות שלא נענו.

 "מה אגיד לבעלי???" חשבה בעודה מחייגת בבהילות.

"הלו" אמרה בקול לחוץ.

 "איפה את?", עניתי "כבר כמעט התקשרתי למשטרה".

אני ממש מצטערת, הטלפון היה על שקט".

"זה חוסר אחריות!".

"תמחל לי, פשוט השתעממתי, לא היה לי מה לעשות, אז הסתובבתי קצת. ופתאום ראיתי מקום מעניין, והיצר הרע אמר לי שזה בסדר, רק כמה דקות, גם ככה יש זמן עד שתגיע. נכנסתי לשם וראיתי שמדובר בהרצאה על חיי הנחש הירוק ביערות הגשם בפפואה גינאה החדשה, אז התפתיתי להיכנס... וזה היה מאוד מעניין".

 "על חיי מי?", שאלתי בפליאה.

 "על חיי הנחש הירוק ביערות הגשם בפפואה גינאה החדשה".

 "בפפואה?"

"כן, זה היה כל כך מסקרן ומושך, הנחש הזה, הוא חיה כל כך מיוחדת... הרגשתי שאני ממש מהופנטת".

"תשכחי מזה. בואי נלך הביתה, אני רעב".

 "מה? בוא נאכל פה. בשביל זה באנו, לא?".

"כן, אבל הכל כבר סגור".

 "אוי, אני ממש מצטערת. אחפש אולי יש לי משהו בתיק... תאכל עד שנגיע הביתה".

היא פתחה את תיקה: "אני בודקת... רגע, מצאתי משהו" קראה אשתי בהתלהבות:

 "ברוך ה'! מצאתי פרי!".     

השורה התחתונה:

"וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי"

עשרה קבין של דיבור ירדו לעולם, תשעה קיבלה האישה... חייבת להיות לכך סיבה טובה, וודאי לא סתם כדי לפטפט עם חברותיה! אלא כדי שתוכל לדבר עם ה'!

פשוט לקנא בנשים, הן כל כך קרובות לה'... אנחנו הגברים צריכים להתכונן נפשית כדי לדבר עם הבורא ולהן יש את היכולת לדבר איתו בכל שעה ובכל שניה! ועוד בכזאת דבקות והשתפכות נפש.

חז"ל אמרו כי "בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ובזכות נשים צדקניות נגאל". אין לנו הגברים מה להסתיר, אנו יודעים היטב שבקרב הנשים פועמת אמונה חזקה יותר, ובזכות אמונתן נגאלנו ממצרים. תהליך הגאולה שהיה במצרים יחזור על עצמו שוב בקרוב ב"ה בגאולה הנוכחית, כאשר בין השאר - זכויותיהן ואמונתן של נשות ישראל הצדיקות הן אלה שיחישו ויזרזו את הגאולה. כיוון שאישה היא יותר "רגשנית" היא יכולה לקבל את האמונה באופן טבעי ברור ועקב כך היא יותר קרובה לה'. 

כמו כן, נשים הינן בעלות אמונה חזקה, גם ללא לימוד תורה ו"פילפולים שיכליים" עם "תנועות ידיים" מאיימות, הן מסוגלות להיקשר לתורה באופן עמוק מעצמן.  בזכות האינטואיציה שה' נתן להן, ואילו אנו הגברים, נזקקים ללימוד התורה ולמצוות שהזמן גרמן, כדי להחדיר בתוכנו ובקרבנו את הקשר העמוק לאמונה ולתורה.

בכל האירועים שקרו לעם ישראל, נתגלתה מעלתן היתירה של הנשים, אשר גברו וקדמו לגברים בהליכתן בדרך האמונה.

ראיתי דבר נפלא: בזמן שבני ישראל עמדו לצאת ממצרים באו נשות ישראל למרים הנביאה ושאלו אותה מה יהיה אחר יציאת מצרים. אמרה להן מרים שיהיה מתן תורה. שאלו אותה הנשים האם גם נשים חייבות במצות תלמוד תורה, אמרה להן מרים, לא, כיון שנשים צריכות לטפל בעניני הבית ובילדים הן פטורות. ואז שאלו אותה הנשים, אם כן יציאת מצרים זה רק לגברים, וזה מה שפרעה אמר: "לכו נא הגברים ועבדו את ה'". על השאלה הזו מרים לא ידעה מה לענות...

אבל בקריעת ים סוף- ותען להם מרים "שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים", דהיינו הסוס הזה, מה הוא עשה שהוא צריך לטבוע בים? אלא מכיוון שהוא שותף, אף כי בלי ידיעתו ובעל כרחו, למצרי - הוא טובע בים בדיוק כמו המצרי. אם כך, אשה שהיא שותפה לבעלה ושולחת אותו לבית המדרש ולבית הכנסת ואת בניה לתלמוד תורה מדעתה ומרצונה כמה שכרה גדול!

וזה מה שאמר שלמה המלך "לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעייתי", רוצה לומר כמו הסוסה של פרעה שהיתה שותפה וקיבלה עונש כראוי, אמר שלמה לרעייתו: אם תשלחי אותי לבית המדרש את שותפה בלימוד ושכרך רם ונישא.

לסיכום, בשביל טקטיקות וחישובים שיכליים התכונות הגבריות עדיפות, אך במקום שבו צריך יותר "רוח", יותר אמונה, נצרכות דווקא התכונות הנשיות.