10 עובדות על ז’ בחשוון, בו מתחילים להתפלל על ירידת גשמים

1. בז' בחשוון מתחילים לבקש מבורא העולם שישלח גשמים. עושים זאת בתפילת העמידה, בברכת השנים. 

2. על פי נוסח ספרד, ביום זה מתחילים לומר את הברכה: "ברך עלינו ה' אלוקינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה, ורווה פני תבל, ושבע את העולם כלו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך, שמרה והצילה שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענות, ועשה לה תקוה טובה ואחרית שלום. חוס ורחם עליה ועל כל תבואתה ופרותיה, וברכה בגשמי רצון ברכה ונדבה, ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום כשנים הטובות לברכה, כי קל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים".

3. על פי נוסח אשכנז, ביום זה מתחילים לבקש: "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה", במקום הבקשה הקבועה: "ותן ברכה על פני האדמה".

4. למרות שעונת הגשמים בארץ ישראל יכולה להיפתח מיד לאחר חג הסוכות, תיקנו חכמים להמתין עם בקשת הגשמים עד לז' בחשוון.

5. הסיבה לכך היא שבימי בית המקדש היו כל תושבי ארץ ישראל (וכן רבים מחוצה לה) עולים לרגל לירושלים. היהודי שהתגורר במיקום הכי מרוחק מירושלים התגורר על גדות נהר פרת, והמסע אל ביתו ארך כשבועיים. כדי שגם הגרים במרחקים יוכלו לשוב לביתם בנוחיות מבלי להתעכב בדרכים בוציות, התעכבה בקשת הגשמים עד לז' בחשוון.

6. העובדה כי בארץ ישראל מתחילים לבקש על הגשמים רק בז' בחשוון מלמדת אותנו לקח מאלף: למרות שמדובר רק ביהודים בודדים שהתגוררו בקצה ישראל, כל עם ישראל חיכה ולא התפלל לגשמים עד שהם שבו הביתה בשלום וללא עיכובים! מכך ניתן ללמוד רבות על חשיבות הדאגה ההדדית זה לזה.

7. בחוץ לארץ מחכים עם בקשת הגשמים עד לדצמבר. הבקשה על הגשמים בז' בחשוון היא רק בארץ ישראל הזקוקה לגשם יותר משאר הארצות. בחוץ לארץ מוסיפים את הטקסט "ותן טל ומטר לברכה" ב-5 או 6 בדצמבר (תלוי אם חודש פברואר מכיל 28 ימים או 29), כלומר: 60 יום לאחר תקופת תשרי.

8. ברכת השנים, בה מבקשים על הגשם, תוקנה כשעיקר פרנסתו של האדם הייתה מן האדמה, ולכן פרנסתו הייתה תלויה מאוד בגשם ובהצלחת גידול התבואה. כיום מכוונים בברכה זו גם על פרנסה שלא על ידי חקלאות. כוונה בברכה זו, והשרשת ההבנה כי בורא עולם רק הוא מפרנס את האדם מהווה סגולה מיוחדת לפרנסה.

9. מתפלל ששכח לשאול גשמים (לומר "ותן טל ומטר לברכה" לפי נוסח אשכנז, או "ברך עלינו וכו'" לפי נוסח ספרד) בחורף:

א. אם לא סיים את הברכה ישאל גשמים במקום בו נזכר וימשיך בתפילתו.

ב. אם סיים את הברכה ונזכר לפני ברכת שומע תפילה יאמר אחרי המילים "ושמע תפילתנו" בברכת "שומע תפילה": "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" וימשיך בתפילתו.

ג. אם נזכר לאחר ברכת שומע תפילה אך לא התחיל בברכת העבודה חוזר לברכת "שומע תפילה", ובה מוסיף את בקשת הגשמים.

ד. אם נזכר לאחר ברכת העבודה יחזור לברכת השנים, יאמר אותה כהלכה, וימשיך משם לפי סדר התפילה. 

ה. אם נזכר לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה יחל את תפילתו מחדש, בשל חשיבות הגשם.

10. אדם שלאחר ברכת השנים החל להסתפק האם ביקש על הגשמים כנדרש. מה דינו? כאן נחלקת התשובה ההלכתית לשניים: אם התאריך הוא בתוך 30 יום מתחילת הבקשה על הגשם – הסברה היא ששכח לבקש על הגשם. אם התאריך הוא לאחר 30 יום (כלומר החל מז' כסלו) – הסברה היא שזכר לבקש על הגשם, כיוון שלאחר 30 יום לשונו הורגלה בנוסח המתאים לחורף.

עצה מיוחדת לאדם שרוצה להימנע מספק ומברכות לבטלה: רבותינו מציעים שאדם ירגיל את לשונו לומר: "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו" לפי נוסח ספרד, או: "וברך כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" לפי נוסח אשכנז – במשך 90 פעמים.

לאחר 90 פעמים לשונו תתרגל לומר את הנוסח הנדרש, וכך לא ייכנס לספק האם ביקש על הגשם – כיוון שלשונו הורגלה בבקשה הנכונה.

הרב יצחק פוזן בשיחה מחזקת: מה אפשר ללמוד מירידת הגשמים לקשר שלנו עם אבא שבשמים?