מה הדין ביין שנגע בו גוי?

א. הַיּוֹם בְאֵזוֹרֵינוּ כִּמְעַט וְלֹא מְצוּיָה עֲבוֹדָה זָרָה בְּאוֹתָהּ צוּרָה שֶׁהָיְתָה פַּעַם. אוּלָם, אִם נִסַּע לַמִּזְרָח הָרָחוֹק נוּכַל לִרְאוֹת מְעַט מִמַּה שֶׁהָיָה. אַחַת הָעֲבוֹדוֹת שֶׁעוֹשִׂים לִפְנֵי הַפֶּסֶל הִיא: "נִסּוּךְ יַיִן", כְּלוֹמַר, שׁוֹפְכִים יַיִן לְפָנָיו לִכְבוֹדוֹ. יַיִן כָּזֶה נִקְרָא בִּלְשׁוֹן הַתּוֹרָה "יַיִן נֶסֶךְ" וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אָסְרָה עָלֵינוּ לִשְׁתּוֹתוֹ אוֹ לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ בְּכָל צוּרָה וְאֹפֶן.

ב. גּוֹי שֶׁנָּגַע בְּיַיִן, אֲפִילוּ שֶׁלֹּא נִסֵּךְ אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה - נֶאֱסַר בִּשְׁתִיָּה וּבַהֲנָאָה. מַדּוּעַ? מֵאַחַר וְהַגּוֹיִים אֲדוּקִים בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, יִתָּכֵן וְהֵם כִּוְּנוּ לִכְבוֹד הָאֱלִיל שֶׁלָּהֶם, וְלָכֵן, גָּזְרוּ עַל הַיַּיִן שֶׁנָּגְעוּ בּוֹ שֶׁהוּא אָסוּר. אוּלָם, אִם הַגּוֹי הַזֶּה אֵינוֹ עוֹבֵד כְּלָל עֲבוֹדָה זָרָה - הַיַּיִן שֶּׁנָּגַע בּוֹ נֶאֱסַר רַק בִּשְׁתִיָּה אֲבָל לֹא בַּהֲנָאָה, וְלָכֵן, יִהְיֶה מֻתָּר לִמְכּוֹר אוֹתוֹ וְלֵיהָנוֹת מֵהַכֶּסֶף.

ג. הַגּוֹיִים הַמְּצוּיִים בֵּינֵינוּ הַיּוֹם הֵם הַנּוֹצְרִים וְהָעֲרָבִים וְיֵשׁ הֶבְדֵּל הִלְכָתִי בֵּינֵיהֶם. הַנּוֹצְרִים - נֶחְשָׁבִים מִבְּחִינַת הַהֲלָכָה לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. מַדּוּעַ? מֵאַחַר וְאֵינָם מַאֲמִינִים רַק בְּאֵל אֶחָד, אֶלָּא הֵם מַאֲמִינִים גַּם בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ (יֵשׁ"וּ ר"ת– יִ'מַּח שְׁ'מוֹ וְ'זִכְרוֹ) וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ. אוּלָם, הָעֲרָבִים לֹא נֶחְשָׁבִים כְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכֵּן, עַל אַף שֶׁמַּאֲמִינִים בְּמוּחַמַד שֶׁהָיָה נָבִיא, מִכָּל מָקוֹם הֵם מַאֲמִינִים בְּבוֹרֵא עוֹלָם אֶחָד וְיָחִיד. וְלָכֵן: נוֹצְרִי שֶּׁנָּגַע בְּיַיִן - נֶאֱסָר הַיַּיִן בִּשְׁתִיָּה וּבַהֲנָאָה, וְצָרִיךְ לְשׁוֹפְכוֹ לָאַסְלָה. עֲרָבִי שֶּׁנָּגַע בְּיַיִן - נֶאֱסָר הַיַּיִן בִּשְׁתִיָּה אַךְ מֻתָּר בַּהֲנָאָה (כְּגוֹן לְמוֹכְרוֹ וּלְהַרְוִיחַ אֶת כַּסְפּוֹ).

ד. יֵשׁ פּוֹסְקִים אַשְׁכְּנַזִים שֶׁכָּתְבוּ לְהָקֵל לֵיהָנוֹת מִיַּיִן שֶׁל נוֹצְרִים (כְּלוֹמַר, לְמוֹכְרוֹ וּלְהַרְוִיחַ כֶּסֶף), כֵּיוָן שֶׁהֵם לֹא אֲדוּקִים בֶּאֱמוּנָתָם וְרַק מִנְהָג אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, וְכֵן, אֵין הַדֶּרֶךְ אֶצְלָם לְנַסֵּךְ יַיִן בַּכְּנֵסִיָּה. וּבְמִקְרֶה שֶׁל הֶפְסֵד גָּדוֹל יֵשׁ לְהִתְיַעֵץ עִם רַב.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', ב')

"לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת" (ב')

בְּדוֹרֵנוּ יֵשׁ לַאֲנָשִׁים הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת בֶּאֱמוּנָה, בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת. וְלֹא בִּגְלַל שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים - פָּשׁוּט אֵין לָהֶם יְדִיעָה בַּתְּחוּם. וְלֹא כָּל אֶחָד יָכוֹל לַעֲנוֹת לָהֶם, כִּי צָרִיךְ חָכְמָה לָדַעַת מָה לוֹמַר וְאֵיךְ לוֹמַר כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ שֶׁהֵם לֹא מְבִינִים.

מְסֻפָּר עַל אֶחָד הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיָה בְּדוֹרֵנוּ וְהָיָה מְזַכֶּה רַבִּים גָּדוֹל. שֶׁה' יִתְבָּרַךְ גָּזַר עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה גֹּבַהּ מֶטֶר וְעֶשְׂרִים, דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַשִּׂיחָה אִתּוֹ יוֹתֵר מְעַנְיֶנֶת.. (הוּא אֲפִילוּ סִפֵּר שֶׁפַּעַם נִכְנַס לְבַנְק פּוֹעֲלִים, וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ מָה רְצוֹנְךָ? אָמַר: "אַתֶּם פִּרְסַמְתֶּם: בֹּא לִגְדֹּל אִתָּנוּ.. אָז בָּאתִי..") פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ הַצַּדִּיק הַזֶּה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל לְבָסִיס שֶׁל חֵיל הָאֲוִיר. סִפְּרוּ לוֹ לִפְנֵי כֵן שֶׁמְּדֻבָּר בְּחַיָּלִים חֲכָמִים מְאֹד שֶׁאוֹהֲבִים לְהִתְוַכֵּחַ.. הוּא נִכְנַס לַחֶדֶר, עָמַד עַל כִּסֵּא כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ.. וְאָמַר: "שָׁלוֹם לָכֶם, אֲנִי בָּאתִי לְהִתְוַכֵּחַ אִתְּכֶם. אוּלָם, אֲנִי קוֹבֵעַ עַל מָה מִתְוַכְּחִים", הַחַיָּלִים חִיְּכוּ וְאָמְרוּ: "בְּסֵדֶר, עַל מָה נִתְוַכֵּחַ?" וְהוּא אָמַר: "עַל מָנוֹעַ שֶׁל מָטוֹס אֶפ 16" הַחַיָּלִים הִתְפַּקְּעוּ מִצְּחוֹק וְאָמְרוּ: "מָה אַתָּה מֵבִין בְּמָנוֹעַ כָּזֶה?" הָרַב שָׁתַק לְרֶגַע וְאָמַר: "אַתֶּם צוֹדְקִים! אָז תַּגִּידוּ אַתֶּם עַל מָה נִתְוַכֵּחַ..." וְהֵם אָמְרוּ: "עַל הַתּוֹרָה!" וְאָז הָרַב חִיֵּךְ וְעָנָה: "וּמָה אַתֶּם מְבִינִים בַּתּוֹרָה??..."

הָרַב עִמָּנוּאֵל תְּהִלָּה הִגִּיעַ פַּעַם לְ"עִמּוּת" בְּנוֹשֵׂא הַשַּׁבָּת עִם פְּרוֹפֶסוֹר אֶחָד. הָיָה שָׁם קָהָל גָּדוֹל, וְכֻלָּם חִכּוּ לִרְאוֹת מִי יְנַצֵּחַ. הָרַב פָּנָה לַפְּרוֹפֶסוֹר וְשָׁאַל: "הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה מְלָאכוֹת יֵשׁ בְּשַׁבָּת? מַדּוּעַ הֵן אֲסוּרוֹת? מֵהֵיכָן לוֹמְדִים זֹאת? מָה הַחִלּוּק בֵּין אָבוֹת לְתוֹלָדוֹת? מָתַי אֶפְשָׁר לְהָקֵל לְצֹרֶךְ חוֹלֶה וְכַדּוֹמֶה? וְעוֹד הֲלָכוֹת רַבּוֹת שֶׁל שַׁבָּת?" הַפְּרוֹפֶסוֹר עָנָה בִּשְׁלִילָה, וְהָרַב סִכֵּם: "כְּדֵי לְהִתְוַכֵּחַ עַל נוֹשֵׂא צָרִיךְ לִלְמוֹד עָלָיו וְלָדַעַת אוֹתוֹ עַל בּוּרְיוֹ. וּמֵאַחַר וְאַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מְאוּמָה עַל שַׁבָּת - לֹא נוּכַל לְהִתְוַכֵּחַ עָלָיו..", וּבָזֶה תָּם הָעִמּוּת. לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת.