מצוות הכנסת אורחים: 10 עובדות שיעשו לכם חשק לארח

1. "מצות הכנסת אורחים היא מצוה רבה, שמנו אותה בכלל דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא", כותב ה'פלא יועץ'.

2. ה'פלא יועץ' משבח את האדם המכניס אורחים אל תוך ביתו: "אשרי איש שיוכל לעשותה בהיות לו רחב בית מושב, חסד גדול הוא עושה, שהחסד יגדל ערכו לפי צרך המקבל ודחקו וצערו". 

3. ה'פלא יועץ' מבאר את גודל המצווה, כאשר הוא מתאר את צערו של העני האורח: "והנה אם בא אורח לעיר, איש עני שאין ידו משגת לקח לו מלון לעצמו, או שאין מלון נמצא בעיר, מה יעשה אותו האיש אם אין איש מאסף אותו הביתה והוא גר בארץ נכריה?! אנה יפנה לעזרה?! וכאשר ימצא איש שמאסף אותו - חיה יחיה ממש, ולכן למצווה רבה יחשב". 

4. עוד ממשיך ה'פלא יועץ' וכותב כי כאשר המארח יבין את גודל המצווה שעושה, לא יתקשה בעשייתה: "ולפי גדל המצווה ככה יעשה נחת רוח לֹיוצרו ובא בשכרו. ולכן על האורח יקל בעיניו ועל יסבל ולא יבל. אשרי איש אוהב את ה', לפי רב האהבה - אין טרחה ואין כסף נחשב בעיניו נגד עשות נחת רוח ליוצרו".

5. ה'פלא יועץ' מתאר את האופן בו יש לקיים את המצווה: בסבר פנים יפות. כה דבריו: "ומתנאי מצוות הכנסת אורחים, שיהא מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות, ויותר חשוב ומקובל ומרוצה בעיני אלוקים ואדם פת חרבה עם יפה עיניים וטוב ראי ממאכילו פטומות בפנים זועפות". 

6. מה יעשה המארח כאשר אין לו כסף לארח ביד רחבה? ה'פלא יועץ' מפתיע: "ואם קשה בעיניו להוציא הוצאה מרבה מקצר יד או מקצר רוח - אל ירבה בהוצאה". ה'פלא יועץ' מסביר כי זוהי עצתו של היצר הרע, לשכנע את האדם שכדי להזמין אורח צריך הכנה הרבה. "זו עצת יצר הרע הוא למנוע טוב מבעליו מצווה רבה כזו. לכן אם קשה עליו ההוצאה, אל יחוש להוציא יותר על מה שהוא רגיל כדי שלא יכבד עליו האורח, ואין זה קלון אלא כבוד, דניחא לה לאורח שלא ירבה בהוצאה כדי שלא יהא כבד".

7. על המארח להיזהר שלא לכעוס כאשר הוא מארח. "אפילו אם יש כעס וצער בלבו מחמת איזו סביה, יסיר כעס מלבו ואל יראה בפני האורח אלא פנים שוחקות, לבל יחשב האורח שבשבילו פניו רעים". עוד מזכיר ה'פלא יועץ' את דברי רז"ל, ש"הנותן צדקה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו מתברך באחת עשרה ברכות". (ב"ב ט, ב) 

8. הוראה למארח: "ולעולם אל יזוז ממחשבתו גודל המצווה וגודל שכרה, למען לא יכבד עליו ויעשה בחיבה יתרה". 

9. כיצד ייפרד המארח מאורחו? כותב ה'פלא יועץ': "ובפרק הנסיעה, הענק יעניקנו צידה לדרך כברכת ה' אשר נתן לו, וילווהו וילך לו, ובזה יברך ה' חילו".

10. בסיום פרק 'אורח', פונה ה'פלא יועץ' לאורח ומורה לו מספר הוראות:

א. "ומתנאי האורח שלא יכביד על בעל הבית. ומי שאפשר לו לישב במלון לעצמו, לא יבקש לישב בבית בעל הבית, ואף אם יזמינו לו לא יאבה עד אשר יפצירו בו, כדי שידע בברור שבלב שלם מזמינים אותו". 

ב. "ואף בזמן היותו בבית בעל הבית, לא ישב תדירי בבית כל היום, אלא יפנה מעט הנה ומעט הנה, באופן שלא יכבד על שום אדם".

ג. "ולא ישאל שאלות ומענות מבעל הבית, ולא ישאל לו על עסקיו או על כליו". 

ד. "ואם ידו משגת ואינו חסרון כבוד לבעל הבית - גם הוא יפתח את ידו להוציא הוצאות ולקנות צרכי סעדה".

ה. "ויהא מרבה בכבוד בעל הבית וכבוד כל בני הבית, ויראה געגועים וחבה יתרה לילדים".

ו. "וימלא פיו תהילתו ויברך אותו בברכתו ('ברכת האורח' שבברכת המזון). 

לא לכולם קל לתרום, לתת, להעניק, ובוודאי שלא לקיים הכנסת אורחים באופן מוחלט, כפי שעשה אברהם אבינו, שבנה פתחים רבים לאוהל שלו. אבל מה נוכל לטעון בשמים כשישאלו אותנו כיצד פעלנו לטובת הזולת בעולם הזה? הרב אוריאל רבינוביץ בהרצאה על הכנסת אורחים בדורנו: