רבנו יונה מגירונדי, וספרו "שערי תשובה": 10 ציטוטים מהספר הבסיסי ביהדות

רבנו יונה (ב"ר אברהם) מגירונדי, המכונה גם רבנו יונה החסיד, היה מגדולי הראשונים בספרד. חיבר ספרים חשובים בתחום התלמוד, ההלכה והמוסר. לדורות נתפרסם כבעל המוסר הגדול, ובזמנו כיהן כראש ישיבה גדולה – בברצלונה ובטולדו – שבה העמיד תלמידים הרבה שהמשיכו את דרכו.

עיקר פרסומו של רבינו יונה קשור בתורת המוסר שלו. ספרו הנודע ביותר "שערי תשובה" הוא חלק מספר מורחב "שערי צדק", המכיל שערים נוספים: "שער האכזריות", "שער היראה", "שער התורה", "שער הענווה", "שער האכזריות" ו"שער העבודה". רבנו יונה חיבר פירושים נוספים הקשורים למוסר, בפירושו לספר משלי ולמסכת אבות. עניינם של ביאורים אלו הוא ניתוח פסיכולוגי של נפש האדם ומהותה, ומגמתם להורות לאדם כיצד לנצל את כוחות נפשו כהלכה וכיצד להשליט את הכוחות החיוביים על הכוחות השליליים. כן חיבר רבנו יונה פרשנות לתלמוד.

כוחו הגדול של הספר "שערי תשובה" הוא בפנייתו הישירה, הפשוטה והכנה אל שכלו הישר של הקורא, פנייה נלבבת הנשענת על יסודות ההיגיון האמוני הפשוט ועל ניסיון החיים היומיומי, המוכר והמשכנע, של כל אחד ואחד. דרכו היא להביא תחילה פסוקים מן המקרא להוכחת האיסור ולהשמעת חומרתו, לאחר מכן מאמרי חז"ל השייכים לעניין, ולבסוף הוא פונה אל ניסיון החיים של קוראיו, כדי להסב את דעתם ותשומת לבם אל חומרת עוונם ואל הקלות היחסית שבה יוכלו לשוב מעוונם ולתקנו.

10 ציטוטים מהספר "שערי תשובה"

1. "מן הטובות אשר היטיב השם יתברך עם ברואיו כי הכין להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם. ולנוס מפח פשעיהם. לחשוך נפשם מני שחת ולהשיב מעליהם אפו".

2. "תשובה מקובלת גם כי ישוב החוטא מרוב צרותיו. כל שכן אם ישוב מיראת השם ואהבתו".

3. "לכל תשובה תמצא סליחה".

4. "ומי שחננו השם יתברך דעה, ישוב אל לבו כי השם יתברך שלחו בעולם הזה לשמור משמרתו, ותורתו, וחוקותיו ומצותיו. ולא יפקח עיני זולתי לעשות שליחותו. ולקץ הימים, אם עשה שליחותו באמונה. ישוב ובא ברנה ושמחת עולם על ראשו".

5. "וחייב אדם לחשוב מחשבות להעלות עצות הגונות ומתוקנות לחבירו. וזה אחד מעיקרי דרכי גמילות חסדים".

6. "על דברת בני האדם שאינם נזהרים בלשונם בכבוד תלמידי חכמים בין בפניהם בין שלא בפניהם - נעשים אפיקורסים שאין להם חלק לעולם הבא".

7. "לא תוכל להתעלם" - הוזהרנו בזה שלא להתרשל מהצלת ממון חברינו בין מטלטלין בין קרקעות".

8. "וטוב ונכון מאוד להיות בכל עיר ועיר מתנדבים בעם מן המשכילים להיות נכונים ומוזמנים לכל דבר הצלה. בהיות איש או אישה מישראל שרויים בצער".

9. "ויש על הבוטח בשם להוחיל במעוף צוקתו כי יהיה החשך סבת האורה. כמו שכתוב (מיכה ז) 'אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך ה' אור לי'. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'אלמלא נפלתי לא קמתי אלמלא ישבתי בחשך לא היה אור לי'".

10. "וכל אנשי לבב יחשבו העולם הזה כמו דירת עראי ולא ישתמשו בו רק לעבודת הבורא יתברך ויכינו בו צדה לנפשם. כי אם שנים רבות יחיה האדם ואלו חיה אלף שנים פעמים... ועולם הגמול אין לו תכלית... ונאמר: 'ימיו כצל עובר' ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'לא כצלו של אילן ולא כצלו של כותל אלא כצל עוף הפורח ועובר'. רצונו לומר - כי חייב האדם להמשיל העולם הזה בלבבו כצל עוף הפורח וברגע קטן עובר. גם כי אין האדם יודע אם היום כאן ולמחר בקבר. ונמצא בהשתדלו וטרחו על יום מחר כי הוא מצטער על עולם שאינו שלו".

הרב שי עמר מבאר את הספר "שערי תשובה":​