ציפי זילברשלג: "היופי של האישה הוא פנימי"

מזה יותר מ-33 שנים שציפי זילברשלג מנהלת את המרכז הפיזיוקוסמטי 'מרכז בת מלך'. "בשנים בהן הקמתי את המרכז הייתי ממש יחידת סגולה במגזר החרדי", היא מספרת על אותם ימי בראשית. "האמת היא שהכל התחיל ממחלת עור שממנה אני סובלת עד היום בשם 'סבוראיק דרמטיטיס'. סבלתי מתופעות שהפריעו לי מאוד וגם אתגרו אותי לטפל בעצמי ובסימפטומים שנראים לעתים ככתמים אדומים ומחוספסים עם קשקשת. הנגעים הם מגרדים וצורבים, ושום מייק-אפ או שיטות כיסוי לא מטשטשים את המראה המתסכל.

"אני זוכרת את השלב בו התלבטתי אם לפתוח את המכון. בעלי נכנס לקודש פנימה, אצל רבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל, עם מכתב ששלחתי אתו (הרב כידוע לא היה מקבל נשים) והתשובה שקיבלתי הייתה נלהבת. הרב ענה: 'זהו זיכוי הרבים! נשים יוכלו להיכנס למכון ערכי במצוות להתייפות, וזו מצווה גדולה!'"

וציפי גם מדגישה: "לכל אורך הדרך הרב לא הירפה והאיץ בכל התייעצות עסקית ומקצועית להשכיל, להשתלם, ללמוד ולדעת, ואני באמת יישמתי זאת. הייתי צמאה לידע ונסעתי להשתלמויות בארץ ובחו''ל בכל תקופה, אפילו בערבי חגים לחוצים ובתקופות הריון שלי. שום מכשול לא עמד בדרך מול העשרה של רזי מקצוע. המטרה שלי הייתה אחת: להביא לנשים שבאות אליי את המקסימום של הידע, כדי לעזור להן ולטפל בהן באופן הטוב ביותר".

למען הנשים

ולא, לא תמיד הכל היה קל. ציפי מודה בכך שמחלת העור ממנה היא סבלה גרמה לה מבוכה רבה מאוד בשנים הראשונות, כאשר דווקא כאשת מקצוע וכאישה שהמראה החיצוני יקר וחשוב לה, היא לא הצליחה למצוא להן מזור מושלם.

"מצד שני", היא מוסיפה, "זה היה בוודאי לתועלת, כי זה מה שהוביל בסופו של דבר לכך שהתחלתי לחקור שיטות רבות בתחומים מקבילים כמו ריפוי בתזונה, מגוון רחב של טיפולים רגשיים וגם ריפוי בצמחי מרפא ואירידיולוגיה. בנוסף גם צברתי ידע על מגוון רחב מאוד של בעיות עור מכף רגל עד ראש ונעשיתי מומחית למחלות עור, הצערות עור ועיכוב הזדקנות".

כיום היא מנהלת את המכון הפיסיוקוסמטי 'בת מלך' אליו מגיעות מידי יום עשרות נשים מכל המגזרים. "השליחות שלי בכל בוקר היא לתת לנשים הללו כלים לתחזק בריאות וחיוניות חיצונית ופנימית. כיום גם עורי מתוחזק היטב ברוך השם וקשה להבחין בבעיה ממנה הוא סובל".

אבל ציפי, האם את לא חושבת שטיפוח היופי עלול להיות מנוגד למושג של 'כל כבודה בת מלך פנימה'?

"תורת היופי אינה השיטה שלי ואני באמת לא דוגלת בה", היא מפתיעה, "הטיפולים שאני מציעה הם לא כדי לייפות את האישה, כי גם אני סבורה שיופיה של בת מלך הוא בפנים, ולכן אני מטפלת בשיטת הפיסיוקוסמטיקה. מחקרים מוכיחים כי מריחה של קרם מועילה רק ב-5% ומשפרת את המראה, אבל במכון שלי אני בוחרת לקיים דווקא סדנאות לאימון שרירי הפנים, וגם להעניק טיפים להכוונה נכונה לכמות צריכה של שתיית נוזלים המשתנה מאישה לאישה על פי משקל והדרכה לאורח חיים. רק חבילה כזו מובילה לטיפול המיועד שגם הוא מתבצע אצלי במכון. בסופו של דבר, אחרי טיפול בעשרות אלפי נשים, אני יכולה לנפנף ביופי הפנימי שלהן, שאחרי שהוא מטופל מבפנים אז הוא גם מקרין החוצה".

ואין לדעתך סתירה בין יופי לצניעות?

"בוודאי שלא. הרי כולנו מחויבים על מצוות 'ונשמרתם' והיא תקפה לגבי כל אישה שצריכה לקחת אחריות על בריאותה. ברור שדאגה למראה שלנו בהסתכלות במראה כל בוקר מעניקה מצב רוח טוב וחשק גדול להתחיל לתפעל את הבית ולנהל אותו, וגם לצאת החוצה, בנעימות נשית מטופחת. אני חושבת שמצווה על אישה לכבד את עצמה בטיפוח, בניקיון ובאסתטיקה. קודם כל בשביל עצמה, אחר כך לכבוד בעלה, ובסופו של דבר לקדש את שם השם כבת מלך גם כלפי הסביבה.

"ובאמת", היא מוסיפה, "היו הרבה אנשים שהתפלאו בתחילת דרכי כשהקמתי את המכון.  הם לא הבינו מה לאסתטיקה ברמה כה גבוהה ולציבור שלנו, אבל עסקתי הרבה בהסברה והבהרתי שוב ושוב כי התחום שבו אני עוסקת הוא בריאותי. בדיוק כמו שמטפלים בגרון כואב כך אני מטפלת בעור סובל. אט-אט התחילה להיות מודעות ותרבות הצריכה הקוסמטית הפכה ליותר נפוצה. אני חושבת שזה גם מגיע בעקבות בעיות העור שקיימות במינון גבוה יותר מאשר בעבר. בשנים האחרונות הסטטיסטיקה של בעיות עור נמצאת בעליה מאוד משמעותית בגלל עודפי קרינה סלולרית ונזקי שמש. דור השפע אולי תורם לנו מבחינות אחרות, אבל הוא מזיק מאוד לעור".

המטרה: לתת כוחות

לפני שמונה שנים הקימה ציפי את המיזם 'אחת לאחת'. "הכל התחיל כשקראתי במגזין יופי על מיזם דומה בצרפת", היא נזכרת. "יש בבתי החולים בצרפת חדר מיוחד המשמש כמחלקת טיפוח לנשים המאושפזות לטווח ארוך. חשבתי שלא ייתכן שאנחנו, עם החסד, נתעלם מצורך נשי בסיסי כל כך. נפגשתי עם צוותי בתי חולים בארץ והם קיבלו את הרעיון למיזם בחמימות רבה". ליבה של ציפי התרחב עוד יותר, כאשר היא פנתה לגייס את צוות המטפלות וגילתה שיש לא מעט נשות מקצוע שביקשו לנדב את עצמן, זאת למרות שהיה ביכולתן לספק באותה עת טיפולים נושאי רווח, אך הן בחרו להעניק טיפולים באופן חינמי לנשים חולות.

"וצריך לראות את ההשקעה שלהן בטיפולים", היא מתפעלת, "הן מגיעות לנשים במחלקות כמו אונקולוגיה, שיקום, אורתופדיה וסיבוכי היריון, ומטפלות גם במקרים הקשים ביותר, אפילו בהוספיסים. בכל פעם מחדש המאושפזות כל כך מתרגשות לקבל טיפול מלטף בניחוח מבושם לאחר טיפולים וכאב".

ועל הדרך נתקלות ציפי ומתנדבותיה גם בסיפורים מרגשים במיוחד. "הייתה מטופלת, חולה במחלה קשה, שהגעתי כדי לטפל בה והיא סיפרה לי על כך שהצוות הרפואי נתן לה לכל היותר מספר ימים כדי לחיות. 'אף אחד מבני משפחתי לא יודע על כך', היא הוסיפה, 'אבל כעת אני אוכל לספר להם, כדי שייפרדו ממני. כי אני רוצה שיזכרו אותי יפה ומטופחת, ולא סובלת וכאובה'".

במקרה אחר מספרת ציפי שהיא הגיעה למחלקת סיבוכי הריון כדי לטפח אישה שהייתה בהריון עם שלישייה. "הגעתי אליה בערב שבו התקיימה בר מצווה לבן שלה ומיד אחרי הטיפול הגיעו אליה כל בני המשפחה כשהם לבושים וחגיגיים. היא גם כן הייתה לבושה, מאופרת ומטופחת, וכל כך שמחה להיות חלק מהחגיגה ומהאירוע. אפילו צלם הגיע למקום והנציח אותה באותם רגעים מאושרים".

ציפי גם מדגישה כי כל העבודה מתבצעת כמובן עם תכשירים ללא כל סיכון של רגישות מפתיעה חלילה, הציוד מונח בעגלת טיפולים עם מערכת שמע למוסיקת רקע, וכך עגלת הטיפולים משונעת עד למיטת המאושפזת.

"אני חושבת שכאשר אישה מאושפזת במשך שבועות ארוכים, היא תמיד מתגעגעת לטיפוח וליכולת להיראות יפה יותר, ולכן היא כל כך מתרגשת כשאנחנו באות אליה עם תכשירים ריחניים, ועם רכות בידיים ופשוט מעניקות לה טיפול מרענן ומטפח. רק כשאני מסיימת לטפל בנשים האלו ויוצאת מהחדר שלהן, אני מבינה כמה שהן היו זקוקות לכך, וזהו הסיפוק הגדול ביותר שיש לי".