הרב איתן אקשטיין: "אנשים מכורים אינם מודעים להתמכרות שלהם, הסביבה צריכה להציל אותם"

הפעם הראשונה בה התוודע הרב איתן אקשטיין למושג 'התמכרות' הייתה לפני כמעט שלושה עשורים, בתקופה בה הוא שהה במקסיקו כחלק משליחות בה שימש כרב באחת הקהילות היהודיות. באחד הימים פנה אליו יהודי מעשירי הקהילה וביקש להיפגש לשיחה בארבע עיניים. במהלך השיחה הוא סיפר לו על כך שהוא מכור לקוקואין. "האזנתי לו", מספר הרב אקשטיין, "ולאחר מכן ניסיתי להבין מה הוא בעצם רוצה ממני. אמרתי לו: 'אתה צריך לפנות לפסיכולוג, לא אליי', אבל הוא השיב: 'הייתי אצל פסיכולוגים וגם אצל בעלי מקצוע אחרים, אף אחד מהם לא מבין אותי".

סופו של הסיפור היה עצוב: עשרה ימים לאחר מכן נפטר אותו אדם מצריכת יתר, והרב אקשטיין מגלה: "במהלך הלוויה נגשה אליי הבת שלו ומסרה לי מכתב בו הוא כתב לי: 'אני מבקש ממך שתעשה ככל יכולתך כדי שלא ימותו אנשים מהמפלצת הלבנה הזו. ומי שכבר נכנס לזה, שיצא כמה שיותר מהר'".

הרב אקשטיין לא היה צריך יותר מזה, אחרי שראה בחוש למה ההתמכרות עלולה להוביל,  הוא החליט לצאת לדרך ולהקים את 'מרכז רטורנו' (בתרגום מספרדית - פניית פרסה). "המשמעות שאני מנסה להעביר דרך השם רטורנו היא שגם אם הגעת למקום לא טוב, אתה יכול תמיד לחשב את המסלול מחדש, להשתמש בכלים שניתנו לך ולעשות אחרת ממה שעשית קודם. זוהי בפשטות תמצית הפעילות שלנו".

שער של רטורנו

לחשב מסלול מחדש

את פעילות רטורנו התחיל הרב אקשטיין בעודו במקסיקו, משם הוא המשיך גם לארה"ב, הקים סניפים ופתח מרכזים שחלקם פועלים עד היום, ללא מטרת רווח, במטרה לעזור לקהילה. "אחרי ארבע שנים חזרתי לארץ", הוא מספר, "ואז הבנתי שכעת מוטלת עליי המשימה המורכבת ביותר – לעזור לקהילה הישראלית".

מדוע המשימה מורכבת כל כך?

"צריך להבין שהאתגר הקשה ביותר בכל הנושא הזה הוא לשכנע אנשים בכך שיש להם בעיה. במיוחד כאשר מדובר במגזר הדתי והחרדי, שם מקובל לחשוב שאין בכלל בעיות כאלו ולא קיים שימוש בסמים, וזה לגמרי לא נכון. לפני מספר שנים הוזמנתי לאחד מגדולי הדור כדי להציג בפניו את הפעילות שלנו. הבאתי איתי שני אברכים שטופלו אצלנו בעבר כדי שימחישו לו את חומרת הדברים. כשהגענו ביקשתי מאחד האברכים: 'תסביר לרב מה זו התמכרות'. האברך פתח את פיו וסיפר: 'השעה יכולה להיות אחת עשרה בלילה ואשתי אומרת שאין אוכל לילד וצריך לרוץ לקנות תחליף חלב, כי הילד צורח. אני יורד למטה ובמקום לקנות אוכל, מוצא את עצמי אחרי 20 דקות בלוד, כשאני קונה עם הכסף הזה סמים'. וזו רק דוגמא אחת שממחישה עד כמה שהמצב יכול להיות נורא, אבל זהו ממש לא המקרה היחיד.

"אגב", מוסיף הרב אקשטיין, "מגזר נוסף שאנו נדרשים לחדור אליו הוא דווקא המגזר החילוני האריסטוקרטי, גם שם הורים מתקשים מאוד להודות בכך שלילדיהם יש בעיה. אני זוכר שהגיעה אליי באחת הפעמים נערה מבית מאוד מכובד וביקשה לשוחח. היא נכנסה לחדר לבדה וסיפרה: 'אמא שלי פסיכולוגית, אבל היא לא רצתה להיכנס. לאורך כל הדרך היא רק ניסתה לשכנע אותי שאין לי שום בעיה. היא בכל לא רצתה שאבוא לפה'. ובאמת, המשימה שלי היא להמחיש לאנשים בראש ובראשונה שקיימת אצלם בעיה, וזו בהחלט משימה לא פשוטה, רק אחר כך אפשר לגשת לטיפול".

מכורים להתמכרות

כדי להוביל את התכנית נפגש בשלב ההתחלתי הרב אקשטיין עם שרים שונים שכיהנו כשרי הרווחה, ובכל פעם הוא רתם מישהו אחר כדי להסביר לו את חומרת העניין. גם אביו, פרופ' שלמה אקשטיין, נשיא אוניברסיטת בר אילן בדימוס, עזר לו לפתוח דלתות. "לאט לאט התקדמנו", הוא מספר, "וכך הקמנו את מרכז רטורנו בסמוך לבית שמש על פני שטח של 36 דונם. בתחילה היו לנו במקום 24 מטופלים, אבל היום יש לנו יותר מ-130 מטופלים באשפוז מלא. מתוכם יש 48 בני נוער בגילי 13-18, עוד כ-60-70 מבוגרים בגיל 18 ומעלה ועוד 18 מכסות של בנות בגילי 14-30. אלו בנות שמגיעות מהרחוב, ממש מהרגע להרגע, אחרי שהתגלו במצבים הקשים ביותר. זה מעין חדר מיון דחוף, כדי שלא לבזבז זמן בבירוקרטיה. אגב, כל השירותים שלנו ניתנים ללא תשלום, כאשר הסבסוד מגיע ממשרד הרווחה או ממשרד הבריאות".

