האם מותר בשבת לשים "יוד"?

א. תַּכְשִׁיר שֶׁמְּרַסְּסִים עַל הַשֵּׂעָר לְהַשְׁחָרַת שֵׂעָר שֵׂיבָה, הַאִם מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּשַׁבָּת? וּבְכֵן, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַכְשִׁיר זֶה לֹא רַק בְּשַׁבָּת אֶלָּא גַם בְּיוֹם חוֹל. מַדּוּעַ? ה' צִוָּה אוֹתָנוּ בַּתּוֹרָה: "וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה". אֵין הַכַּוָּנָה רַק שֶׁגֶּבֶר לֹא יֵלֵךְ עִם שִׂמְלָה מַמָּשׁ, אֶלָּא הַכַּוָּנָה, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁאִשָּׁה רְגִילָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם לְשֵׁם יֹפִי - אָסוּר לְגֶבֶר לַעֲשׂוֹתָם. אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁאִשָּׁה רְגִילָה לַעֲשׂוֹת הוּא: "הַשְׁחָרַת שֵׂעָר". אִשָּׁה - מַקְפִּידָה לִצְבֹּעַ אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַלְּבָנוֹת כְּדֵי לְהֵרָאוֹת צְעִירָה, וְלָכֵן, כָּתַב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹרֶה דֵעָה קפב' סְעִיף ו'): "אָסוּר לָאִישׁ לִצְבֹּעַ שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת שֶׁיִּהְיוּ שְׁחוֹרוֹת, אֲפִילוּ שְׂעָרָה אַחַת". וְאִם עוֹשֶׂה זֹאת בְּשַׁבָּת הַדָּבָר חֲמוּר יוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁעוֹבֵר גַּם מִשּׁוּם מְלֶאכֶת "צוֹבֵעַ".

ב. אָדָם שֶׁאָכַל פֵּרוֹת וְהִשְׁאִירוּ צֶבַע עַל יָדָיו, כְּגוֹן: תּוּתִים, רִמּוֹנִים וְכַדּוֹמֶה וְרוֹצֶה לְנַגֵּב יָדָיו: אִם מְנַגֵּב בִּנְיַר טִישׁוּ וְכַדּוֹמֶה שֶׁזּוֹרְקִים אוֹתוֹ לְאַחַר הַשִּׁמּוּשׁ - אֵין שׁוּם בְּעָיָה. אוּלָם, אִם רוֹצֶה לְנַגֵּב אֶת יָדָיו בְּמַגֶּבֶת מִבַּד שֶׁאֵינָהּ נִזְרֶקֶת לַפַּח - עָלָיו לִרְחֹץ אֶת יָדָיו בְּמַיִם קֹדֶם, וּלְהָסִיר אֶת הַצֶּבַע וְרַק לְאַחַר שֶׁיָּדָיו יִהְיוּ נְקִיוֹת יְנַגֵּב אוֹתָן בְּמַגֶּבֶת. לָמָּה? א. בִּגְלַל שֶׁזֶּה יוֹתֵר הִיגְיֶנִי וְנָעִים. ב. בִּגְלַל שֶׁהוּא גוֹרֵם לִצְבִיעַת הַמַּגֶּבֶת בְּשַׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לִצְבֹּעַ, מִכָּל מָקוֹם, מֵאַחַר וּבְקַלּוּת נִתָּן לִרְחֹץ אֶת הַיָּדַיִם, כָּתַב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ: "צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִגַּע בְּיָדָיו הַצְּבוּעוֹת בִּבְגָדָיו אוֹ בְּמַפָּה - מִשּׁוּם צוֹבֵעַ". וְרַק אִם אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת - נִתָּן לְהָקֵל.

