מדהים: הדירה עלתה בלהבות, בעלת הבית לא הוציאה מילה אחת של צער

1. רבי חיים סולובייציק רץ לחלץ ילדים - בתרמ"ו פרצה שריפה גדולה בוולוזין, והישיבה הגדולה יחד עם רוב בתי העיר עלו באש. השריפה פרצה בערב שבת לפני הצהריים באמצע הסדר בישיבה, ומאות בני הישיבה רצו להציל את חייהם ואת חיי תושבי העיירה.

מי שניצח על מלאכת ההצלה היה מרן הגאון רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל, שרץ מרחוב לרחוב וחיפש ילדים אובדים. כשמצא אותם – הרימם על כתפיו והחזיר אותם למשפחותיהם. כשהגיעה האש לבנין הישיבה נשמעה זעקה גדולה בעיר: 'אוי אוי, בית המקדש בוער'. לא היה איש, אפילו יהודי פשוט שלא בכה. כולם צעקו: 'בית המקדש בוער, הישיבה הקדושה עולה בלהבות', שכחו את צרתם הפרטית וכולם עמדו ובכו על שריפת היכל הישיבה.

הגיעה שעת הדלקת נרות, בשבת אסור לבכות. מיד אחרי שבת הישיבה המשיכה כסדרה בבית הכנסת היחיד שנשאר לפליטה.

2. "תמימות ואהבת רע אצל בני העיירה העניים" - רבי גרשון חנוך פישמן זצ"ל, רבה של העיירה רוטקי – קוסאקי שבפלך לומזא, כתב על השריפה שהשתוללה שם: "גם כיום אני מתגעגע לאותה החמימות ואהבת רע שהיו שם בין איש לרעהו, לחיים השקטים בלי שום עצבנות ורגזנות. כל אחד היה מוכן ומזומן להושיט יד לאחיו הנופל. אני זוכר את השריפה הגדולה שהיתה ברובע של בית הכנסת שם. מי חש להציל את בית הכנסת ולהציל את ספרי התורה, ולהציל כל דבר שבקדושה. וכל היהודים עמדו בתוך האש ממש ושפכו מים, ובזמן שחדר המדרגות כבר בער באש, טיפס ר' ניסיל הקצב ז"ל דרך המדרגות הבוערות ועלה לביתי להציל את הספרים דרך החלונות בסכנה לחייו ממש".

ממשיך הרב פישמן בכותבו: "אחרי השריפה הלכנו לקבץ כסף עבור הנשרפים. אל מי הלכנו? הלא אל עניים כמותם, כי עשירים בכלל לא היו בתוך העיר... וכל אחד ואחד נתן יותר מכפי יכולתו, והכל בסבר פנים יפות". מסכם הרב פישמן וכותב: "יש לנו מה ללמוד וממי ללמוד, ועוד הרבה שנים יעברו עד שנגיע למידות הטובות שהעיירה היתה רגילה בהם באופן טבעי בהחלט".

3. הילד שנולד אחרי השריפה - מעשה מופלא מספור על הגאון רבי מרדכי פורגמנסקי זצ"ל, בתקופה ששהה בבאי שבצרפת אחרי המלחה. היתה משפחה שלא זכו לזרע של קיימא, ובאחד מימי שישי האישה הניחה סיר עם תבשילי שבת על הפתיליה ויצאה מהבית ותכננה לשוב בהקדם, אבל איחרה וכל תכולת הדירה עלתה בלהבות. אחד השכנים שאל את רבי מרדכי: "מה עושים במצב כזה?"

השיב רבי מרדכי: "תמתינו לגברת למטה, ותאמירו לה שלא תוציא מפיה מילה אחת של צער וטרוניה ושלא תיקח ללב, כי זה כפרה, ובעזרת השם השנה יהיה לה ילד!"

יצוין כי בני הזוג לא זכו לילדים בשל התעללותם של הנאצים ימ"ש בגופם, והם כבר השלימו עם העובדה הזו. למרות זאת, שמעו השכנים בקול רבי מרדכי ועשו כדבריו.

רבי נפתלי זילברצווייג שליט"א מספר את הסיפור, ומוסיף פרט מצמרר: "אני הוא הבן, ויש לי עוד אחות, שנולדנו אחרי אותה כפרה..."