זעקתו המצמררת של חולה הפרקינסון: "מה זה בסך הכל בן אדם, מה זה בסך הכל בן אדם"

הגאון רבי גבריאל טולידנו זצ"ל, ראש ישיבת 'אור ברוך', ומגדולי מרביצי התורה בדורנו, נלקח לבית עולמו לפני 5 שנים, בט"ז בחשוון התשע"ז. הכירו את דמותו הייחודית על פי המובא ב"יתד נאמן":

1. הרב גבריאל טולידנו זצ"ל נולד בעיר מקנס שבמרוקו, לרב שלמה טולידנו ולרבקה, בתו של הרב רפאל ברוך טולדנו שכיהן כרב העיר.

לאחר הבר מצווה נשלח על ידי סבו הרב רפאל ברוך ללמוד בישיבת חכמי צרפת בראשות הרב חיים יצחק חייקין באקס לה בן. לאחר מכן, בהיותו בן 18, עבר ללמוד בישיבת פוניבז', שם היה לתלמידם של ראשי הישיבה הרב דוד פוברסקי, הרב שמואל רוזובסקי והרב שך, אליו היה מקורב ביותר .

בהיותו בחור צעיר, תלמידיו של גדולי ישראל, חשק הנער לרכוש לעצמו סט של 'משנה תורה' לרמב"ם, אך לא היה לו די מעות בשביל זה. הוא מזכר שאמו שלחה לו מעיל מיוחד שיהיה לו לימות החורף הקרים בארץ הקודש, אך הוא נוכח שהקור אינו נורא, כפי שהורגל בחוץ לארץ, והחליט למכור את המעיל, ובסכום שיקבל ירכוש סט של 'משנה תורה'.

אלא, שמצד שני לא רצה לפגוע באמו ששלחה לו במיוחד את המעיל, ועל כן החליט לאתר בחנות הספרים רמב"ם בצבע זהה ממש למעיל שרכשה לו אמו, וכך כאשר ילמד ברמב"ם ויביט בצבעו המיוחד, ייזכר שנרכש בזכות המעיל שמסרה לו אמו בעלייתו ארצה.

2. בעשור האחרון לחייו, חלה הרב גבריאל זצ"ל במחלת הפרקינסון. בתקופת המחלה, ניסה למסור את השיעור הכללי בישיבה: "המשנה אומרת, השותפים שרצו לחלוק ביניהם...", פתח את דבריו, ואז לפתע נדם קולו. הוא התקשה להוציא מילה מפיו, והחל רועד בכל גופו. הוא ניסה בכל דרך להתגבר על תסמיני המחלה, אך ללא הצלחה מרובה.

הוא פתח את פיו בזעקה שהדהדה, וגרמה לזעזוע נורא בהיכל הישיבה כולו - "מה זה בסך הכל בן אדם, מה זה בסך הכל בן אדם, מה זה בסך הכל בן אדם..."

הוא ירד בכוחותיו האחרונים את המדרגות היורדות מבימת ארון הקודש, ויצא מלווה בבנו מן ההיכל לכיוון חדרו, הסמוך לבית המדרש.

עין לא נותרה יבשה נוכח המראה שנגלה לעיני הבחורים, והרעיד את גופם לבלי הכר. בנו שליווה אותו בצאתו מבית המדרש, ניגב אף הוא את דמעותיו, כשהוא מתקשה להביט בסבלו הנורא של אביו הגדול. "בוודאי אבא שבור ורצוץ עד עפר, כאשר במשך 75 שנה אין לו דבר בעולמו מלבד עומד ועמל התורה, ועתה אין הוא מסוגל למסור את דברי תורתו..."

כשראה ראש הישיבה את מבטו המיוסר של בנו, העלה בת שחוק על פניו, ואמר לבנו בקול נרגש: "וכי הנך חושב כי עזבני הקב"ה, חלילה?! עד עתה הוא הניחני לכהן כראש ישיבה של תלמידי מקשיבים, ומעתה ביקש ממני הבורא להיות ראש ישיבה של הגוף וקבלת הייסורים באהבה, ואני אכן מקבל זאת באהבה, ומודה לבוראי על כל נשימה ונשימה"...

עוד המשיך ראש הישיבה: "אם הקב"ה היה נותן ייסורים לאדם צעיר, ספק אם היה מצליח לקבל את הייסורים באהבה, אבל אני – שעברתי את ימי חיי וראיתי כמה הכל משמיים ולטובה, יכול אני להודות לבוראי אף על קבלת הייסורים, באותה חיבה כפי שהודיתי על כל ימי חיי".

3. מועד חתונתו של הרב גבריאל זצ"ל עם רעייתו הרבנית נקבע לל"ג בעומר. אך לאחר שנקבע תאריך זה, פנה החתן לכלתו ותיאר את חששו: "אני חושש שאם אבוא לישיבה רק לאחר ל"ג בעומר, אפסיד את תחילת ה'זמן' בישיבה, ואתקשה להבין את המסכת שלומדים. אני מבקש ממך להקדים את זמן הנישואין". אכן, תאריך הנישואין הוקדם לר"ח ניסן, למרות הזמן הדוחק והתאריך הסבוך – והכל בכדי שהחתן המתמיד יוכל לשקוד על לימודו.

4. הרבנית היתה ידועה במסירותה כלפי הרב זצ"ל בעת מחלתו הקשה והממושכת. בנם הצעיר, הרב ישראל מאיר מספר כי שאל את אמו כיצד היא מתמסרת לבעלה במסירות נפש שאין דומה לה?! והיא ענתה בפשטות וטבעיות: "אני יודעת שאם המצב היה הפוך חלילה, אבא היה מתמסר אלי הרבה יותר מכפי שהתמסרתי אליו, וזה נותן לי את הכוח להתמסר אליו בלי גבול".

5. אחד מתלמידיו בישיבת 'אור ברוך' סיפר כי הוא עומד להתחתן ולעבור לבני ברק. התעניין ראש הישיבה היכן הוא הולך ללמוד. לאחר שהשיב התלמיד את שם ה'כולל', שאל הרב בדאגה: וכמה אברכים יש שם? השיב התלמיד – "עשרה".

אמר ראש הישיבה בדאגתו הכנה: "אם התרגלת כאן בישיבה לבית מדרש גדול, איך תוכל ללמוד במקום קטן בלי שהדבר יפגע בעלייתך, אולי תלך לכולל אחר", אך הבחור שאל: "היכן אמצא כולל שיקבלני לזמן הקרוב?" השיב הרב: "תלך מחר לכולל 'בית יהודה', ואני כבר אתקשר אל ראש הישיבה הגרמ"י לפקוביץ שיקבל אותך", וכך היה.

בצהריים, כשחזר התלמיד מהכולל החדש, הוא התקשר להודות לרבו, וציין כי בכולל החדש נותנים לאברכים רק 300 ₪, ואילו בכולל הקטן שהתקבל קודם לכן נותנים אלף ₪, ויקשה עליו כאברך צעיר להפסיד את ההפרש.

השיב לו ראש הישיבה: "תבוא אלי בסוף החודש, ואשלים לך את החסר". כשבא התלמיד לבית הרב, הוציא ראש הישיבה חמישה צ'קים מחשבונו האישי, באומרו, שלא יצטרך לבוא אליו כל חודש, ולכן הוא מותן לו מראש את כל הסכום הנדרש לחורף...

6. סיפור נוסף שמראה על דאגתו לתלמידים: "ראש הישיבה פגש אותי בערב סוכות, והתעניין בשלומי. בין היתר, שאל איך אני מתכונן לחג והאם קניתי דבר-מה לרעייתי. השבתי בהתנצלות, כי אין באפשרותי לעשות כן... מיד הוציא ראש הישיבה מכיסו מאתיים דולר והגיש לתלמידו, באומרו: 'תקנה עתה מתנה לאשתך לחג'"...

7. אחד מרבני ישיבת 'אור ברוך' מספר כי אחד מבחורי הישיבה לא הגיע ל'קעמפ' שעורכת הישיבה בתקופת הקיץ. ראש הישיבה התעניין מדוע, והתלמיד השיב שלא היה לו כסף לשלם זאת. מיד שאל ראש הישיבה: "מדוע לא אמרת לי זאת?", השיב התלמיד שהתבייש בכך.

שנה לאחר מכן, מספר ימים לפני ראש חודש אב, קרא לאותו בחור, ואמר בחמימות: "תירשם ל'קעמפ' של הישיבה, ותאמר להם שאני משלם זאת מכיסי", וכך עשה בכל שנה ושנה...

8. תלמיד נוסף סיפר כי ראש הישיבה העניק לו מתנה של 500 דולר לנישואין. לאחר מכן סיפר התלמיד כי שכר דירה ועליו לשפצה, ואמרו המשכירים כי אם יתן את הכסף מראש 3 שנים, ישפצו לו עתה את הדירה. "אך חסר לי סכום כסף גדול לשם כך", סיפר התלמיד לרבו. שאל ראש הישיבה: "כמה הסכום?" השיב: 20,000 ₪, וללא היסוס הוציא מכספו ורשם צ'ק בהבטיחו לשלם זאת עבורו...

9. רבים מספור הסיפורים על סיועו לתלמידיו לגמור שידוכים. כאשר אחד מתלמידיו היה יתום, שלא היה מי שיעמוד מכוחו מצד החתן, התנדב ראש הישיבה והתחייב לשם כך אלפי דולרים. סיפור נוסף הוא בסגירת שידוך, שאבי הבחור אמר שאין בידו כסף, והוא נותן רק כובע וחליפה לחתן, והצד השני חשב לבטל את השידוך בשל כך. ראש הישיבה מיד נטל על עצמו התחייבויות באלפי דולרים לשם סגירת השידוך.

10. היה אהוב ביותר על גדולי ישראל. הגאון רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל חיבבו מאוד, ואמר: "אשריי שיש לי תלמידים כאלו, על רבי גבריאל אני באמת יכול לסמוך". גם הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל אמר כי רבי גבריאל טולדנו הוא מהיחידים שבדור שהוא גדול בתורה, גדול בענווה, גדול בצדקות, ועל פניו רואים קדושה.