עצה וביקוש

שולחנו של הרב ירון יצחקוב, מנהל מחלקת המשך קשר בהידברות, עמוס בקלסרים ובטפסים המסכמים שיחות ארוכות שערכו רבני המחלקה שבראשותו. על מנת להמחיש את הפעילות המרתקת הוא שולף מסמך בו מפורט סיפור אנושי מרגש שעבר דרכו שעות ספורות קודם לכן. "הנה פנייה של בחור שגדל וצמח בסביבה תורנית, אך בשלב מסוים נחלש. כך גם בת זוגו, שאיתה הוא מתגורר", מספר יצחקוב. "נושא החתונה כדת לא עמד בראש מענייניהם, והם כבר הספיקו להביא לעולם ילד משותף. בשלב מסוים הפיתויים והגירויים של העולם הזה הוציאו אותם מפוקוס, אך בעקבות שידורי ערוץ הידברות התעורר הזוג לשאלות ולחקירה על מהות ותכלית החיים. בדיוק היום הם החליטו להתקשר אל הידברות כשבאמתחתם שאלות שונות, וקיבלתי את השיחה שלהם. דיברנו בין השאר על חשיבות החיים על פי התורה, ועל החיים כזוג בהיתר ולא באיסור. הדברים מצאו דרך למסילות לבבם. כעת הם מוכנים לחתונה, מוכנים לסמינר בסוף שבוע, ונראה שהם עומדים בפני שינוי מהותי בחייהם".

זהו רק אחד מהמקרים המאתגרים המתגלגלים מדי יום לפתחו של צוות מחלקת ייעוץ והכוונה (או בשמו הנוסף, "מחלקת המשך קשר"), אשר מרכז הפעילות שלו הוא הרב חיים גרילק, המוסר נפש ימים כלילות על מנת להעמיד את התנאים הראויים לעבודה החיונית. כיום מונה המחלקה כ-10 עובדים - חלקם עברו הכשרה בהידברות וחלקם הגיעו עם ניסיון קודם. הם באים מרקע שונה, מן הסתם, אך המשותף ביניהם הוא שכולם מגיעים עם רצון לתת ולזכות את הרבים. או כמו שמגדיר זאת יצחקוב, "כולם בעלי רצון להדריך ולכוון את אחינו בית ישראל למקומות טובים". מדי יום מתקבלות במוקד עשרות פניות, רובן בטלפון וחלקן במייל. על כולן משתדלים אנשי המחלקה לענות בו ביום, אם כי לפעמים העומס רב וגורם לעיכוב קל. הפונים נמנים על כל חלקי האוכלוסייה מכל הזרמים, מכל סוגי ההשכלה - החל מעובדי כפיים וכלה בעורכי דין, בשחקנים ובאנשי היי-טק. "הטלוויזיה נכנסת היום לבתים רבים מסוגים רבים, וזה מביא אותנו לחתך אוכלוסייה רחב שרובו לא נחשף באופן מקיף ליהדות, ולא מכיר את יופייה", מסביר יצחקוב.

ירון יצחקוב (47), מנהל המחלקה, גדל בתל אביב, כך שלדבריו הוא מכיר לאורך ולרוחב את העולם הכללי, ומבין לעומק את הצדדים האחרים של המתרס. בתחילת שנות העשרים שלו החל בתהליך של חזרה בתשובה, ולמד במשך שבע שנים בישיבת "נתיבות עולם" בבני ברק, שם העשיר את עולמו הרוחני. באותה תקופה החל לעבוד באחד מארגוני הקירוב הגדולים בארץ, במחלקה בעלת אופי דומה, בעקבות המלצת חבר. יצחקוב לא רצה לצמצם את שעות הלימוד שלו בישיבה, אך למרות שבהתחלה הגיע "רק לשעה", הוא נשאב במהירות לתחום הייעוץ הרוחני, והחל להקדיש לעבודה המאתגרת מספר שעות ביום.

לאחר שש שנות עבודה עבר יצחקוב להידברות, בעקבות היכרות אישית עם דוד תופיק, מנכ"ל הידברות. באותם ימים הארגון היה קטן מאוד, מנה מספר מועט ביותר של עובדים, ופעל מתוך בניין דירות רעוע וישן בבני ברק. "באותה תקופה לא היה ערוץ כלל, וההרצאות של הרב זמיר כהן שודרו לאורך מספר שעות שבועיות בערוץ המקומי בכבלים. בהידברות היו רק עובדים ספורים", נזכר יצחקוב. "בעקבות השידורים החלו להגיע אל משרדי הידברות פניות שמספרן הלך וגדל במשך הזמן. חלק גדול מהפונים ביקש לשוחח עם הרב זמיר כהן, אך כיוון שהרב מאוד עמוס, המחלקה היא זו שהעניקה מענה - כמובן, בעידוד ובהכוונת הרב - וזאת במטרה לתת מענה אנושי לפונים הרבים הזקוקים לייעוץ והכוונה בכל תחומי החיים והיהדות. הניסיון שרכשנו במשך השנים, הביא למצב שאין צורך להגיע לרב זמיר ברובם המכריע של המקרים. ברוך ה', הפונים יוצאים שבעי רצון מהייעוץ וההכוונה של אנשי המחלקה. כמובן ישנם מקרים שבהם אנו מערבים את הרב, מתייעצים איתו ונוטלים ממנו עצה טובה לאמיתה של תורה".

באילו תחומים מתרכזים רוב הפניות, אם ניתן למפות זאת?

"חלק גדול מהפונים מבקשים חומר תורני, חלק שואלים על הרצאות ושיעורי תורה באזור מגוריהם, וחלק מבקשים לדעת על סדנאות וסמינרים עם צוות המרצים ומפנים שאלות בנושאים שונים ומגוונים. יש כיוונים רבים, קשה להצביע על משהו מיוחד".

על פי נושאי הפניות, מהן הבעיות הקשות והנפוצות ביותר של הדור הנוכחי?

"חלק גדול מהפניות נוגעות לבעיות בתקשורת בין בני זוג. נושא הבעיות בשלום הבית הולך וגובר לאחרונה. לדעתי, שורש הבעיה היא שדברים כאלו, הנוגעים לזוגיות בריאה על פי היהדות, לא לומדים בשום מקום. אף אחד לא נולד בעל, ואף אחת לא נולדה רעייה. וכשלא לומדים - לא יודעים. היופי ביהדות הוא שכל דבר נלמד היטב - זוגיות, חינוך ילדים וכן הלאה. הדברים אינם מובנים מאליהם. בנוסף נראה שרוב הבעיות קשורות למערכת כללית, שבה מגיל קטן האדם מתרגל רק לקבל, וכשהוא גדל, הוא לא כל כך יודע איך לתת. כאן ממילא נתקלים בהרבה קשיים - בזוגיות, בעבודה, במשפחה ובכל דבר. מול זה צריכים לזכור שהמושג 'פראייר' לא קיים בתורת ישראל. הנתינה, החסד והרצון לתת ולהעניק, הם אשר מחיים את האדם, בונים את בניינו הרוחני ומזכים אותו בחיי נצח. במשקפיים של תורת ישראל האדם מחפש איפה לתת, היכן להשפיע וכיצד לעזור, ולא להיפך.

"דבר נוסף: רבים לא יודעים כיום להתמודד עם בעיות, ואף בורחים מהן. רבים מתרגלים להחליף כל דבר במקום לתקן, ובורחים מהתמודדות. זה מביא את האדם למצב כזה שגם במקום העבודה או בחיי המשפחה הוא בוחר שלא להתמודד, אלא לפרוש כנפיים ולהיעלם. זו אחת הסיבות לעובדה שחלק גדול מאחינו בית ישראל אינם מצליחים לבנות זוגיות תקינה. הדור שלנו התרגל לכאן ועכשיו. היום הכל מהיר, הכל חייב לעבוד מהר. גם באוכל יש "פאסט פוד" ויש מיקרוגל. הכל נעשה תוך שניות. איבדנו מעט את מידת הסבלנות, וכשאין סבלנות - אי אפשר לבנות דברים טובים. אם תשים קומקום על האש, ולא יהיה לך את הזמן להמתין לרתיחה - לעולם לא תגיע לכוס תה. עבור דברים טובים בעולם הזה צריכים סבלנות".

אפרופו סבלנות, לא מתיש לענות לכל כך הרבה אנשים, לאורך לא מעט שנים?

"זו שאלה של הסתכלות. כשאדם צריך להעלות לקומה 32 בבורסה חבילת יהלומים שלא שייכת לו - הוא בהחלט ירגיש כבדות להרים אותה, מה גם שהוא לא מבין את הערך ואת המעלה. אבל כשזה שלו - הוא יקבל כוחות מיוחדים. מכיוון שכל ישראל ערבים זה לזה, והרגשת האחריות כלפי הגורל המשותף של כלל ישראל עומדת וניצבת מול עינינו, אנו מקבלים מן השמים כוחות מיוחדים לעסוק במלאכת הקודש הזו.

גם הצלחה בסיוע לפתרון מקרים מיוחדים מחדירה בנו מוטיבציה נוספת. כך לדוגמה, לפני שבועיים התקשרו אלי בני זוג, הורים לשני ילדים, שבמשך תקופה ארוכה חיים כמו שני אנשים זרים; אין ביניהם קשר תקופה ארוכה. יש המון כאלה. לא יאומן כמה אנשים חיים תחת אותה קורת גג, ואין ביניהם שום קשר פיזי ונפשי. האישה התקשרה אלינו ודיברה על פירוק החבילה. אחרי שיחה עם אחד מרבני הצוות, הובהרו לאישה ההשלכות העתידיות בדבר הגירושין, והומלץ על ניסיון עיקש לשקם את המערכת הזוגית, ובכך להציל את ביתם. חיברתי אותם ליועצים זוגיים שעובדים איתנו באופן קבוע.

לאחרונה התבשרתי שבתום פגישה שנייה עם היועצים, בני הזוג יצאו מחויכים בצורה לא רגילה. השינוי החל כבר בשיחה הראשונה עם יועץ הזוגיות, אך מיד אחרי הפגישה השנייה הורגש המהפך בגישה ההדדית שלהם זה כלפי זו, והם החלו לשקם את ההריסות שהותירו אחריה".

יצחקוב מבקש להדגיש כי המטרה של המחלקה, בסופו של דבר, היא לא ללוות את הפונים יד ביד, לאורך שיחות ארוכות ושעות רבות. "המטרה שלנו היא לחבר בין הפונים לבין גורמים שיסייעו להם - ולא לנהל את התהליך כולו", הוא אומר. "אין לנו יכולת, מפאת העומס הרב, לנהל אינספור שיחות עם פונים קבועים, ולכן אין לפונים קשר רציף עם הרבנים המשיבים. אנו נותנים את קצה החוט, את ההמלצות וההפניות לשיעורים, להרצאות מסוימות, לסדנאות, לחוגי בית, לחברותות טלפוניות, לחברותות פנים-אל-פנים, ללימוד בקבוצה, ליועצי זוגיות וכן הלאה. אנו נותנים בס"ד את העזרה הראשונה, ומיד מתפנים לקבל את הפניות החדשות הרבות המגיעות מידי יום".

בין פנייה לפנייה אני מניח שיש גם לא מעט מקרי חירום.

"נכון, יש לא מעט כאלה. ישנם מקרים שבהם הלחץ והמתח של החיים מביא אנשים למצב רגשי-נפשי קשה מאוד, עד שהם מרגישים שהם איבדו תקווה ושאין אור בקצה המנהרה. אך, בשיחה קצרה עם האדם הנכון, בזמן הנכון, הם מצליחים להבין שהחיים הם לא רק אפור ושחור, ושיש גם ורוד, ירוק ולבן. אין אדם שלא עובר בחייו תהפוכות, עליות וירידות, אך בעזרת משקפת האמונה כל אדם יכול להבין שהבעיות שלו הן לא בעיות אלא ניסיונות שכל יהודי עובר ברמה כזאת או אחרת. בראייה כזו החיים נצבעים בצבעים אחרים, וההסתכלות על החיים משתנה - לעתים בליווי המלצה על אנשי מקצוע מתאימים שיוכלו לסייע בהמשך התהליך.

הלוואי ויכולנו ללוות כל אחד ואחת בדרך העולה בית אל, אך כיוון שהפונים רבים ואנחנו מעטים - אנו נאלצים לחבר את רוב הפונים עם מערכות גדולות וותיקות, שיספקו תמיכה תורנית סדירה להמשך הדרך, כמו שיעורי תורה, חברותות וכן הלאה".

היו פניות מורכבות שזכורות לך במיוחד?          

"עבור אדם מהצד כל פנייה נראית מיוחדת ומורכבת, אבל אחרי שנים של עבודה, אפשר להתרגל לרוב סוגי הפניות. אם אראה לך קלסר ובו טפסי פניות, אתה תתפעל מכל טופס, אבל אצלנו זו העבודה היומיומית. אמנם יש מקרים שהם ממש כמו סרט, אבל אנחנו משתדלים לא להיכנס לכך באופן מלא מבחינה רגשית. אנו כמובן כואבים את כאבם ושמחים בשמחתם של הפונים - אבל מאידך גם חייבים להתייחס לעניין באופן שכלי, אחרת אי אפשר יהיה לעסוק בתחום הזה. בדיוק כמו שאם רופא ייקח ללב ויתייחס לכל חולה שעובר דרכו עם המון רגש, מהר מאוד הוא יהפוך להיות מטופל ולא מטפל. לעצם העניין, בוודאי שכל אדם הוא סיפור מיוחד. גם מאות רווקים ורווקות שהגיעו עם שאלה קטנה להידברות, והיו על פרשת דרכים בחייהם, מצאו כיוון ודרך. הם הופנו על ידינו לסמינרים, הכירו בהמשך בני זוג - ועלו על דרך המלך. לפעמים אני מפנה 80 בחורים לסמינר אחד. הכמויות אדירות, וכך גם התוצאות".

* * *

בשלב זה אני מחליט לעזוב את ירון ולערוך סיור קצר בחדרי המחלקה. בין לבין ניתן לקלוט את נושאי הפניות בהם מטפלים הרבנים בשעה זו - בחורה צעירה שרבי דוד אבוחצירא המליץ לה לשנות את שמה, מבקשת מאחד הרבנים לכוון אותה לשם המתאים עבורה מתוך רשימה של שלושה שמות מועדפים מבחינתה; במקרה אחר אישה בת 50 מתקשרת ומספרת שבנה הצעיר מנהל קשר זוגי עם בחורה שאינה יהודייה, ומקבלת מספר עצות, כמו גם טלפונים של רבנים המתמחים בתחום. בין כל הטלפונים אני מצליח לתפוס את אחד מיועצי המחלקה, אייל שקלים, לשיחה קצרה.

