העדות האלוקית מתגלה בדיני השחיטה

רבים אינם יודעים שגרמניה הנאצית היתה מהראשונות לאסור את השחיטה היהודית מטעמים "הומאניים" (בבחינת מה שאמר הנביא: "זובחי אדם עגלים ישקון" - הושע יג, ב). בכל מדינה אותה כבשו הנאצים - הכניסו את כל יהודיה לגטאות, ובו זמנית, קבעו חוקים נגד השחיטה ה'אכזרית' של היהודים: "תקופת גרמניה הנאצית, כשהאנטישמיות גאתה, הייתה קרקע פורייה לאיסורים נגד השחיטה... בתקופת מלחמת העולם השנייה הוחל החוק הגרמני האוסר שחיטה כשרה, עם או בלי הימום, על כל מדינה שנכבשה או הושפעה על ידי גרמניה... בהוראות אלו הוסבר שהשחיטה היהודית איננה "דרך נקייה מצער". הנאצים עטפו את החוק, שהוחל ממניעים אנטישמיים ונאציים ברורים, במעטפת של "צער בעלי חיים" ו"ההגנה על בעלי חיים". (ויקיפדיה, המאבק על השחיטה הכשרה).

מאז ועד היום, מנסים אנטישמים ברחבי העולם לאסור את השחיטה היהודית מטעמים "הומניים", אך ברוך השם משימה זו לא צלחה בידם. המדע הוכיח פעם אחר פעם כי השחיטה היהודית הומנית יותר מכל צורת המתה אחרת.

על פי מאמר של ד''ר ס.ד. רוזן [מהפקולטה לרפואה בקינגס קולג', לונדון, שהתפרסם בכתב העתVeterinary Record] חיתוך קנה הוושט ועורקי הצוואר גורם לבהמה אובדן הכרה בלתי הפיך תוך שתי שניות.

ד''ר טמפל גרנדין, פרופסור למדעי החי באוניברסיטת קולורדו, נחשבת כמומחית הגדולה ביותר להמתות הומניות של בעלי חיים, וכך היא מתארת את תהליך השחיטה (ג'רוזלם פוסט, 12.17.04): ''כדי לבדוק אם אכן אין השחיטה מכאיבה התחלתי לאחוז את ראשי הבהמות בצורה יותר ויותר רפויה כדי לבחון אם היא תזוז במהלך השחיטה. אפילו פרים גדולים נותרו דוממים למרות שהתקן הריסון היה כה רפוי שהם היו יכולים בקלות למשוך את הראש החוצה... בידיו של שוחט מיומן בעל החיים אינו משמיע הגה או עושה תנועה והוא נופל מחוסר הכרה תוך 8-10 שניות'', ובהמשך: ''אני יודעת שהשחיטה הכשרה, כאשר היא נעשית כראוי, היא שיטת ההמתה ההומאנית ביותר...''.

כנגד ראיות מדהימות אלה, מנסים המסיתים להילחם בכל כוחם ללא הצלחה. כאותם אנטישמים בזמנו, לא בחלו בסילוף נתונים והטעיות במסווה "מדעי", אשר מאחוריהם מסתתרת מטרה אנטישמית ברורה אשר לא השתנתה ברבות הדורות. בין שקריהם, המסיתים הציגו קטעי וידאו ערוכים ללא מקור, בהן נצפות שחיטות שלא התבצעו כהלכה ולכן הבהמות נשארו בהכרה; וכן סילפו מאמר מדעי המדבר על צביטה של כלי דם [שקריהם הרבים יפורטו בהרחבה במדור "תורה ומדע" באתרנו].

בפרק "השחיטה היהודית" שבספר המהפך, הראה הרב זמיר כהן שליט"א שהשחיטה הכשרה ממיתה במהירות רבה דווקא את בעלי החיים הכשרים (עופות, כבשים ופרות), אך לא את בעלי חיים טמאים כמו חזיר. עובדה אשר מעידה על אלוקיות התורה, אשר חוקיה תואמים את הבריאה באופן יוצא מן הכלל.

בסוף הפרק הובא מאמרו של ד"ר נורברטו קליין, וטרינר מומחה, אשר עמד על פרטים מדהימים אלה, והסביר את ההבדל שבין בעלי החיים הכשרים לעומת הטמאים. וכך הוסבר במאמרו:

1. עורק הקרוטיד [-Carotid artery, הנקרא בעברית עורק התרדמה] הוא העורק המרכזי של הראש, המספק את עיקר הדם לצוואר ולמוח. הוא נמצא בגרון, ונחתך מיד בעת השחיטה. מכיוון שהוא העורק המרכזי המזרים דם למוח, חיתוכו יגרום לאיבוד רוב אספקת הדם המגיעה אל המוח (המוח מקבל את הדם במקום שבו כל העורקים מתחברים, באזור הנקרא בשם "רשת הפלאים").

2. אלא שבנוסף לעורק הקרוטיד, ישנם עורקים קטנים יותר בצוואר מאחור הנקראים בשם "העורקים החולייתים" [-Vertebral Artery], הם מתחברים לעורק הקרוטיד המרכזי ומספקים דם גם כאשר עורק הקרוטיד נחתך. מכיוון שהם נמצאים בצוואר מאחור, חיתוך הגרון לא יביא לחיתוכם. פירוש הדבר הוא שהמוח ימשיך לקבל אספקת דם ויישאר בהכרה למרות שהגרון נחתך.

3. בבעלי החיים הטמאים העורקים החולייתים הם מפותחים ולכן מגיעים בכוחות עצמם עד ל"רשת הפלאים" של המוח, כך שחיתוכו של עורק הקרוטיד אינו עוצר את אספקת הדם שמגיעה מהעורקים החולייתים, והמוח יישאר בהכרה זמן רב למרות חיתוכו של הגרון. וכאן מגיע הפלא הגדול: מסתבר שבבעלי החיים הכשרים מיקומם של העורקים החולייתים הוא שונה - הם מנוונים יותר, ולכן אינם מגיעים עד ל"רשת הפלאים" של המוח. במקום זאת הם מגיעים רק עד עורק הקרוטיד ונעצרים בו. מה שאומר כי בעת חיתוכו של עורק הקרוטיד בגרון, ייאבד כל הדם מיידית הן מעורק הקרוטיד והן מהעורקים החולייתים, ולכן הם מאבדים את הכרתם מיד!

התברר שהאנטומיה של בעלי החיים תואמת לדיני השחיטה, בכך התגלתה עדות אלוקית נוספת לאמיתות התורה.