טיפים לעונת המעבר: למי חסר מעיל, ואיך אורזים?

לילה קריר של אמצע חשוון מבשר על החורף שכבר כאן. הפיז'מות הדקיקות כבר לא מספיקות, וצינת הלילה עם הרוח הקרירה כבר דורשים את שלהם. הימים אמנם שטופים עדיין בשמש טובה ומפזזת, אבל הערבים כבר אפופים ברוחות חורפיות שורקות ומצמררות.

אודליה עלתה על הכיסא כדי להגיע למרומי הארון. התכוונה לשלוף משם את הפיז'מות החורפיות מהשנה שעברה, ולוודא שיש לכולם מה ללבוש הלילה. כמה טוב שבשנה שעברה ארזה את הפיז'מות במדף העליון, וכעת היא לא צריכה ללכת לרכוש חדשות. יש לה כאן בבית מבחר, והיא רק אמורה לוודאי שהמידות תואמות ושכולם מסודרים.

הי, מה זה? הר שלם התגלגל למראשותיה, צנח והידרדר בבלבול גדול על רצפת החדר. לרוע המזל היה שם בקבוק דייסה שהתיז לכל עבר במשובה.

היא נטלה את חלקי הפיז'מות הפזורות וניסתה להתאים אותם זה לזה. מכנסיים וחולצות שהתרוצצו באי סדר נראו פתאום כה ישנים ומוכתמים. ביניהם השתרבבו כל מיני פריטים אחרים, לא קשורים. הנה החולצה היפה של אודליה. מה זה הכתם המכוער הזה? כתום זהוב כזה, מחשיד. האומנם כך נראתה החולצה בשנה שעברה? היא לא זוכרת שהיא הוכתמה, ודאי לא בכתם כזה כהה ומרגיז.

אודליה התבוננה בכל ההמולה, והרגישה שאין לה כוח להתעסק עם זה. למה כאשר ארזה את הבגדים הם נראו לה כה שימושיים ומצוינים? איך זה שהייתה משוכנעת שהם במצב מעולה ומיד כשיבוא החורף היא תהנה להשתמש בהם? משום מה כעת נראים הבגדים כה זנוחים וחסרי חן. מה הולך פה?

חוכמת האריזה

האם גם אתם מצאתם את עצמכם בסיטואציה דומה? האם קרה לכם שפרידה קלה מפרטי טקסטיל גרמה להם לאבד את חינם בעיניכם? מסתבר שצריך גם לדעת "איך" לארוז, ולא רק "מה". כאשר אורזים את הבגדים בתום העונה, חשוב לתת את הדעת ולעשות זאת בצורה נכונה, זאת כדי להימנע מעגמת נפש ומטרחה מיותרת בעת פריקת המוצרים.

חוכמת האריזה מוכרת לנו מעולם המתנות. כל חפץ שאנחנו נותנים או מקבלים במתנה יוצר אצלנו רושם ראשוני התלוי באריזתו. אמנם כולנו מבינים שעיקר המתנה נעוץ בתוכן ובלב שמאחוריה, אבל לאריזה יש השפעה משמעותית על ההרגשה. הסיבה למשמעות נעוצה לא רק ביופי, אלא גם באיכות. מתנה שארוזה בקפידה אינה מתקמטת, מוגנת מפני לכלוך, וגורמת למוצר להישאר במצב טוב באמת.

גם לפריטי לבוש שאנו שומרים מעונה לעונה יש צורך לקבל יחס נכון באריזה. אם נשכיל לארוז אותם בצורה נכונה, נוכל לפגוש אותם בעונה הבאה במיטבם. או אז נהנה לפתוח את קישורי האריזה, ולגלות את המוצרים במצב אופטימלי.

כאשר החורף נותן אותות ראשונים, זה מתחיל בדרך כלל בהדרגה. ההדרגה הזאת היא שגורמת לכל הארונות בכל הבתים לאבד צורה. פתאום יש ריבוי פריטים עמוס מן הרגיל, ובכל יום הצצה לתחזית מזג האוויר גורמת לשנות את הדעה שוב ושוב. אימהות דאגניות מחליפות את דעתן פעם אחר פעם בניסיון נואש לנחש נכונה את מזג האוויר. לפעמים טועים החזאים, ובעקבותיהם גם האימהות. ההשתדלות לקלוע למזג האוויר הצפוי נוחלת לעתים הצלחה וגורמת לאימהות לחוש במיטבן. איזה תענוג חשה אם שמתבוננת ברוח שמתחילה לנשוב, ויודעת שהילד שלה יצא ללימודיו עם סוודר דקיק. לעומת זאת, כאשר היא סופגת כישלון, חשה האמא חוסר אונים ואפילו נקיפות מצפון. הרוח הנעימה לא מצליחה להשיב בה חיות, מכיוון שהיא רק חושבת על השרוולים הקצרים בחולצותיהם של ילדיה. קר להם, לא נעים להם! כזו היא אם יהודיה, בכל שעה משעות היום מעייניה נתונים לילדים. וגם אם לה יכול להיות נעים עכשיו כי היא עטופה בסוודר, קר לה כאשר ילדיה לבושים דק מדי.

