ברכה אחרונה: 10 הלכות חשובות שאולי לא ידעתם

במסגרת 'ברכות הנהנין', יש לברך על כל מאכל - לפני אכילתו ואחריה. סקר שערך הרב חיים נבון מגלה כי יש פער עצום בין מברכי ברכה ראשונה למברכי ברכה אחרונה: גם יהודים יקרים שמקפידים לברך ברכה ראשונה לפני כל מאכל, מתחילים להסתפק כאשר מדובר בברכה אחרונה. 

אנשים רבים חשים חוסר בהירות ביחס להלכות ברכה אחרונה: רגע, גמרתי לאכול? אולי אוכל עוד מעט שוב? ואנשים מחכים, ואף פעם לא ברור להם אם כדאי כבר לברך, או להיפך - אם זמן הברכה כבר לא חלף ודי.

לשם מענה על שאלות אלו, ליקטנו עבורכם 10 הלכות בסיסיות וחשובות בהלכות ברכה אחרונה. המקורות להלכות המובאות: 'קיצור שולחן ערוך' ו'ילקוט יוסף'.

1. סוגי ברכות אחרונות: ברכה אחרונה היא ברכה הנאמרת לאחר האכילה. קיימות שלוש ברכות אחרונות, ובתום כל ארוחה אומרים את הברכה בהתאם לסוג המזון שנצרך בארוחה זו:

ברכת המזון - ברכה בסוף סעודת פת (לחם).

ברכת מעין שלוש - ברכה לאחר אכילת מאכל מאחד חמשת מיני דגן שהברכה קודם אכילתו אינה 'המוציא', יין או פירות משבעת המינים.

ברכת בורא נפשות - לאחר אכילת שאר מאכלים.

2. סדר ברכות אחרונות: כאשר אכל כמה סוגי מאכלים: אם היה ביניהם פת – יברך ברכת המזון ובכך יפטור את ברכת מעין שלוש ובורא נפשות. אם לא היה ביניהם פת – ברכת מעין שלוש אינה פוטרת את ברכת בורא נפשות, ועל כן אם אכל מאכלים שברכתם מעין שלוש וגם מאכלים שברכתם בורא נפשות – יברך את שתי הברכות האחרונות. יוצא דופן: אדם שאכל פרות משבעת המינים וכן פירות שאינם משבעת המינים – ברכת מעין שלוש פוטרת במקרה זה גם את הפרות שאינם משבעת המינים. יצוין כי ברכת 'מעין שלוש' קודמת את ברכת 'בורא נפשות'.

3. שני תנאים לברכה אחרונה: בעוד ברכה ראשונה יש לברך אפילו אם טועם מעט מאוד, ברכה אחרונה יש לברך רק אם מתקיימים שני תנאים: כמות ומשך זמן האכילה.

4. פרק הזמן והכמות הנדרשים באכילה: כלומר, רק אדם שאוכל שיעור 'כזית' בפרק זמן 'כדי אכילת פרס' מברך ברכה אחרונה. 'כזית' – 27 גרם (גודל של קופסת גפרורים אחת), בתוך 3 דקות עד 7 וחצי דקות.

5. פרק הזמן והכמות הנדרשים בשתיה: בשתיה, יש לברך ברכה אחרונה כאשר שותים בין 81-86 סמ"ק (כמעט חצי כוס חד פעמית רגילה, שמכילה 180 מל"ל), בפרק זמן של 'שתית רביעית'. פוסקי זמננו מבארים כי אם שתה בלגימה אחת, או מקסימום בשלוש לגימות עליו לברך ברכה אחרונה.

אדם ששתה שתיה חמה לאט (כגון תה או קפה) כיון שאינו שותה בפעם אחת כשיעור ברכה, אינו מברך ברכה אחרונה.

6. אכילת דבר שלם: בתלמוד הירושלמי מובא שאם אוכל דבר שלם (כגון: ענב שלם, גרגיר רימון, שקד וכד') אף שיש בו פחות מכזית, עליו לברך ברכה אחרונה כי דבר שלם יש בו חשיבות בפני עצמו ללא קשר לכמות האכילה. עם זאת, רוב הפוסקים פוטרים מהברכה אם לא אכל שיעור כזית. הפוסקים מציינים כי ראוי להיזהר ולא להכניס עצמו לספק ברכות ולאכול שיעור של לפחות כזית, המחייב בברכה לדעת כולם.

7. מתי יש לברך: ראוי לברך מיד כשמסיים את האכילה או השתיה. הפוסקים מתייחסים לאדם שמתכנן להמשיך לאכול או לשתות לאחר פרק זמן 

במידה ולא בירך מיד, יכול לברך עד חצי שעה מזמן שאכל ואף תוך 72 דקות. לאחר מכן לא יברך. במידה והוא מסתפק אם בירך או לא – לא יברך, כיוון ש"ספק ברכות להקל", אך ראוי שיהרהר הברכה בליבו.

אדם המסתפק אם הוא יכול לברך – ראוי שיברך על מאכל נוסף, ויברך ברכה אחרונה, תוך כוונה לפטור גם את האכילה הראשונה.

8. לא לצאת ממקומו עד שלא בירך: לכתחילה אסור לאדם לצאת ממקומו, או לעסוק באיזה דבר עד שיברך ברכה אחרונה, שמא ישכח מלברך.

בדיעבד, אם כבר יצא ממקומו: אם הוא צריך לברך 'בורא נפשות' - יכול לברך במקום שהוא שם, אבל אם צריך לברך ברכת 'מעין שלוש' או 'ברכת המזון' עליו לחזור למקום בו אכל. 

9. לברך ברכה אחרונה מיד עם סיום האכילה או השתיה: צריך לברך ברכה אחרונה מיד לאחר סיום האכילה או השתייה, ואין להתעסק בשום דבר לפני הברכה. שאין ראוי לאדם לעסוק בעסקיו קודם שיודה לה' על המזון שאכל, ועוד, שיש חשש שמא ישקע בענייניו וישכח לברך. 

10. אכילה ושתיה בהפסקות: לעיתים אדם מתכוון לאכול במשך השעות הקרובות כמה פירות או כמה מיני מזונות, או לשתות כמה כוסות, ועולה השאלה: האם נכון שיברך בתחילה ברכה אחת על כל מה שהוא מתכוון לאכול ולשתות, ובסוף ברכה אחרונה על כל מה שאכל ושתה; או שנכון יותר שיברך על כל אכילה ואכילה ועל כל כוס וכוס ברכה לפניה וברכה לאחריה.

הכלל הוא, שאם האכילות והשתיות נחשבות כהמשך אחד, מברך על הכל ברכה אחת. ואם הן נחשבות כמחולקות, כגון שהוא מפסיק ביניהן לזמן רב, או שהוא אוכלן במקומות שונים, עליו לברך על כל אכילה ושתייה בנפרד.

ראוי לאדם לאכול ולשתות באופן מסודר, וכאשר סיים את אכילתו או שתייתו מיד לברך ברכה אחרונה. פחות ראוי להיות במצב של 'אכילה ושתיה' למשך מספר שעות.

היושב במקום אחד ומתכוון להפסיק בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה פחות מחצי שעה, נכון שיצרף את כל האכילות או השתיות, ויברך בתחילה ברכה ראשונה על הכל, ובסוף ברכה אחרונה על הכל. אם סובר האדם שיפסיק יותר מחצי שעה, כיוון שההפסק ארוך יחסית, עדיף שיברך על כל אכילה ואכילה ועל כל שתייה ושתייה ברכה ראשונה ואחרונה. ומכל מקום, כל שהוא מפסיק פחות מ-72 דקות בין אכילה לאכילה ושתייה לשתייה, עדיין יוכל בדיעבד לברך על כל האכילות והשתיות ברכה אחת לפניהן וברכה אחת אחריהן.

הרב שי עמר מסביר עד כמה גדולה חשיבות לימוד הלכות ברכות:

הרב זמיר כהן בהרצאה מרתקת מבארת את כל נושא הברכות השונות והרבות ביהדות: חשיבותן, משמעותן ומה הן נותנות ומעניקות לאדם: