מידע מקדים, מציל חיים: כך מתריע הגוף על טרום-שבץ

סטטיסטיקות מעידות כי שבץ (או בשמו הלועזי Stroke) הוא אחד הגורמים היותר שכיחים לתמותה עולמית, ובכל זאת - ידיעה מוקדמת של התסמינים המובילים אליו, עשויה להיות מצילת חיים. היות ושבץ אינו מתרחש רק אצל אנשים חולים, בקרב אנשים בריאים יש נטייה להתעלם מתסמינים אלו, ולא לטפל בהם בזמן (שניה לפני שהוא הופך לקריטי).

במקרים כגון לחץ דם שמשתנה לפתע וקופץ למדדים בלתי הגיוניים בלי שום סיבה נראית לעין, ימליצו הרופאים לרוב על שינוי תזונה, התעמלות מותאמת וסדירה ושאר המלצות שכדאי להקפיד עליהן, על מנת להפחית את הסיכון ללקות בשבץ.

אלו 3 הדרכים העיקריות שבהן הגוף מסמן על מצוקה שעלולה להביא לשבץ חלילה:

1. קשיי הבנה ודיבור

קושי בהבנת הנשמע, קושי בעיבוד משפטים ובאמירתם - הוא אחד התסמינים היותר נפוצים של השבץ. קשיים אלו נגרמים בשל שיבושים באספקת החמצן באזור מסוים במוח - האמון על ביצוע תקין של פעולות אלו. במקרים קיצוניים, לקשיי הדיבור תתלווה צניחת של השפה העליונה או התחתונה (מצב שבו ישנו שיבוש בזרימת הדם אל שרירי הפנים) - מה שיקשה פי כמה על ניהול שיחה תקנית.

2. מיגרנות פתאומיות

אם אתם אנשים בריאים שלרוב אינם סובלים מכאבי ראש כרוניים (מיגרנות) וכאב שכזה תופס אתכם לעתים קרובות - זהו סימן מחשיד. עליכם להיות קשובים לגופכם ולמה שעובר עליו, ולשים לב למספר המיגרנות שאתם חווים ולרמת התכיפות שלהן. כאבי ראש חזקים שמגיעים לעתים קרובות, עשויים להעיד על דימום מוחי פנימי שעשוי להוביל לשבץ.

3. אובדן תחושה

כולנו חווים מדי פעם תחושת עקצוץ בידיים או רגליים ש'נרדמו' בעקבות תנוחה לא נכונה או לא נוחה. ברבים ממקרי השבץ, תחושה זו אינה חולפת כעבור דקות אחדות (כמו שקורה במרבית הפעמים) אלא נמשכת לפרק זמן ארוך מהרגיל. תופעה זו של 'חוסר תחושה' או תחושה חלקית, עשויה להוות תסמין מקדים לשבץ. לרוב תתלווה אל התופעה הזו גם עייפות גדולה, שרק מגבירה את החשש שאכן מדובר בסיכון זה. 

בכל שלושת המקרים שצוינו, יש להקשיב לאותות הגוף, ולפנות להיוועצות ברופא המשפחה.