והוא גם מדגיש: המטופלים שלנו נמנים על כל סוגי האוכלוסייה. עם זאת, אנו דורשים מכל אלו שבאים אלינו להתאים את עצמם לכך שזהו מקום שומר שבת, עם אוכל כשר למהדרין ועם דרישות הולמות. רק מי שמוכן לכבד את המקום ואת הדת מוזמן להגיע לכאן".

בשנים האחרונות מציין הרב אקשטיין שהצורך הולך וגובר. "לצערי בשנים האחרונות החלה להיות סלחנות לגבי שימוש בסמים קלים, והקנאביס למשל הפך ממש לתרופת פלא לאנשים עם כאבים כרוניים או לכאלו שמתמודדים עם מחלות קשות. הם לוקחים קנאביס וזה באמת עוזר להם, כי זו אכן תרופת פלא. אבל הבעיה היא שבגלל שזה צמח, אז יש כאלו שמרגישים שאין צורך בכך שרופא ייתן להם אותו, כי מה כבר יכול לקרות? רק לאחרונה הגיע אלינו בחור ישיבה שהתמכר באופן כבד מאוד לסמים. הכל התחיל מכך שחבר שלו המליץ לו:  אתה רוצה לעשות 'משמר' וללמוד כל יום חמישי בלילה בלי להירדם? אתן לך סיגריה מיוחדת. הוא לא יודע שמדובר בסם, כי מעולם לא דיברו אתו על הנושא ולא הייתה תכנית מניעה כזו בתלמוד תורה או בישיבה, וכך הוא מצא את עצמו מעשן שוב ושוב ומתמכר.

"וזוהי באמת הנקודה", הוא מדגיש, "כי ברגע שלוקחים סמים זה לגמרי פוקח את העיניים, זה מטשטש כאב, גם פיזי וגם רגשי; אדם מעשן אותם, ובמקום לבכות זה גורם לו לצחוק, וזהו הסיכון הגדול שיש כאן. כאן טמונה הסכנה".

לא רק סמים

ברטורנו מטפלים במסלול של אשפוז מלא באותם אלו שמכורים לסמים, אלכוהול והימורים, אבל יש להם גם מסלול שנעשה ללא אשפוז ונקרא 'מפגשים'. כשמו כן הוא, כולל מפגשים שבועיים או דו שבועיים.

"במסלול הזה יש 130 מטופלים ומטופלות בקבוצות נפרדות", מסביר הרב אקשטיין, "אלו אנשים שמכורים לסוגים שונים של התמכרויות, לאו דווקא סמים. הם נפגשים פעם או פעמיים בשבוע לשיחות קבוצתיות ולטיפולים אישיים".

מגרש רכיבה ברטורנו

באלו סוגים של התמכרויות אתם מטפלים?

"יש סוגים רבים ומגוונים: התמכרות לקניות, לאכילה, לפלאפון, ועוד הרבה. התקשרה אליי פעם נערה בת 17, שהייתה מוטרדת מאוד. היא סיפרה שהיא מתגוררת בבני ברק, על יד תחנת דלק ומוצאת את עצמה יושבת בגבול התחנה וקוראת ספרים כי היא פשוט אוהבת את הריח וקשה לה לעזוב את המקום. היא שאלה אותי: 'האם זה נקרא התמכרות?' והשבתי לה שבהחלט כן. לאחרונה ממש גם שוחחתי עם אמא למשפחה נהדרת שאחד מהילדים שלה מסוגר בחדר שלו עם האייפון ופשוט לא יוצא משם. היא סיפרה לי שבמשך השנה האחרונה הילד לא עזב את האייפון, וזוהי כמובן התמכרות לכל דבר. גם התופעה של ילדים שמכורים לגניבות היא נפוצה מאוד. הריגוש שבגניבה הוא זה שממכר אותם. זה מה שגורם להם לחזור על כך שוב ושוב. בכל המקרים האלו אנחנו מטפלים".

כמה אחוזי הצלחה יש לכם?

"יש לנו 100% הצלחה עם כל אחד שאנו מצליחים אתו ו-100% כישלון עם כל אחד שאנו נכשלים אתו. סטטיסטית יש בערך 60% מן המטופלים שלנו שעולים על דרך המלך ומתחילים דף חדש. כמובן שגם אצלם יש סיכון שההתמכרות תתפרץ בהמשך, וחשוב מאוד שהם ייזהרו ויבדקו את עצמם לאורך כל הדרך".

תוכל לתת לנו טיפ איך נזהה שקיימת אצלנו התמכרות?

"האמת? זה לא כל כך פשוט. כי מי שכבר נגוע ונמצא בתוך הדבר הזה, לא יצליח לזהות את הבעיה שבה הוא נתון, אבל זהו המקום שבו אני פונה דווקא לאלו שנמצאים בסביבתו של המכור, ומבקש: פקחו עין ואם נראה לכם שקיימת בעיה, מהרו ליצור אתנו קשר. לפעמים זה יכול ממש להציל חיים".