לפעמים מתפכחים ומבחינים כי התוצאה, מבחינת הילדים, אינה משמעותית כל כך כפי שהיא נמדדת בעיני האימהות. הילדים מורידים את הסוודר המיותר בלי קושי, או מתעטפים בסוודר זמין בעת הצורך. אבל לאמא זה אכפת גם אכפת. יש לי חברה שמלבישה את הילדים רק לאחר שהיא קוראת את תחזית מזג האוויר בעיתון, ושכנה שלי יורדת בעצמה למכולת, ורק כשהיא שבה היא מכריזה על מזג האוויר ומוציאה לילדיה בגדים מן הארון.

יש עוד סוגיה שאופפת את האימהות בימים אלו, וזה הבלגן בארונות. מבחינת האימהות נותר לאחר התמרונים האלו בלגן לא קטן, ומשום מה זה לא מוצא חן בעיני רבות מנשות החיל השוקדות על סדר וארגון. אכן ארגון ארון הבגדים מחדש בימים אלו הנו פרויקט לא פשוט, והוא דורש זמן ומיומנות.

בשורות הבאות נעלה עצות פרקטיות מאמהות בעלות ניסיון, עצות שתהפוכנה את המעבר מעונה לעונה לנעים יותר, מסודר יותר, ויעיל ככל האפשר.

תיעוד מדויק

כאשר את מעלה את הפריטים לארון למעלה בסוף העונה, את יודעת מה בדיוק יש לך שם. את זוכרת עדיין איזה סוודר נשאר במצב טוב ולמי חסרה כותנת חורפית. את רואה איזה בגד כבר 'עשה את שלו' וערנית לפריטי הלבוש שיוכלו להתאים גם בשנה הבאה כי יש בהם עדיין מקום 'לגדול'. אז את לא צריכה להתאמץ כדי להיזכר, אלא להקדיש דקות ספורות מזמנך, ולרשום את כל הידע הזמין הזה – על דף. אילו הייתי שומעת את העצה הזו ככה בלי לראות אותה מתקיימת במוחש, הייתי חושבת שזה קשה מאוד. לקחת דף ועט ולעשות רשימה. מה זה, ספירת מלאי או מה? אבל חברתי הראתה לי את הרשימה שבידיה, וקלטתי שזה יכול בהחלט להיות קצר ולעניין. וכך היה כתוב שם:

אילת – אין לה שום פיז'מה

ישראל – חסר רק בגד לשבת

מלכה – בגדים לגן בשפע (כל מה שקנינו לאילת ונהיה מדי קטן)

צריך חצאית לשבת ומכנסים לבנים

מגפים למיכאל ומטריות לשתי הבנות.

זהו!

חברתי, זו שכתבה את הרשימה, היא חובבת מכירות סוף עונה מושבעת. זה התענוג שלה – לצאת בסוף העונה ולערוך קניות במחירי חיסול. היא שומרת את בגדי סוף העונה בארון ומוציאה אותם בעונה הבאה. את התוויות עם המחיר היא לא מסירה עד לבוא זמן השימוש, כי היא פשוט נהנית להיזכר כמה נמוך הוא המחיר ששילמה. לכל עונה היא מגיעה ערוכה ומוכנה כמעט לגמרי, ואי אפשר להפתיע אותה. היא רגילה לעקוב אחר מבצעים ולשקול בכובד ראש מה באמת צריך. היא לא מתפתה לקנות סתם דברים לתקופה הקצרה של סוף העונה, אלא תמיד רוכשת במכירות האלה דברים לשנה הבאה. מידה אחת יותר ממה שצריך בדרך כלל, וזה מצוין.

לעומתה ניצבת אחותה אביגיל, שנוהגת בדיוק הפוך. אביגיל אינה מבינה איך אפשר לנחש מה תהיה המידה של כל ילד בעוד חצי שנה. אם הוא יגבה? אם היא תעלה במשקל? מה אנחנו רובוטים? היא לא מסוגלת לתכנן הכול מראש, וזה אפילו נראה לה אווילי. היא יוצאת לקניות של מה שצריך אבל ממש בזמן שצריך. הגשם הראשון מדרבן אותה לקנות מגפים ומטריות, ואין לה שום סיבה לעשות זאת קודם לכן. בדרך כלל ביום הראשון הסוער של החורף מאחרים הילדים שלה ללימודים, אבל את זה היא שוכחת, וחיש קל מדביקה את הקצב כמעט בהתאם לאחותה. לדעתה כל החוויה היא הרכישה בזמן אמת, עם הסחורה החדשה שבחנויות. המחיר הגבוה מרתיע אותה, אבל חוסר הברירה נותן לה את הגיבוי. מה לעשות? צריך, וזה המחיר, עובדה. היא טוענת שההנחות הן לא תמיד אמיתיות ומבחינתה אם תתפתה למבצעי סוף העונה היא תישאר עם פריטים מיותרים ושכרה יצא בהפסדה.

(צילום: shutterstock)

אריזה נכונה

איך אורזים בחוכמה את פריטי הלבוש בסוף העונה?

כעת, כאשר בגדי הקיץ הופכים להיות מיותרים, חבל שיתפסו מקום מיותר בארון. מקומם כעת למעלה במקום נגיש פחות, מחכים בסבלנות לתורם בעוד חודשים ארוכים. איך עושים זאת בצורה נכונה, אידיאלית ונוחה?

כלל ראשון – כיבוס לפני אריזה

אף אם הבגד נראה לך נקי ונלבש רק פעם אחת קצרה – כבסי אותו לפני האריזה. גם כתמים שאינם נראים כעת יתכהו ויבלטו לאחר שהות ממושכת בארון. חשוב מאוד לכבס כל פריט היטב לפני אחסונו, על מנת להימנע מעגמת נפש של כתמים כהים וקשים להסרה. כתמים רבים שיוסרו בקלות כעת, לא יינתנו להסרה לאחר זמן, וחבל.

כלל שני - תנו אוויר

אל תאטמו בגדים בשקיות ניילון ללא פתחי אוורור. עדיף לאגוד ערימות מקופלות על ידי סרט בד או ניילון נצמד בטבעת, ולא מכל הצדדים. הבגדים גלויים לעין, וכך ניתן לשלוף אחד מהם מבלי לפזר את כל התכולה.

כלל שלישי – זכות קדימה לבגדי מעבר

מה שנארז אחרון יוצא ראשון, כך זה תמיד. בגדי המעבר הארוכים והדקים נדרשים לתקופה ארוכה של חילופי העונות. בארצנו יש זמן ארוך לנצל את הפריטים האלו, וכאשר מעלים אותם למעלה לארון נזכור שגם נוריד אותם לפני כל השאר. מסיבה זו חשוב לאכסן אותם קרוב ונגיש יותר מכל האחרים. מדף נמוך יותר או מקום קדמי יותר נחשבים לנגישים יותר, וחוסכים זמן וטרחה בעת הצורך.

כלל רביעי – המקום הוא נכס בפני עצמו

יהודית שומרת את בגדי התינוקות היקרים שקנתה לבכורה שלה, ובכל לידה מורידה אותם לארון למטה. התינוק שלה גדל, והיא מעלה למעלה לארון בגדים שלא השתמשה בהם כלל. למה? כי הם מגונדרים ועדינים יותר מדי. בגישה פרקטית של אם מנוסה, היא כבר מעדיפה להלביש לתינוקות אוברולים נוחים ופשוטים מסוג שנוח לתינוק לישון עמם בעגלתו, בלי קישוטים מיותרים ובלי בדים יקרים ורגישים. כעת היא אורזת את הבגדים, ופתאום שואלת את עצמה: אם הפעם לא השתמשתי בכל אלו, למה אשתמש בהם בפעם הבאה? בהחלטה של רגע היא מורידה את הערימה ואורזת אותה יפה לארגון חסד שכבר ינצל את הסחורה.

מכל הנכסים שיש לנו היום בבית, המקום הוא הנכס היקר ביותר. כמה עולה כל מ"ר בביתכם? סביר להניח שהוא עולה הרבה יותר מכל נכס או חפץ שאפשר להניח בו. יוצא אפוא שהדבר היקר באמת בבית הוא השטח. אל תארזו דברים שלא יהיה בהם שימוש. אם הסתיימה העונה ומשום מה לא ניצלתם את הבגד, אות הוא כי אין זה חפץ שימושי. אם הבגד היה גדול מדי, יש טעם לשמור אותו לשנה הבאה. אך אם הוא היה מסורבל מדי או אלגנטי מדי, למה שהסיפור לא יחזור על עצמו גם בעונה הבאה? שימו לב להרגלים שלכם, וגם אם יש הרבה סיבות טובות ליהנות מן הפריט, עצם העובדה שלא נהניתם, היא העובדה הקובעת יותר מכל.

כלל חמישי – נתינה בעיתה

אסתי התקשרה לגיסתה הצעירה והציעה לה את בגדי הפאר מהחתונה של בנה בכורה. "את זוכרת שרצית אותם? אהבת אותם מאוד ועכשיו אני רוצה לתת אותם. את יכולה לשלוח את יהודה לקחת את התיק, ארזתי לך אותם, הם במצב ממש מצוין". הגיסה שומעת, אבל לא מתלהבת. "באמת רציתי אותם אז, זה היה לקראת החתונה של שירה. חשבתי שיתאימו לבנות שלי. אבל עכשיו זה כבר נראה לי ישן מדי. בכל אופן חלפו כבר שלוש שנים". אסתי משתתקת. היא לא מבינה. מאז לא לבשו אותם כלל! "הן בדיוק במידות המתאימות ליוכי ודינה שלך". "נכון", משיבה הגיסה. "אבל הזמן החולף שינה את הסגנון, והן כבר לא תאהבנה אותן. אז הן היו חדשות". אסתי מתנגדת: "הן חדשות גם עכשיו, לא לבשנו אותן מאז". "נכון אבל..." קולה של הגיסה מתנצל משהו. "אני מעריכה את הרצון הטוב, אבל אין לי צורך בהן, תחפשי מישהו שייהנה מהן". אסתי סוגרת את הטלפון בעוגמה. חבל שלא נתנה אז את השמלות. הגיסה התלהבה כל כך, והבנות שלה רצו, אבל לה הן היו יקרות וקרובות והיא חשבה שעוד תלבש ותנצל אותן. אבל בעצם בכלל לא היה בהן שימוש מאז. סתם שכבו בארון והתיישנו. ועכשיו גם הגיסה שלה לא רוצה אותן. חבל שלא צברה לעצמה עוד זכויות, כמה היתה נהנית מכך שהשמלות הביאו עוד שמחה והנאה למשפחתה המורחבת. אבל משהחמיצה את ההזדמנות, אין לה כבר דרך להשיב את הגלגל לאחור. כעת השמלות כבר לא מלהיבות, הן ישנות, וגיסתה שכל כך רצתה – כבר אומרת 'לא תודה'.

יש לכם בגדים מיותרים? גם אם הם טובים ונפלאים, עצם ריבוי הפריטים מסרבל את ההתארגנות ומקשה על עקרת הבית. שימו לב שאם יש לכם ערימות גבוהות גם בכביסה המלוכלכת וגם בנקייה, גם בארונות וגם על המיטה - סימן שיש לכם סחורה מיותרת. סחורה מיותרת יוצרת בלגן וסרבול, מקשה על ההתארגנות היום יומית ומפריעה לכם. יש נטייה לחשוב שריבוי בגדים מועיל, אך המציאות מוכיחה את ההפך. כשיש מדי הרבה דברים, הבלגן מאפיל ומאט את קצב החיים. כל הזמן מחפשים, מארגנים, מניחים, מאבדים, מארגנים. אם יש לכם חפצים מיותרים ובגדים בלתי שימושיים, העבירו אותם הלאה. ככל שתקדימו למסור אותם, כך יוכלו המקבלים ליהנות מהם יותר. תנו דברים בעתם, תנו דברים כאשר הם עדיין במצב טוב ואפשר ליהנות מהם. אל תחכו שהדברים יתיישנו ויאבדו את המראה הטוב שלהם. שימו לב מי בסביבה יוכל ליהנות, ותרגישו סיפוק בכפלים. גם התפנה לכם שטח, וגם זכיתם ליהנות ולהועיל.

כלל שישי – והכי חשוב – תפילה

כאשר אם יהודיה אורזת בגדים, זה זמן לשאת תפילה. שפתותיה של אם יהודיה תמיד מרחשות תפילה, וודאי בעת הזאת. תודה לקדוש ברוך הוא על כך שיש לה ילדים להלביש אותם, תודה על היכולת והכוח והחן. תודה על הזכות לעסוק בלבושם של ילדי ישראל הצדיקים ובקשה שנזכה הלאה. שנזכה בבריאות איתנה, בשמחה ובנחת לפתוח את החבילות האלו בעונה הבאה, ושוב לצייד את ילדינו בבואם ובלכתם, בקומם ובשכבם, מתוך נחת יהודית, נחת דקדושה ושמחה.