ה"עקרונות" של מגדלי החזירים? תספרו לי כשתמצאו אותם

המאבק נגד הבהמות הטרפות שמגדלים בקיבוץ מזרע היה סוער מאוד בשנות השישים, אז גם נחקק בממשלה חוק המגביל אפשרות גידול חזירים בישראל. אלא שדווקא כעת, כמה עשרות שנים אחרי, עולה המאבק שוב למודעות. זה קורה בעקבות סרטו החדש של חן שלח, בן הקיבוץ, אשר החליט לצאת מחוץ לבועה, ולנסות להבין את המאבק.

הסרט שאותו הפיק מכונה 'חזיר בארץ הקודש'. מטרתו של היוצר, כפי שהוא ציין, הייתה לבדוק מדוע ולמה מכל המלאכות שבעולם - בחר הקיבוץ שלו לגדל דווקא את הבהמה הטרפה הזו.

ובכן, חן, לא צפיתי בסרטך (אלא רק שמעתי רשמים ממנו) אבל אני רוצה לשתף אותך במאורע שעבר עליי בשנה שעברה, כאשר טיילתי ברחובות פראג. גיליתי שם להפתעתי טרנד חדש – מסעדות שמציעות חזיר צלוי המוצג לעיני הקהל כשננעץ בו שיפוד, והוא מסתובב על האש (ממש כמו שווארמה). לאחר שהוא רך דיו, הוא נשלף על ידי מלצר, נחתך ומוגש טרי וחם ליושבי המסעדה. לומר את האמת? ברגע הראשון נרתעתי. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי בה ראיתי את בעל החיים הזה כשהוא צלוי בגודל טבעי, כל כך מקרוב. אחר כך, כשהבטתי על הסועדים, ראיתי שהם לא סובלים.

ואז, כשעמדתי מחוץ למסעדה וראיתי את כולם מלקקים את האצבעות, התמלאתי פתאום בגאווה עצומה. גאווה יהודית. וידעתי היטב מדוע – עד אותו יום בעל החיים הזה היה עבורי כינוי לדבר מה בזוי, דוחה ומעורר גועל. המושג 'טרף' השלים עבורי היטב את התארים האלו. באותה הזדמנות הייתה הפעם הראשונה בחיי בה חזיתי בבשר וקלטתי פתאום שייתכן שהוא דווקא טעים. זה גם התחבר לי היטב עם דברי רש"י על הפסוק: "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי". רש"י מביא שם את דברי רבי אלעזר בן עזריה, שאומר שאל לו לאדם להגיד שנפשו קצה בבשר חזיר, אלא להיפך – עליו להודות בכך שהוא היה מעוניין לטעום, אבל מה יעשה שאביו שבשמיים גזר עליו את האיסור? כלומר, היהודי צריך לקיים כל מצווה, ולהימנע מכל עברה, אך ורק בגלל שכך ציווה הקב"ה, ולא בגלל שיש מצוות שהוא מבין אותן בשכלו, או שיש עברות שנפשו קצה בהן - ובזה הוא מקבל עליו עול מלכות שמים.

בסרט שהפקת, חן, הדגישו המרואיינים מהקיבוץ שוב ושוב עד כמה שהחזיר אינו חשוב להם כשלעצמו, אלא הוא הפך עבור בני קיבוץ מזרע למייצג את האידיאולוגיה החילונית והליברלית. הם הדגישו שעשו זאת למען "העיקרון". אחד מהם הודה שהדבר נעשה למען בצע כסף. וכעת הרשה לי לשאול אותך  שאלה - האם בסיטואציה בה יושבים מאה אנשים במסעדה ונהנים מהבשר הלבן, ואני, כיהודייה נשארת בחוץ ויודעת שלא אתקרב אליו בעד כל הון - מי בינינו שומר על עקרונותיו?

ואם תענה ותאמר שהעיקרון שלך הוא להילחם בעקרונות שלי, אספר לך שאינך הראשון שעושה את זה. שנים רבות לפני שנולדת היו מתייוונים שהחליטו לקדש את הערך העליון של אכילת הטריפות, ורצו אף רח"ל להעלותו על המזבח. היו גם צדוקים ובייתוסים שהביאו עמם שאיפות דומות, שבסופו של דבר לא רק שלא הוכיחו את עצמן, אלא שהנושאים אותם, בכבודם ובעצמם נעלמו ונכחדו לגמרי מהעם היהודי.

ולמה? כי כדי שהעיקרון שלך יצליח, לא מספיק שתבעט בכל המוסכמות הקיימות ותקרא תיגר על הדברים המיושנים. אתה צריך להיות מוכן לשלם עבור העיקרון, לוותר עבורו, ואת זה לא עושים באמצעות מלחמה קולנית, אלא בהרבה מאוד עבודה פנימית ומאומצת.

אכן יהודי, אבל במה זה מתבטא?

בסרט שהפקת טרחת לציין: "תמיד הרגשתי מאוד יהודי, זה היה כל כך ברור לי שזו זהותי. אין לי תחושה שאני פחות יהודי ממי שלא אוכל חזיר". אתה צודק לגמרי, אבל אדוני היקר, אתה לא יכול מצד אחד לקרוא לעצמך יהודי ומצד שני לרמוס את הדבר הבסיסי ביותר ביהדות. כי אם העיקרון שלך הוא חזיר והעיקרון שלך הוא להיות ככל הגויים, אז תרשה לי לשאול – במה בכלל מתבטאת יהדותך?

ואגב, אם כבר ציינת שאתה מרגיש יהודי (וזה כל כך משמח) אתה מוזמן לבוא לסיור במסעדות כשרות בירושלים, בתל אביב, ואפילו בעפולה הסמוכה לקיבוץ בו גדלת. בוודאי תופתע לראות כמה מסעדות כשרות נפתחו בערים האלו בתקופה האחרונה ממש, והן נפתחו מתוך צורך של הציבור ומתוך דרישה.

אני בטוחה שכאיש בעל עקרונות, בוודאי תבין שיש הרבה מה להתגאות במסעדות שנפתחות מתוך עקרונות יהודיים בארץ הקודש. זה הרבה יותר משכנע מעקרונות תמוהים שמביאים רבים לבעוט במסורת ובאמונה היהודית, ולהצהיר שוב ושוב על יהדותם.