5 דקות תורה ביום
האם מחלל שבת בפרהסיא שפותח יין, אוסר את כל היין שבבקבוק?
דבר תורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שֵׁנִי יב' כִּסְלֵו (12 בְּדֵצֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם א' כסלו התשע"ז
א. דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר בַּתְּהִלִּים: "וְאָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ" וְלִכְאוֹרָה, מַדּוּעַ דָּוִד הַמֶּלֶךְ מַעֲדִיף לִקְרֹא לְעַצְמוֹ "תּוֹלַעַת" וְלֹא "אִישׁ"? הָיָה מִי שֶׁפֵּרֵשׁ כָּךְ: יָדוּעַ, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה נִרְדָּף כָּל יָמָיו, וַאֲנָשִׁים רַבִּים הָיוּ מְדַבְּרִים עָלָיו וּמַכְפִּישִׁים אֶת שְׁמוֹ גַּם בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, בֵּין מַכְפִּישָׁיו הָיוּ גַּם אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים בְּמִצְווֹת שֶׁהָיוּ נִזְהָרִים מְאֹד בְּכָל דִּקְדּוּקֵי הַהֲלָכָה. כְּלַפֵּי אֲנָשִׁים אֵלּוּ אָמַר דָּוִד אֶת הַפַּסוּק: "וְאָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ", כְּלוֹמַר, אַתֶּם שֶׁנִּזְהָרִים מְאֹד לֹא לֶאֱכוֹל תּוֹלַעַת, וְאִלּוּ "לֶאֱכוֹל" אֲנָשִׁים אֵינְכֶם נִזְהָרִים. דְּעוּ לָכֶם: מֵהַיּוֹם אֲנִי "תּוֹלַעַת"!!! אָנָא! אַל תֹאכְלוּ אוֹתִי.
ב. הַדְּבָרִים אֲמוּרִים כְּלַפֵּי אֲנָשִׁים הַשּׁוֹמְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַקְפִּידִים מְאֹד לֹא לְהַכְנִיס לְפִּיהֶם דְּבַר אִיסּוּר, אוּלָם, לֹא נִזְהָרִים בִּכְבוֹדָם שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וּלְעִתִּים פּוֹגְעִים בָּהֶם וּמַלְבִּינִים אֶת פְּנֵיהֶם בָּרַבִּים, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: (בָּבָא מְצִיעָא נט): "נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים".
ג. דֻּגְמָא כָּזוֹ יֵשׁ בְּעִנְיָן הַיַּיִן: מֶלְצָר לְלֹא כִּפָּה מַגִּיעַ לְשֻׁלְחָן הַסּוֹעֲדִים כְּשֶׁבְּיָדוֹ פּוֹתְחָן וּמַצִּיעַ לִפְתוֹחַ עֲבוּרָם אֶת בַּקְבּוּק הַיַּיִן. אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁרַק עַתָּה חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה ו"שָׁמְעוּ" שְׁמֵחַלֵל שַׁבָּת שֶּׁנּוֹגֵעַ בַּיַּיִן אָסוּר לִשְׁתּוֹתוֹ מִיַּד קוֹפְצִים וְאוֹמְרִים: "לֹא! לֹא! אֶל תִּפְתַּח אַתָּה! תֶּן לִי אֶת הַפּוֹתְחָן וַאֲנִי אֶפְתַּח.." וְהֵם טוֹעִים.
ד. מַדּוּעַ? א. אוּלַי הַמֶּלְצַר כֵּן שׁוֹמֵר שַׁבָּת וְרַק לֹא מַקְפִּיד לָלֶכֶת עִם כִּפָּה. ב. גַּם אִם הוּא מְחַלֵּל שַׁבָּת, שֶׁמָּא הוּא מִתְבַּיֵּשׁ לְחַלֵּל בִּפְנֵי רַבָּנִים, וּלְפִי חֵלֶק מֵהַדֵּעוֹת אֵין לוֹ דִּין גּוֹי. ג. אוּלַי הַיַּיִן מְפוּסְטָר כְּמוֹ רוֹב הַיֵּינוֹת הַיּוֹם, וְאֵין בִּכְלָל בְּעָיָה שֶׁל יַיִן נֶסֶךְ. וְגַם אִם הוּא כֵּן מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא וְהַיַּיִן לֹא מְפוּסְטָר - הֲרֵי הַפְּתִיחָה שֶׁלּוֹ לֹא אוֹסֶרֶת אֶת הַיַּיִן שֶׁבַּבַּקְבּוּק. אָז לָמָּה לִפְגֹעַ בִּיהוּדִי?!
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', ד')
"מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ" (ב')
הַאִם אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה אֶת הַיַּחַס שֶׁל אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים כְּלַפֶּיךָ? הַאִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתְךָ? הַאִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת מָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ? הַאִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיִּפָּתְחוּ לְפָנֶיךָ הַשְּׁעָרִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ? אִם כֵּן, אָז מָה אִכְפַּת לְךָ לְנַסּוֹת??
יֵשׁ מַפְתֵּחַ שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת הַשְּׁעָרִים הַנְּעוּלִים בְּכָל תְּחוּם בַּחַיִּים. הַמַּפְתֵּחַ הַזֶּה הוּא: תּוֹדָה! כֵּן, פָּשׁוּט לוֹמַר "תּוֹדָה". וְהַמְּהַדְּרִין מוֹסִיפִים "תּוֹדָה רַבָּה". לְכָל מִי שֶׁבָּא אִתְּךָ בְּמַגָּע: לְאִשְׁתְּךָ, לַיְּלָדִים, לַמְּתַדְלֵק, לַמּוֹכֵר, לַקּוּפָּאִי, לַנָּצִיג, לַנַּהַג.. בְּקִצּוּר - לְכֻלָּם! וְאַל תַּתְחִיל לוֹמַר סְבָרוֹת וּפִלְפּוּלִים.. תְּנַסֶּה וְתִרְאֶה! דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר זֹאת בְּפֵרוּשׁ (תְּהִלִּים קד): "בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה". הַתּוֹדָה - פּוֹתַחַת אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים. אֲפִילוּ עַכְשָׁו, קַח לְךָ עֶשֶׂר דַּקּוֹת שֶׁבּוֹ תַּגִּיד "תּוֹדָה" לְכָל מִי שֶׁאַתָּה פּוֹגֵשׁ, וַאֲפִילוּ עַל דְּבָרִים קְטַנִּים וְתִרְאֶה מָה יִקְרֶה.
מְסֻפָּר עַל הָרַב אֶלְיָשִׁיב זַצַ"ל שֶׁהָיָה מְאֻשְׁפָּז בְּבֵית חוֹלִים וְטִפֵּל בּוֹ רוֹפֵא שֶׁמְּדַבֵּר רַק אַנְגְּלִית. וְהָיָה בֵּינֵיהֶם תָּמִיד מְתֻרְגְּמָן שֶׁהָיָה מַעֲבִיר לָרַב אֶת הַמֶּסֶר וְאַחַר כָּךְ לָרוֹפֵא. וְהִנֵּה, בְּסִיּוּם הַטִּפּוּל, הָרַב פָּנָה לָרוֹפֵא וְהֵחֵל לוֹמַר לוֹ בְּאַנְגְּלִית: "תּוֹדָה רַבָּה מִקֶּרֶב לֵב וְכוּ'" הָרוֹפֵא לֹא הֵבִין: "אִם אַתָּה יוֹדֵעַ אַנְגְּלִית לְמָה מְתֻרְגְּמָן?" אוּלָם מִיָּד הִסְבִּירוּ לוֹ: "הָרַב לֹא יוֹדֵעַ אַנְגְּלִית, אֲבָל לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים בִּקֵּשׁ שֶׁיְּלַמְּדוּ אוֹתוֹ לוֹמַר מִלּוֹת תּוֹדָה בְּאַנְגְּלִית כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹדוֹת בְּעַצְמוֹ". כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת הָרַב מַדּוּעַ לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְתֻרְגְּמָן כְּדֵי לְהוֹדוֹת? הִסְבִּיר: הִנֵּה בַּחֲזָרַת הַשַּׁ"ץ, הַחַזָּן אוֹמֵר וְאָנוּ יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָה בִּשְׁמִיעָה, אוּלָם כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְ"מוֹדִים" כָּל הַקָּהָל אוֹמְרִים אִתּוֹ יַחַד "מוֹדִים דְּרַבָּנַן" - לָמָה? כִּי "תּוֹדָה" צָרִיךְ כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ לוֹמַר!! רְאוּ נָא, הָרַב אֶלְיָשִׁיב שֶׁהָיָה מְנַצֵּל כָּל רֶגַע מֵחַיָּיו לְלִמּוּד תּוֹרָה, עָצַר וְלָמַד כַּמָּה מִלִּים בְּאַנְגְּלִית כְּדֵי לְהוֹדוֹת בְּעַצְמוֹ.. כַּמָּה אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק.