עורך שו"ת הראשל"צ: "שאלתי - מדוע הרב מתעקש לענות על כל המכתבים, בלי יוצא מן הכלל?"

האם מותר לנקות את המשקפיים באמצעות הטלית? האם חייל כהן שהרג מחבל כשר לשאת כפיו בבית הכנסת? מה לגבי שירת אחיות בשולחן שבת, האם היא מותרת וראויה? ואם מעוניינים להתקין מצלמות אבטחה מסיבה ביטחונית שיפעלו גם בשבת – האם זה מותר?

אם השאלות שציינו כאן נראות לכם מסקרנות ומעוררות עניין, אך חסרות כל קשר ביניהן, תופתעו בוודאי לשמוע שיש להן הרבה מן המשותף. כולן נשלחו אל הראשון לציון – הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, ולא רק שהן נשלחו, אלא הן גם קובצו ופורסמו יחד תחת הספר 'שו"ת הראשון לציון' שיצא לאור בשני חלקים – חלק א' וחלק ב'.

ההחלטה: לקבץ שו"ת

על ליקוט השאלות הרבות המופיעות בספר וסיווגן לפי נושאים אחראי הרב עבדיאל ישראלי, תלמיד מובהק של הראשון לציון. "לפני כעשרים שנה למדתי בישיבת חזון עובדיה, בראשותו של ראש הישיבה הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א", מסביר לנו הרב ישראלי. "נקשרתי לרב כבר מאז שנכנסתי לשיעור א'. שאלתי אותו הרבה שאלות בנושאי הלכה והתעניינתי מאוד. באחד הימים הציע לי הרב: 'שב וכתוב תשובה הלכתית על נושא מסוים'. התפלאתי: 'מי? אני?' הוא השיב לי: 'כן, ואני אעבור על מה שכתבת'. כך ישבתי וכתבתי את התשובה ההלכתית הראשונה בחיי. הרב מאוד נהנה ממנה, ומאז התחזק בינינו הקשר והוא המשיך לכוון אותי בנושאי הלכה".

עוד בשנותיו כבחור ישיבה נחשף הרב ישראלי לרבים מכתביו של הרב, ומתוכם גם לשאלות ותשובות שהוא נשאל על ידי פונים שונים. "לפני החתונה רציתי להוציא קונטרס בנושא הלכות הקשורות לנישואין, וישבתי עם הרב כמה פעמים כדי לאסוף את החומר וללבן סוגיות. בסופו של דבר זה לא יצא לפועל, אבל הקשר בינינו התחזק והתהדק מאוד".

חלפו מאז שנים, הרב ישראלי נישא והקים את ביתו, אך עדיין נותר קשר הדוק בינו לבין רבו. בשנה האחרונה, כאשר נישאה בתו הצעירה של הרב יוסף החליט הרב ישראלי לעשות מעשה. הוא ועוד כמה אברכים מבוגרי הישיבה ניגשו אל הרב והודיעו לו שהם רוצים להוציא לרגל החתונה של הבת ספר חדש שיעסוק בתשובות הלכתיות שהרב ענה במשך השנים.

הגאון רבי יצחק יוסף

"הרב שמע את בקשתנו והוא שלח אותנו אל הלשכה שלו", מספר הרב ישראלי, "הוא אמר לנו בפשטות: 'יש שם כמה תשובות שעניתי, קחו אותן ותעשו חוברת'". אלא ששם נכונה להם הפתעה גדולה, כי ה'כמה תשובות' שהרב ענה התגלו כיותר מ-5000 תשובות שהוא השיב לפונים אליו בנושאים שונים.

וכאשר הם התחילו לעיין בכתבים גדלה השתוממותם עוד יותר. "התברר לנו שהרב השיב וענה ממש לכל מכתב שהגיע אליו, ולא רק ענה, אלא הביא תמיד תשובה מפורטת ומנומקת היטב. התרגשתי ביותר כשגיליתי מכתב בו הוא השיב דווקא לילד קטן, בן 10 ששאל אותו מה מוטל עליו לעשות בשעת ההפסקה – האם ללמוד או לשחק, והתשובה שהרב ענה הייתה מפורטת ומיוחדת. הוא ציטט לו מקורות בהם כתוב שחשוב לשחק בשביל בריאות הגוף שמשפיעה גם על בריאות הנפש, והמליץ לו: 'מזה ומזה אל תנח ידך', כלומר - גם תשחק וגם תלמד".

תשובות מגוונות

בנוסף, יש גם הרבה תשובות שהרב העניק לגדולי הדור שפנו אליו וביקשו לשמוע את דעתו בנושאים שונים, ולהבדיל מופיעות גם תשובות שהוא כתב כמענה לגופים שוני כמו ארגון צער בעלי חיים שביקש לדעת את דעתו בנוגע לעשיית כפרות בתרנגולים. "פונים אליו גם הרבה אנשים פרטיים, ממש לא רק שומרי מצוות, חלקם אפילו לא ידעו לכנותו בתואר הראוי כראשון לציון, אבל הוא התייחס לכולם בחביבות, והשיב ממש לכל מכתב ומכתב", מדגיש הרב ישראלי בהערכה.

מגוון עצום של שאלות פורסמו בשני חלקי הספר, ולבקשתנו מעניק לנו הרב ישראלי טעימה קלה: "הופיעה למשל שאלה העוסקת בנושא של הנחת ממתק מתחת לכרית של הילד. בנוגע לכך כותב הרב: '... ועל כל פנים לכתחילה בגדול לא יניח אוכלין תחת הכר שישן עליה, אך במיטת תינוק או ילדים קטנים, אם הם בוכים ובזה שמניח להם מתחת לכר ממתק נרגעים בזה, אפשר להקל להם, וגם בזה אם ישנה אפשרות להניח לידם, ולא תחת הכר יעשה כן'".

בספר מופיעה גם תשובה שהשיב הרב יוסף לרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי שביקש לדעת מהי דעתו בנוגע להשמעת כלי נגינה בכותל. על כך כתב הרב יוסף: "ראיתי כל מה שכב' כתב, ואף ידי תכון עמו, להסכים לכל מה שכתב בטוב טעם, לאסור כלי נגינה בכל רחבת הכותל, הן בשעות התפלה, והן בשאר שעות היום ... כי כל רחבת הכותל המערבי היא בכלל מקדש מעט, מקודש רק לעסק תורה ותפילה". הוא גם ציין בסיום תשובתו הערה נוספת: "אם עושים אירוע על יד הכותל, טוב שלא לכבד שם בממתקים ובמגדנות, אלא רק מחוץ לתחום הסמוך לכותל".

גם התשובה שהשיב לבחור ששאל אותו בנוגע לצילום של ספרים והעתקתם הייתה מעניינת: "נודע שכמה מפוסקי דורנו דעתם בקודש לאסור בזה איסר, שלא להדפיס ספר בלא רשות המחבר, כל שכתב בספר כל הזכויות שמורות, ואף מי שקנה ספר ורוצה לצלם את כולו עבור חברו באופן פרטי, גם בזה יש למנוע הדבר, דהוי כהתנה תנאי בפירוש בעת הקנייה, שהוא מוכר לו את הספר על דעת שלא יצלמו את הספר, שהרי אם כל אחד יצלם לעצמו, יהיו כאלה שלא ירכשו את הספר בדמים". הרב גם הדגיש כי הדין בנוגע לצריבת תקליטורים הוא זהה לדין העתקת ספרים ויש להיזהר בכך מאוד.

הרב ישראלי מציין, כי באחד הימים הוא לא התגבר על סקרנותו ושאל את רבו: "מדוע הרב מתעקש לענות על כל המכתבים בלי יוצא מן הכלל?" והתשובה שקיבל הייתה מדהימה: "כל הרבנים שהיו במשרת הראשון לציון לפניי הגיעו כולם ממעמד רבני", הסביר לו הרב, "אני לעומתם באתי לעולם הרבנות מתוך ישיבה. ראיתי את הבחורים שעברו קשיים ומשברים, וברור לי שברגע שבחור שולח לי מכתב אז אני כנראה מהווה בשבילו 'דמות', וכאשר אני אשיב לו תשובה זה יפאר וירומם אותו. אם בעתיד הוא ייקלע לאיזה משבר, אז הוא תמיד יוכל להוציא את המכתב וזה ידרבן אותו לחזור לדרך הישר". עוד הוסיף הרב וסיפר שהוא זוכר שבצעירותו, בתקופה בה הוא למד בישיבה הוא היה מתכתב לעתים קרובות עם הרב שלמה זלמן אוירבאך, ומכתבים אלה היו לו לעידוד וחיזוק במשך שנים רבות.

אבל איך הרב מצליח למצוא זמן כדי להשיב כל כך הרבה תשובות?

"ידוע לי באופן אישי שהרב שליט"א יושב לענות על השאלות בכל זמן פנוי", מסביר הרב ישראלי, "בין בשעה מאוחרת לאחר ששב ממסע שיעורים ארוך בארץ, ובין בזמן ההמתנה בנמל התעופה לטיסה לארצות הנכר בכדי להפיץ תורה יראה ודעת בקרב אחינו בית ישראל. בכל מצב שהוא, תמיד ניתן לראותו שקוע וספון בכתיבה".

סיפוק שאין כדוגמתו

עבודת ליקוט החומרים התגלתה כנרחבת ומקיפה מאוד. הרב ישראלי יחד עם חבריו ישבו במשך חודשיים, באופן אינטנסיבי, רק כדי למיין את החומרים ולסווג אותם לפי נושאים.

"מדובר בעבודה כמעט אינסופית של קלסרים על גבי קלסרים", מפרט הרב ישראלי, "ישבנו ועברנו על כל מכתב ומכתב. מכיוון שלרב יש כבר ספרי הלכה שהוא פרסם בעבר הקפדנו לפרסם בספרי השו"ת שהוצאנו רק מכתבים שלא פורסמו מעולם, רק דברים חדשים ממש. מצד שני הקפדנו להשמיט את שמות הפונים בשאלות אישיות, וכן השמטנו פרטים מזהים ממכתבים שנגעו לנושאים מסוימים שנידונו בבית הדין והצניעות יפה להם. חלק מהשאלות היו גם טריוויאליות ופשוטות וגם אותן השמטנו. השתדלנו לפרסם את המיוחדות שבהן, להביא דברים שהציבור לא ממש יודע".

הסיפוק הגדול ביותר שמציין הרב ישראלי הוא בכך שכיום הם כבר עובדים על ליקוט של חלק ג' עבור ספר שו"ת נוסף, והם נתקלים במכתבים בהם רשם הרב לפונים אליו: "עיינו בספר שו"ת הראשון לציון חלק א'", וכדומה. "זה מוכיח לנו שהמתנה שנתנו לרב באמת מוצאת חן בעיניו", הוא מציין בחיוך, אך מוסיף במחשבה שנייה – "ועל כל פנים, התחושה האישית שלי היא שאני רק הרווחתי מהמתנה הזו, וזכיתי לחוויה עצומה ומעצימה".

תשובתו של הראשון לציון לילד בן 10​: