מנוחה פוקס: במי הייתי בוחרת אילו הייתי אזרחית ארה"ב?

באחת מקבוצות הווטסאופ שאני קשורה עמן לצורך עבודתי, עלתה שאלה לכל המכותבות: במי היית בוחרת לו היית אזרחית ארצות הברית? בקלינטון או בטראמפ?

ניסיתי לחשוב לעצמי במי הייתי בוחרת.

טראמפ ססגוני ומרתק, מלא ביצירתיות ובכוחניות, יודע בדיוק מה רוצה, בעד מי הוא ונגד מי.

קלינטון פחות ססגונית, אבל נראית כמו אחת שיכולה להביא בשורה מעניינת. היא אישה כמוני, ואולי הנשיות שבה יכולה להועיל, היא נראית כמו אחת שרגליה חזקות על הקרקע, אז...

במי באמת הייתי בוחרת?

ואז נזכרתי בסיפורים שמספרים על טראמפ ועל מעלליו, ולעומתו על הילרי וביצועיה, ונשארתי עם סימני שאלה רבים.

האמת היא שבכלל לא מעניין אותי מי  משניהם ייבחר. הלא איננו יכולים לנבא מי מתאים יותר לנהל את העולם, ומי יהיה טוב יותר ליהודים. ובכל זאת, השאלה הזו האירה את עיני.

"שימי לב", אמרתי לעצמי, "ניסית לחשוב מי טוב ממי, ולא הצלחת לעשות זאת. כל הטוב שידעת על שניהם - התגמד לעומת הרע ששמעת עליהם".

"אנשים כל כך לא אמתיים וכל כך אפסונים", אמרתי לעצמי, "ממש לא מעניין אותי אם ייבחרו ומה יעשו".

שום דבר מכל הרע ששמעתי על השניים לא הוכח בצורה ברורה ומשפטית, שום דבר מכל מה שמדברים עליהם לא הובא בצורה מסודרת על ידי מישהו ניטרלי שידע לספר במה חטאו ובמה לא. כל אחד שרוצה שאחד מהשניים ייבחר, מטיל רפש בשני. ואין פוצה פה ומצפצף.

ועוד יותר מכך, עולמנו נהיה כל כך מחוספס וכל כך מלא ארס, עד שיכולים לנטוע בליבנו דברים הכי נוראים על מישהו. ועם כל זה, אותו אחד ימשיך לעמוד על הבמה בלא להיבהל, בלא לחשוש, בלא להרגיש קטן או עלוב. החספוס הופך אותנו לאדישים לחלוטין לכל מיני דברים שפעם לא היו בכלל עוברים.

בימינו כל אחד יכול לומר על חברו כל אשר עולה על ליבו, איננו יודעים אף פעם בוודאות מי עשה למי, ומי פשוט החליט להתנקם ברעהו, מי פושע אמתי ומי הוצג ככזה. גם אחרי שהדברים מועברים לרשויות המטפלות בחוטאים, איננו יודעים מה האמת, שכן ידוע הדבר שאחוזים לא מועטים מאלו שיושבים בבתי הסוהר - לא בדיוק חטאו בחטא שהאשימו אותם בו.

מה הייתי בוחרת, לו ניתנה לי ההזדמנות לבחור?

הייתי בוחרת בעולם אחר, בעולם שבו אין מקום להתרסה של האחד נגד רעהו; בעולם שבו אין מקום להשחרת המתחרה.

בעולם שבו כל אחד דואג לרווחת עצמו, אבל שלא על חשבון יריבו.

הלוואי שיגיעו ימים שבהם יוכיח אדם את גדלותו באמצעות מעשיו הטובים, ולא יעלה ויתעלה על ידי הנאתו מקלונם של אחרים, והדאגה לרמסם ולהכחידם.

ועד אז, טוב שאין לי אזרחות אמריקאית. אין לי את הזכות לבחור, ואין לי את החובה להאמין למה שמספרים לי.