"גם אם אאבד את דירתי, מובטחני שהקב"ה יחזיר לי את כל ההפסדים"

"שמור את יום השבת לקדשו" (ויקרא ה' י"ב)

אחד מתושבי בני ברק, חרד וירא שמים, קידש שם שמים ברבים בהוכיחו שהשבת עומדת אצלו מעל הכל, גם אם אפשר למצוא היתרים כאלה ואחרים באשר לשאלה שעמדה על הפרק.

יהודי זה מתגורר אמנם בבני ברק אך יש לו דירה נוספת בירושלים. ויהי היום, ובעיצומה של שבת קודש הוצפה דירתו שבעיר הקודש במים, ואחד השכנים - שהיה טוב לבריות, אך לא טוב למקום - הטריח את עצמו ב...שבת ונסע מירושלים לבני ברק, החנה את רכבו מחוץ לתחומי העיר ובא לבקש מבעל הדירה את ה...מפתח, כדי שיוכל לשוב לירושלים ולשאוב את המים.

מיודענו נחרד מעצם חילול השבת הנורא, וסירב למסור את מפתח הדירה. השכן הירושלמי שחילל רח"ל את השבת הופתע מכך, ואמר: "אין אני מבין אותך, הרי בין כך ובין כך אני חוזר לירושלים. מה אכפת לך למסור לי את המפתח כדי שאשאב לך את המים"?

האיש עמד בפני נסיון קשה, שכן גם אם יש איסור תחומין של הוצאת המפתח, הרי אפשר להפקיר את המפתח ואז לא יעבור על איסור, אבל למרות כל ההיתרים אזר כגבר חלציו, ואמר לירושלמי:

"לא אתן לך את המפתח ולא אשתמש במי שחילל שבת-קודש כדי להציל את ממוני. גם אם אאבד את דירתי וייגרמו לי נזקים רבים מובטחני שהקב"ה שציוה על שמירת השבת יחזיר לי את כל ההפסדים..."

יהודי זה זכה לקדש שם שמים בצורה נפלאה, וברור ששכרו יהיה בכפלי כפליים כשכרם של כל שומרי השבת, מקור הברכה.

ובהזדמנות זו נבאר את הפסוק (שמות, פרק ל"א, פסוק ט"ז) 'לעשות את השבת'. כתב בספר 'בני יששכר' (דרך פקודיך, ל"ת ל"ב) 'ודאי צריך לכוון במניעה ממלאכות דאורייתא לקיים אזהרת התורה,  ובפרט במצווה הלזו דאינה ניכרת, דדילמא מלאכה הוא דלית ליה, וכמה בטלני איכא בשוקא', עכ"ל.

מתוך סדרת הספרים "טובך יביעו", מאת משה מיכאל צורן