"העבודה במחלקה מסבה לי, באופן אישי, המון סיפוק ונחת רוח, בייחוד כשרואים שאחרי העמל הרב, המלווה כמובן בסבלנות, ישנן תוצאות טובות", מספר שקלים. "אמנם יש גם רגעים לא קלים של תסכול וכאב, משום שהרבה אנשים פונים בשל בעיות לא פשוטות - שלום בית, בעיות חינוך, בעיות פרנסה וכו' - אבל אנחנו מנסים לעשות הכל כדי לחזק אותם, להבהיר להם את השקפת היהדות, בין השאר בנושא 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', ובכלל ללמד אותם להסתכל על חצי הכוס המלאה ולראות את הטוב בחיים. ברוך ה', רואים תוצאות. בכלל, בעבודתנו אנו רואים ומבינים עד כמה רבים מהיהודים בארץ, כולל כאלו שאינם דתיים, שינו את דעתם על היהדות בעקבות שידורי ערוץ הידברות. מדי פעם אף מגיעים אלינו טלפונים מאנשים שאינם יהודיים, המציינים בהתרגשות שבעקבות השידורים הם שינו את דעתם על יהדות ויהודים.

כמו כן, מגיעים טלפונים מיהודים המתגוררים בפינות נידחות בחו"ל, בהן אין שמץ יהדות, כמו למשל במדינות אפריקה או צפון אירופה, וכולם מביעים את התרגשותם מן ההתחזקות הנגרמת להם כתוצאה מהצפייה וההאזנה לשיעורים ולהרצאות של רבני הידברות באינטרנט. אותם שיעורים מדליקים בהם את הניצוץ היהודי, מחזקים את השקפתם ואף מביאים אותם לידי קיום מצוות מעשיות. חלק גדול מהפונים מביעים תודה והוקרה על כך שבעקבות השידורים, הם החליטו לשנות את אורח חייהם מן הקצה לקצה.

באשר לנושאים היותר מורכבים, זכור לי מקרה ספציפי בו התקשרה אם לילד, שהיתה בתחילת הריונה השני. האישה שקלה להפיל את העובר בשל סיבות כלכליות. 'קשה לי לגדל אפילו ילד אחד, אז איך אתמודד עם גידולו של הילד השני?', שאלה. הסברתי לה את חשיבותו של הבאת עוד יהודי לעולם, והזכרתי גם את צערם של זוגות שלא זכו בכלל לילדים. במקביל ארגנתי לה חברותא טלפונית עם אישה חרדית, אם לשמונה ילדים, והצעתי לה ללכת לסמינר. בעקבות השיחה האישה התחזקה ומדי פעם פנתה כדי לשאול על עניינים הלכתיים נוספים. כעבור זמן מה היא התקשרה והודיעה חגיגית על החלטתה שלא להפיל את העובר. כיום היא ובעלה, שבאותה תקופה הלכו ביחד לסמינר בהמלצתנו, שומרים תורה ומצוות באופן מלא, ואותו הילד שהיא רצתה להפיל לומד בתלמוד תורה.

היו גם מקרים שבהם אנשים התקשרו משום שרצו לשים קץ לחייהם, ובעקבות השידורים או השיחות איתנו, שאבו עידוד, הלכו והתחזקו, קיבלו טעם לחייהם ואף החלו לשמור מצוות באופן מלא. בנוסף, ישנם מקרים של אנשים שהתקרבו ליהדות בניגוד לסביבה שבה הם נמצאים, כולל משפחתם הקרובה ביותר, ובעקבות ההדרכה שלנו למדו להתמודד עם המצב, כמו גם להתנהל מול בני המשפחה באופן עדין, מתחשב ונבון".

* * *

הטלפון של אייל מצלצל. הוא מתנצל בחיוך מנומס וחוזר לעבודתו. אני חוזר אל ירון יצחקוב, שגם הוא בדיוק מטפל בשיחה נכנסת. הוא מבקש סליחה מהפונה, מכסה את השפופרת ומפטיר לעברי בחיוך, בנימה מסכמת: "עבודה יש מסביב לשעון, והתקציבים מוגבלים. יהי רצון שהקב"ה ירחיב גבולנו, ונוכל לפעול ולעשות יותר, למען כלל ישראל".