5 דקות תורה ביום
האם שמן של גוי מותר באכילה?
דבר תורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שְׁלִישִׁי יג' כִּסְלֵו (13 בְּדֵצֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ד' כסלו התשע"ז
א. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (פְּסָחִים קיג'): "שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבָם וְאֶחָד מֵהֶם מִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר!" לְצַעֲרֵנוּ, הַיּוֹם אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לִשְׁתּוֹת מַשְׁקָאוֹת מְשַׁכְּרִים, וְאֶת הַתּוֹצָאוֹת נִתַּן לִרְאוֹת בְּכוֹתְרוֹת הָעִתּוֹנִים. הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁהַשִּׁכְרוּת הִיא דָּבָר פָּסוּל וּמְגֻנֶּה, תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַיַּיִן הוּא לְשַׂמֵּחַ וְלֹא לְשַׁכֵּר. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיַיִן יְשַׁמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ". וְלָכֵן, בְּאֵרוּעִים חֲגִיגִיִּים כְּמוֹ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, חֲתֻנָּה, בְּרִית וְכַדּוֹמֶה - מְבָרְכִים הַגֶּפֶן וְשׁוֹתִים מְעַט יַיִן.
ב. בְּכֹחוֹ שֶׁל הַיַּיִן גַּם לְקָרֵב בֵּין אֲנָשִׁים וּלְחַבֵּר בֵּין הַדֵּעוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין קג'): "גְּדוֹלָה לְגִימָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים". כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּקֵרוּב שֶׁל שֵׁנִי יְהוּדִים רְחוֹקִים - הֲרֵי שֶׁהַדָּבָר חִיּוּבִי. אוּלָם, כְּשֶׁמְּדֻבָּר בִּיהוּדִי וְגוֹי - הֲרֵי שֶׁהַדָּבָר שְׁלִילִי!
ג. וְלָכֵן, אָסוּר לָשֶׁבֶת לִשְׁתּוֹת יַיִן אוֹ בִּירָה בְּחֶבְרַת גּוֹיִים. אֲפִלּוּ אִם הַיַּיִן וְהַבִּירָה הֵם בְּהַשְׁגָּחַת הַבָּדָ"ץ!! כִּי עֶצֶם הַיְּשִׁיבָה וְהַשְּׁתִיָּה בְּחֶבְרָתָם - הִיא אִסּוּר!
ד. מִי שֶׁנּוֹסֵעַ לְחוּץ לָאָרֶץ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לֹא לִשְׁתּוֹת מֵהַיַּיִן שֶׁיֵּשׁ שָׁם. וְאִם אֵינוֹ מוֹצֵא יַיִן כָּשֵׁר לְקִדּוּשׁ, יִקְנֶה אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים וְיִסְחַט אוֹתוֹ לְתוֹךְ כּוֹס, וְיַעֲשֶׂה קִדּוּשׁ עַל מִיץ הָעֲנָבִים.
ה. הַגְּמָרָא (ע"ז לה) מְסַפֶּרֶת - שֶׁכַּאֲשֶׁר גָּזְרוּ עַל יַיִן שֶׁל גּוֹיִים, גָּזְרוּ גַּם עַל "שֶׁמֶן שֶׁל גּוֹיִים", אוּלָם, מוֹסִיפָה הַגְּמָרָא וּמְסַפֶּרֶת שֶׁכָּאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁהַגְּזֵרָה עַל הַשֶּׁמֶן לֹא הִתְקַבְּלָה עָמַד רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וּבֵית דִּינוֹ וְהִתִּירוּ אֶת הָאִסּוּר. וְלָכֵן, מֻתָּר לֶאֱכוֹל שֶׁמֶן שֶׁעָשָׂה הַגּוֹי. וּבַתַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי מְסֻפָּר שֶׁאֶחָד הַחֲכָמִים בְּשֵׁם 'רַב' לֹא אָכַל שֶׁמֶן שֶׁל גּוֹיִים אֲפִילוּ לְאַחַר שֶׁהִתִּירוּ, אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: "תֹּאכַל! וְאִם לֹא תֹּאכַל - אֲנִי אֲפַרְסֵם עָלֶיךָ שָׁאַתָּה לֹא שׁוֹמֵעַ לַחֲכָמִים וְאַתָּה זָקֵן מַמְרֵא!" לוֹמְדִים מִכָּאן דָּבָר חָשׁוּב: מַה שֶׁאָסוּר - אָסוּר! וּמַה שֶׁמֻּתָּר - מֻתָּר!.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', ה')
"אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם" (א')
אָדָם יָכוֹל לַחֲשׁוֹב כָּל הַחַיִּים שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּחָכְמָה כְּשֶׁהָאֱמֶת שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא בַּכִּוּוּן. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִבְדּוֹק הַאִם הוּא צוֹעֵד בְּדֶרֶךְ חֲכָמָה אוֹ לֹא, שֶׁיִּרְאֶה אֵיךְ הוּא מֵגִיב כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ הֶעָרָה, אוֹ כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מַרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא טָעָה.. אִם זֶה מֵצִיק לוֹ לִשְׁמוֹעַ הֶעָרוֹת וּמוּסָר - הֲרֵי שֶׁהוּא צוֹעֵד בְּדֶרֶךְ שֶׁל אֱוִילִים, אוּלָם אִם הוּא לוֹקֵחַ אֶת הַדְּבָרִים לִתְשׂוּמַת לִבּוֹ הֲרֵי שֶׁהוּא יִזְכֶּה לִהְיוֹת חָכָם אֲמִתִּי.
וְזֶה מָה שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו - מִי שֶׁאֲפִילוּ כְּשֶׁאָבִיו מֵעִיר לוֹ הוּא מוֹאֵס בְּכָךְ, הֲרֵי שֶׁהוּא מַמָּשׁ אֱוִיל, וְאִלּוּ: וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת - יַעְרִם - מִי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּקִרְבּוֹ אֶת הַתּוֹכַחַת אוֹ אֶת הַהֶעָרָה וּמֵפִיק מֵהֶם תּוֹעֶלֶת, הֲרֵי שֶׁסּוֹפוֹ לְהַחְכִּים. וְלֹא זֹאת בִּלְבַד, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם מוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ וּמְקַבֵּל אֶת הָאֱמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ, הוּא זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, שֶׁכֵּן בְּכָךְ הוּא מַתְחִיל לִרְכֹּשׁ אֶת מִדַּת הָעֲנָוָה, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָוָה - יֵשׁ לוֹ הַכֹּל!!
הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד (דַּף לב) מְסַפֶּרֶת - שֶׁאֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן נִגַּשׁ לְחַכְמֵי הַנֶּגֶב (הֵם הָיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה וְגַם בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם) וְשָׁאַל אוֹתָם כַּמָּה שְׁאֵלוֹת מְעַנְיְנוֹת שֶׁאֵין כָּאן הַמָּקוֹם לְהַאֲרִיךְ בָּהֶם. אוּלָם לְאַחַר הַשְּׁאֵלוֹת אָמַר לָהֶם שֶׁהוּא רוֹצֶה לָלֶכֶת לְאַפְרִיקָה. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה לֹא יָכוֹל, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בַּדֶּרֶךְ מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֹשֶׁךְ בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם וְלֹא תּוּכַל לַעֲבוֹר דַּרְכּוֹ. אָמַר לָהֶם: אֲנִי הֶחְלַטְתִּי וַאֲנִי אֲבַצֵּעַ, אַתֶּם רַק תִּתְּנוּ לִי עֵצָה מָה לַעֲשׂוֹת? אָמְרוּ לוֹ: תִּקַּח חֲמוֹרִים לוּבִים שֶׁיּוֹדְעִים לָלֶכֶת גַּם בַּחֹשֶׁךְ, וְתִקְשֹׁר חֶבֶל מִצַּד לְצַד שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם כְּדֵי שֶׁתֵּדַע אֵיךְ לַחֲזֹר בַּחֲזָרָה. עָשָׂה אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן כַּעֲצָתָם וְהָלַךְ, הִגִּיעַ לְעִיר שֶׁכֻּלָּהּ נָשִׁים וְרָצָה לְהִלָּחֵם אִתָּן. אֶלָּא, שֶׁשָּׁם חִכְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה.. שֶׁמְּחַכָּה גַּם לָכֶם בַּפֶּרֶק הַבָּא..