התשובה הפחידה אותי. עד שעשיתי את זה

הקב"ה רוצה שנתקרב אליו, שנתעורר, שנבדיל את עצמנו מהגויים, שנחזור בתשובה. אווו, מפחיד, אה? לחזור בתשובה — איזה צמד מילים משתק! למי שמביט עליה מבחוץ, התשובה נראית כמו אחד הדברים הכי מפחידים שקיימים בעולם הזה! כשלא היה לי מושג מהי תשובה חשבתי שהיא פשוט שם נרדף לכלא, כלא בו הכל אסור, כלא בו חיים כמו עבדים, כלא בו מוותרים על העצמי ומבטלים רצונות פרטיים... עד שהבנתי שביטול הרצון האישי שלי אל מול רצון השם, בעצם ממלא את כל הרצונות והצרכים שלי.

הרשו לי לחדש לחלק מכם שכל דבר שיהודי לוקח על עצמו כדי להתקרב אל השם פירושו שהוא עושה תשובה... ובמקום בו יעמדו בעלי תשובה — צדיקים גמורים לא יעמדו! משמע שיכול להיות שאדם חי בחטא במשך שלושים שנה, ואז החליט לעשות תשובה... אדם כזה נחשב בשמיים לצדיק יותר מאדם שחי כדתי מיום היוולדו! תארו לכם איזו זכות... כל מצווה שיהודי לוקח על עצמו זו תשובה. החלטת לאכול רק אוכל כשר? עשית תשובה. החלטת להתלבש צנוע יותר? חזרת בתשובה. קיבלת על עצמך כיסוי ראש בשבתות ובחגים? אשרייך, אחותי, זכית בתשובה! הפסקת לעשן בשבת? עשית תשובה. התחלת לעבוד על המידות שלך? אתה חוזר בתשובה! התחלת ללבוש ציצית? אתה מרעיד את השמיים, אח שלי, מצוות ציצית בוקעת רקיעים שלמים.
העולם הזה גורם לנו לחשוב שכחילוניים אנחנו הולכים בשביל המואר והיפה, והתשובה היא השביל המקביל, החשוך והמפחיד שמוביל אל עבר הלא נודע... בתור מי שהייתה בשני העולמות, אני יכולה לומר לכם, בלב שלם, שההיפך הוא הנכון – החילוניות שחייתי על פיה היא השביל החשוך והמפחיד שמובילה אותך היישר אל התחתית... והתשובה – התשובה היא שביל הזהב. ומי לא רוצה ללכת בדרך המוארת והזוהרת?

פעם גם אני חשבתי ככה... כשדיברו איתי על חזרה בתשובה לא יכולתי להכיל את זה, לא הבנתי איך אפשר לוותר על "הנאות החיים", איך, למשל, אפשר להפסיק לבלות במסיבות. לא היה ברור לי איך אפשר לוותר על מסעדות שוות רק כי אין בהן תעודות כשרות. "מה, הן בסה"כ פתוחות בשבת.." חשבתי לעצמי, "זה לא אומר שהן אינן כשרות". איך אפשר לוותר על כל הכיף שבעולם הזה?! אך העולם הזה דרדר אותי למקומות כה נמוכים, חשתי ריקנות שאין לה שם, ונלחמתי בזה... נלחמתי בכל כוחי כדי להמשיך בדרכי המוכרת, נתליתי בהרגליי, אחזתי כה חזק באותם הרגלים שלא ידעתי שהיה עלי לשחרר אותם כדי להתחיל לחיות באמת.

אט אט, כשהתחלתי להתקרב לדת היהודית, הבנתי שהנאות העולם הזה הן כלל לא מה שחשבתי שהן... כשהתחלתי להתחזק הבנתי שהתחלתי ליהנות באמת מהחיים שלי, שיש טעם לחיים, שיש כוח עצום שלא הכרתי ושמחה שמוציאה אותך מהחושך, שיש תכלית. הריקנות התפוגגה, חוסר השינה נעלם כלא היה... בימים בהם חיפשתי תשובות, חיפשתי כיצד למלא את הריקנות. בזמנו, בחרתי בכל הדרכים הלא נכונות והריקנות התעצמה והלילות ללא שינה רק התארכו והלכו... המחשבות לא הניחו לי, העצבות השתלטה עליי, הנשמה רצתה משהו אחר, חיפשה תשובות, חיפשה משהו שימלא אותה. יש מקום בנשמה שלנו ששום דבר אחר לא יכול למלא מלבד האמונה... מבינים את זה רק אחרי שממלאים אותו.

יש שחושבים: "הנה, עוד אחת שהשתגעה..." אז לא, לא השתגעתי — התפכחתי! אני מתחילה להבין את האמת היחידה שקיימת. חייתי בשקר שנים ארוכות עד שחזרתי הביתה. אינני צדיקה, יש לי עוד המון מה לתקן (הרי באנו לעולם הזה כדי לתקן...) אבל אני משתדלת, מתחזקת, מתקרבת לבורא עולם, חוזרת בתשובה, בכל יום קצת. והקב"ה? מקבל אותי בזרועות פתוחות, תופים ומחולות! טעות היא לחשוב: "אחרי כל החטאים שעשיתי כבר אין לי מחילה ואין לי סיכוי" — על כל דבר אפשר לכפר, לדוגמה: אכלת אוכל לא כשר? תצטער על כך בפני השם וקח על עצמך לשמור כשרות מעתה ואילך ויימחל לך על כל מה שהיה קודם כלא היה! נהגת ללבוש בגדים חושפניים ובכך פגעת גם בעצמך וגם החטאת את הרבים? קחי על עצמך להתלבש בבגדים צנועים יותר ואופס... נמחל לך משמיים. שבת בשבילך הייתה כמו כל יום אחר בשבוע? תתחרט בפני בורא עולם ובקש ממנו שייתן לך את הכוח לשמור שבת... והשבת... אחח השבת! היא מקור הברכה! עונג צרוף! יש לנו אבא רחום וחנון. אנחנו מביישים אותו ומעליבים אותו, חיים במדינה קדושה ומחקים את הגויים ובכל זאת — אנחנו זוכים לכל כך הרבה ניסים גלויים בכל יום!

 כשחוזרים בתשובה יש משהו אחר באוויר,  כביכול נושמים חמצן אחר משאר האנשים... חמצן טהור שגורם לנשמה להתעורר. משהו בפנים מבין שהגיע הזמן להתקרב ליהדות, לעשות תשובה על כל דבר ודבר, לתקן את המידות ובכך להפוך לטוב יותר, להורה טוב יותר, לבן זוג טוב יותר, לאדם טוב יותר!

איני מדמה את עצמי לאדם טוב יותר ממישהו שאינו שומר מצוות, חלילה. קטונתי ויש לי עוד דרך ארוכה כדי לתקן את עצמי. אני כותבת את המילים הללו כי האמונה מסבה לי כל כך הרבה נחת ושמחה, מעניקה לי הרבה כוח וזה משהו שאני שמחה עד מאוד לשתף בו אחרים והלוואי... הלוואי ואצליח לגרום להרהור תשובה ולו לאדם אחד... אדם אחד שיזכה להרגיש את מה שאני מרגישה – שלוות עולמים! 
לעשות תשובה נראה כמו הדבר הכי מפחיד בעולם... אך אם עושים זאת נכון ומאהבה, זוכים לחיים הכי מאושרים ומלאים שיש... ולא משנה כמה זה נראה מפחיד, התוצאה שווה הכל.