ג. מִי שֶׁנֶּחְתַּךְ בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲשַׁשׁ זִהוּם, מֻתָּר לוֹ לָשִׂים "יוֹד" עַל הַפֶּצַע, וְכֵן מֻתָּר לָשִׂים "יוֹד" עַל חֲתִיכַת צֶמֶר גֶּפֶן כְּדֵי לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הַפֶּצַע.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ

"וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה: וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ",

הַמִּדְרָשׁ לוֹמֵד מֵאַבְרָהָם שֶׁגַּם מִי שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ בָנִים בִּצְעִירוּתוֹ לֹא יֹאמַר דַּי לִי בָהֶם, אֶלָּא יִשְׁתַּדֵּל לְהוֹלִיד גַּם בְּזִקְנוּתוֹ. מַדּוּעַ? כֵּיוָן שֶׁאוּלַי יִזְכֶּה לְבָנִים צַדִּיקִים יוֹתֵר דַּוְקָא בְזִקְנוּתוֹ.

בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם בְּכָל מִשְׁפָּחָה הָיוּ הַרְבֵּה יְלָדִים, וְאִלּוּ בְדוֹרֵנוּ הַצְּעִירִים מְחַשְּׁבִים כָּל יֶלֶד, הַאִם יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת? הַאִם יֵשׁ מַסְפִּיק כֶּסֶף? וְעוֹד כָּל מִינֵי שִׁקּוּלִים לֹא נְכוֹנִים. פְּעָמִים רַבּוֹת נִתָּן לוֹמַר לְאוֹתָם הוֹרִים שֶׁאִם הַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם הָיוּ עוֹשִׂים אֶת הַשִּׁקּוּלִים שֶׁלָּהֶם הֵם לֹא הָיָה בָאִים לָעוֹלָם.

מְסֻפָּר, עַל יְהוּדִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה יְלָדִים, וּבְקֹשִׁי הָיָה מְפַרְנְסָם. כְּשֶׁהִגִּיעַ בְּנוֹ הַגָּדוֹל לְפִרְקוֹ לֹא הָיָה לוֹ בְמָה לְחַתֵּן אוֹתוֹ. בַּעֲצַת חֲבֵרָיו נָסַע לְלוֹנְדוֹן לְהִפָּגֵשׁ עִם עָשִׁיר גָּדוֹל מְאֹד וּלְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ. לְאַחַר מַאֲמָצִים רַבִּים הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ אֵלָיו וּלְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ.

לְאַחַר שֶׁשָּׁטַח בְּפָנָיו אֶת צָרָתוֹ נִדְהָם לִשְׁמוֹעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הֶעָשִׁיר: "תֹּאמַר לִי, מִי בִקֵּשׁ מִמְּךָ לְהָבִיא עֲשָׂרָה יְלָדִים לָעוֹלָם? אֲנִי הֵבֵאתִי יֶלֶד אֶחָד וְזֶהוּ, וְכִי אֲנִי צָרִיךְ לְפַרְנֵס אֶת שֶׁלְּךָ?!!" הַיְּהוּדִי הִתְעַשֵּׁת מִיָּד וְעָנָה לוֹ כָךְ: "הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת: "שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִים בָּאָדָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָבִיו וְאִמּוֹ", כְּלוֹמַר, כָּל יֶלֶד הוּא עֵסֶק שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם שֻׁתָּף בּוֹ, וְעַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין מָה עֶרְכְּךָ, כִּי הִנֵּה אִתִּי ה' נִכְנַס כְּבָר עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּשֻׁתָּפוּת, וְאִתְּךָ פַּעַם אַחַת הִסְפִּיקָה לוֹ.. וְאִם ה' לֹא סוֹמֵךְ עָלֶיךָ, גַּם אֲנִי לֹא מְעֻנְיָן לְקַבֵּל מִמְּךָ פְּרוּטָה!", הוּא הִסְתּוֹבֵב לָצֵאת אֶלָּא שֶׁאָז הֶעָשִׁיר רָץ אֵלָיו וְהֵחֵל לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ. הוּא הוֹצִיא פִּנְקַס צֵ'קִים וְחָתַם עַל עֲשָׂרָה צֵ'קִים, אוֹתָם הִפְקִיד בִּידֵי הָאַדְמוֹ"ר שֶׁל אוֹתוֹ יְהוּדִי שֶׁהֶעֱנִיק אוֹתָם לַעֲשֶׂרֶת יְלָדָיו בְּיוֹם חֲתוּנָתָם...