סיפור לשבת לך-לך: והשאלה הראשונה היא...

שמע הישיבה הרמה בגרודנא הגיעה לאוזניו. הוא היה אמנם בחור פשוט מאוד, אבל נפשו חשקה בתורה, ושם, בישיבה המצוינת של הגאון רבי שמעון שְׁקָאפּ (יום פטירתו ט' חשון), בעל ה"שערי יושר", ידע הבחור שהוא יוכל להתעלות בתורה מאוד.

אלא שלהגיע ממקום מגוריו לגרודנא, היה יקר מאוד. דמי הנסיעה היו הרבה למעלה מהשגת ידו והוא החליט שעבור תורה צריכים להשקיע: הוא ילך רגלית מעיר מגוריו עד שיגיע לגרודנא העיר ושם ייבחן על תלמודו אצל ראש הישיבה הגר"ש שקאפ.

ידוע ומפורסם היה בין כל בני הישיבות באותה העת, שבעוד שבישיבות אחרות נבחנים על מספר דפי גמרא, או אפילו על פרק שלם ולפעמים על מסכת או מספר מסכתות, הרי שבגרודנא היה מבחן שונה לחלוטין. דף אחד, בלבד, של גמרא. איזה שבחר הנבחן להיבחן עליו. אלא שהמבחן על דף זה היה לעומק ולרוחב בידיעה מקיפה והבנה יסודית.

שבועיים ימים ארכה לו הדרך מעיירת מגוריו לגרודנא העיר, כשבמשך כל זמן הנסיעה שינן היטב את הדף שעליו להיבחן. כאשר הגיע לישיבה היה מותש, עייף ורעב. הוא נכנס לחדרו של ראש הישיבה וסיפר לו מהיכן הוא בא ושרצונו להתקבל לישיבה. מראהו העיד עליו ללא מילים כיצד עשה את הדרך הארוכה.

הגאון רבי שמעון שקאפ הנהן בראשו ושאל האם ניתן לשאול אותו כבר עתה את השאלה הראשונה. הבחור הנהן בראשו לחיוב, לרגע הזה התכונן משך זמן רב.

אלא שהשאלה הממה אותו: "מתי לאחרונה", שאל הגאון בסבר פנים יפות ובעדינות, "אכלת ארוחה חמה ומבושלת?"

הבחור החל לגמגם דבר מה לא נהיר, וראש הישיבה הודיע לו שהמבחן נדחה. הוא נטלו בידו לביתו, הכניס אותו למטבח וביקש מהרבנית להכין לו ארוחה חמה ודשנה. לאחר מכן ישב ראש הישיבה לצידו וחיכה בסבלנות שיאכל הכל וישבע כהוגן.

כעת העביר אותו ראש הישיבה לסלון, שם יוכל לבחון אותו על תלמודו. "האם ניתן לשאול אותך את השאלה השנייה במבחן?" שאל ראש הישיבה. הבחור הנהן בראשו, הוא מחכה לה בקוצר רוח.

"מתי לאחרונה ישנת במיטה חמה ונקייה?" שאל הרב את התלמיד ששוב לא מצא בפיו מענה...

הרב נטל אותו בידו והכניס אותו לחדר של אחד מבני הבית, שם סידר עבורו מצעים נקיים ומיטה נוחה, לאחר מכן דאג לשקט ברחבי הבית ונתן לו לישון מספר שעות.

כאשר נכנס הבחור לחדרו של הגר"ש שקאפ בישיבה וביקש להיבחן, נענה רבי שמעון במבט אבהי ורך: "התקבלת, בני, התקבלת. האם היית מעלה על דעתך שלאחר ההשקעה העצומה שלך, כאשר ויתרת על צרכיך המינימאליים והיית נכון לצעוד שבועיים ברגל רק כדי להגיע למקום תורה, ישנו מבחן כלשהו שעליך עוד לעבור? הרי הרצון העז שמקנן בך ללמוד תורה כמו שצריך, הוא שגרם לך לעשות כל זאת. אין מבחן טוב מזה!"...

הבחור הזה למד בישיבה פחות מחצי שנה. מלחמת העולם השנייה נפתחה והבחורים נפוצו לכל עבר. הבחור שרד מחנות עבודה, שמר על יהדותו בחירוף נפש ובדעה צלולה וזכה לצאת שלם ביהדותו מהשואה הארורה.

"אין לי ספק", סיפר לימים בהתרגשות, "שהדבר היחיד שהחזיק אותי שלם באמונתי, היו מידותיו הטובות של רבי שמעון שקאפ. הן גרמו לי לרצות לשאוף לאצילות כה נעלה"...