שלושה איסורים בבשר וחלב

א. הֻזְהַרְנוּ בַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת: "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ". מַדּוּעַ הַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת עַל אוֹתָם מִלִּים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? מַסְבִּירָה הַגְּמָרָא (מַסֶּכֶת חֻלִּין דַּף קח), שֶׁהַתּוֹרָה רוֹצָה לְלַמְּדֵנוּ שֶׁבְּבָשָׂר וְחָלָב יֵשׁ שְׁלֹשָׁה אִסּוּרִים: 1. אִיסּוּר בִּשּׁוּל - שֶׁל בָּשָׂר וְחָלָב. 2. אִיסּוּר אֲכִילָה - שֶׁל בָּשָׂר וְחָלָב. 3. אִיסּוּר הֲנָאָה - מִבָּשָׂר וְחָלָב מְבֻשָּׁלִים. וְאָנוּ נַסְבִּיר אֶת הַהֲלָכוֹת הָאֵלּוּ שָׁלָב אַחַר שָׁלָב.

ב. אִיסּוּר בִּשּׁוּל - אָסוּר לְבַשֵּׁל בָּשָׂר וְחָלָב יָחַד גַּם אִם הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לֶאֱכוֹל אוֹתָם. לְדֻגְמָא: מִי שֶׁגָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ וְעוֹבֵד בְּמִסְעָדָה שֶׁל גּוֹיִים וְחֵלֶק מֵעֲבוֹדָתוֹ זֶה לְבַשֵּׁל בָּשָׂר וְחָלָב - אָסוּר לוֹ לַעֲבוֹד שָׁם, גַּם אִם הוּא בְעַצְמוֹ לֹא אוֹכֵל מִזֶּה, כִּי עֶצֶם הַבִּשּׁוּל הוּא אָסוּר.

ג. אִיסּוּר הֲנָאָה - בָּשָׂר וְחָלָב שֶׁהִתְבַּשְּׁלוּ יַחַד צָרִיךְ לִקְבּוֹר אוֹתָם אוֹ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתָם לַשֵּׁירוּתִים. וְאָסוּר לָתֵת אוֹתָם לְגוֹי בְמַתָּנָה, וְכֵן אָסוּר לָתֵת אוֹתָם לְכֶלֶב שֶׁיֹּאכַל, כִּי יֵשׁ לוֹ הֲנָאָה מִזֶּה. וַאֲפִילוּ אָסוּר לְתִתָּם לְכֶלֶב הֶפְקֵר.

ד. אִיסּוּר אֲכִילָה - אָסוּר לֶאֱכוֹל בָּשָׂר וְחָלָב יַחַד, בֵּין שֶׁהִתְבַּשְּׁלוּ יַחַד וּבֵין שֶׁלֹּא הִתְבַּשְּׁלוּ. אֶלָּא, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם הִתְבַּשְּׁלוּ יַחַד - הָאִסּוּר לְאָכְלָם הוּא מֵהַתּוֹרָה, וְאִם לֹא הִתְבַּשְּׁלוּ - הָאִסּוּר הוּא מִדְּרַבָּנַן, וְיֵשׁ לְכָךְ כַּמָּה הַשְׁלָכוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּלְמַד בַּיָּמִים הַבָּאִים.

ה. יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁנִּתָּן לַהֲבִינָם בַּשֵּׂכֶל כְּגוֹן: כִּבּוּד הוֹרִים, אִיסּוּר גֶּזֶל וְכוּ' וְהֵם נִקְרָאִים מִשְׁפָּטִים. אוּלָם, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם טַעַם הֶגְיוֹנִי וְהֵם נִקְרָאִים "חֻקָּה". עַל אִיסּוּר "בָּשָׂר וְחָלָב" כָּתַב בַּעַל הַ"כְּלִי יָקָר": בְּטַעַם מִצְוָה זוֹ יָצְאוּ הַמְּפָרְשִׁים לְלַקֵּט וְלֹא מָצְאוּ בָהּ טַעַם מַסְפִּיק, עַד שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִיא אַחַת מֵהַחוּקוֹת שֶׁאֵין לָהֶם טַעַם נוֹדַע לָנוּ", וְעַל פִּי הַקַּבָּלָה יֵשׁ הֶסְבֵּר נִפְלָא, וְנִכְתּוֹב אוֹתוֹ אי"ה בַּפֶּרֶק הַבָּא.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', כה')

"מַצִּיל נְפָשׁוֹת עֵד אֱמֶת וְיָפִחַ כְּזָבִים מִרְמָה" (א')

כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְבֵית הַדִּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְוַכְּחִים בֵּינֵיהֶם עַל כֶּסֶף, וּבָא עֵד אֱמֶת וּמֵעִיד בִּפְנֵי הַדַּיָּנִים וְעַל יְדֵי כָּךְ הַמָּמוֹן חוֹזֵר לִבְעָלָיו הֲרֵי שֶׁאוֹתוֹ עֵד הִצִּיל נְפָשׁוֹת!! מַצִּיל נְפָשׁוֹת עֵד אֱמֶת! וְהַשְּׁאֵלָה: אֵילוּ נְפָשׁוֹת הוּא הִצִּיל? הֲרֵי הוּא בְּסַךְ הַכֹּל גָּרַם לַכֶּסֶף לְהַגִּיעַ לִבְעָלָיו?

בָּאִים חֲכָמִים וּמַסְבִּירִים שֶׁעֲווֹן הַגֶּזֶל גָּדוֹל מְאֹד. וְהוּא נִקְרָא עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ שֶׁאֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיַּחֲזִיר אֶת הַגְּזֵלָה. וַאֲפִילוּ יוֹם הַמִּיתָה אֵין מְכַפֵּר לָזֶה. וְנֶעֱנַשׁ עַל כָּךְ עוֹנָשִׁים גְּדוֹלִים לְאַחַר פְּטִירָתוֹ. וַאֲפִילוּ אַחַר כָּל הָעֹנָשִׁים, לֹא יִהְיֶה לוֹ תַקָּנָה גְּמוּרָה עַד שֶׁיָּשׁוּב בַּגִּלְגּוּל לְהָשִׁיב הַגְּזֵלָה!! כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא נוֹתְנִים לְאוֹתוֹ הָאָדָם לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם מְנוּחָתוֹ עַד שֶׁיֵּרֵד לָעוֹלָם הַזֶּה בַּגִּלְגּוּל וְיַחֲזִיר אֶת הַגְּזֵלָה. וְלָכֵן, בְּרֶגַע שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה גּוֹרְמִים לוֹ לְהַחֲזִיר אֶת הַכֶּסֶף הֲרֵי שֶׁמַּצִּילִים אֶת אוֹתָם הַנְּפָשׁוֹת מִלְּהִתְגַּלְגֵּל שׁוּב.

וְאִם כִּי עִנְיַן הַגִּלְגּוּל הוּא יְסוֹד גָּדוֹל בֶּאֱמוּנַת הַיְּהוּדִי, וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַפְחִיד אֶת הָאָדָם. אָנוּ כְּדַרְכֵּנוּ, נַמְתִּיק זֹאת עַל יְדֵי בְּדִיחָה שֶׁכַּמָּה שֶׁהִיא מַצְחִיקָה כָּךְ הִיא נוֹתֶנֶת אֶת מוּסָרָהּ!

יְהוּדִי אֶחָד שֶׁלֹּא קִיֵּם שׁוּם מִצְוָה הִגִּיעַ פַּעַם לְשִׁעוּר תּוֹרָה וְשָׁמַע שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַבָּא וְעוֹנָשִׁים וְכוּ', וְהִתְחִיל לְפַחֵד. הוּא לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת כִּי לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה לֹא מַמָּשׁ הִתְחַשֵּׁק לוֹ, וּמִצַּד שֵׁנִי פָּחַד נוֹרָא. הוּא נִזְכַּר שֶׁאָבִיו שֶׁנִּפְטַר לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים גַּם לֹא קִיֵּם שׁוּם מִצְוָה, וְהוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת "סִיאַנְס" וּלְהַעֲלוֹת אֶת אָבִיו לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ מָה הוֹלֵךְ? "אִם הוּא הִסְתַּדֵּר - גַּם אֲנִי אֶסְתַּדֵּר, וְאִם לֹא - אֶחֱזֹר בִּתְשׁוּבָה". אָמַר וְעָשָׂה, כְּשֶׁהֶעֱלָה אֶת אָבִיו שָׁאַל: "אַבָּא, תַּגִּיד מָה קוֹרֶה אִתְּךָ?" וְהָאָב עָנָה: "מָה אוֹמַר לְךָ? כָּל הַיּוֹם 'גֶּזֶר' 'חַסָּה' 'גֶּזֶר' 'חַסָּה'.." שָׁאַל הַבֵּן: "מָה אַבָּא, זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא? גֶּזֶר וְחַסָּה?" וְהָאָב עָנָה: "אֵיזֶה עוֹלָם הַבָּא?? אֲנִי שָׁפָן בְּאוֹסְטְרַלְיָה.."