"אמא, אנחנו עוד ניפגש בביאת המשיח - ואוכל להתנצל בפנייך פנים מול פנים"

אתמול בלילה חלמתי עלייך. "מאמי" כך קראתי לך בחלום. מאמי ביידיש זה אמא. זאת כבר פעם שנייה שאני קוראת לך ככה בחלומות שלי. מאז החזרה בתשובה העולם החסידי השפיעי עליי כ"כ. מעניין מה את חושבת על זה.

"מאמי, איזה יופי!" אמרתי לך, ולפתע פרצתי בבכי בלתי נשלט, בכי של אושר, "עכשיו כשתלדי את סוף סוף תחזרי להיות שמחה! בלילות את תקומי לטפל בתינוק ותישנו ביחד באותה מיטה, וגם אני רוצה לישון אתכם, אפילו שאני כבר לא קטנה, ובימים את תאכילי אותו ותדאגי לו כל רגע, והוא יהיה האור שלך בחיים המרים, הוא יהיה הדף החדש שלך!" אמרתי לך בהתרגשות, כשאני ממשיכה לבכות, אבל בו זמנית מחייכת אלייך ומחזיקה בידך. הבטתי בפליאה אל הבטן הגדולה שלך. קשה היה לי להאמין שתינוק נמצא בגוף כזה מצ'וקמק, רזה וחולה כמו שלך. את הסכמת עם כל מילה שאמרתי לך, אני באמת עודדתי אותך, אבל לא חייכת. אף פעם לא חייכת בחלומות שלי, תמיד היו לך פנים עייפות ומלאות בעצב. היה לך קשה לראות אותי בוכה, אז אמרת לי "די, נאפסי" (באמהרית: די נשמה), וניסית להרגיע אותי. כמה זמן שלא שמעתי אותך קוראת לי נאפסי, התגעגעתי לזה. אין לי מושג למה חלמתי חלום כזה, אבל מה שאני הבנתי מהחלום הזה זה ששתינו קיווינו לפתוח בחיינו התחלה חדשה. אני עודדתי אותך בכל כוחי שהנה, עכשיו שהתינוק עתיד לבוא נגמר עידן הסבל שלך, ומגיע עידן חדש של אושר ונחת. את שתקת וקיווית בכל לבך שזה אכן נכון. האמת גם אני קיוויתי שמה שאני אומרת נכון, ושם נגמר החלום. התעוררתי מהחלום והתחלתי לבכות, מיד רשמתי לעצמי את החלום בדף כי ידעתי שאני לא רוצה לשכוח אותו אף פעם.

שלש שנים חלפו מאז פטירתך. הייתי בת 14 כשהמחלה הארורה לקחה אותך והחזרת את נשמתך לבעל הנשמות. היום אני בת 17 ואני חזקה נפשית יותר ממה שהייתי בעבר. אמא יקרה שלי, "תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ", הפסוק הזה מזכיר לי את חייך. צרה קוראת לצרה, וכך זה חוזר על עצמו. חייך היו מלאים בייסורים וצרות, אף  פעם לא היה לך באמת מנוח ותמיד צרה חדשה הופיעה. מאז פטירתך אני רודפת את עצמי, וכועסת שלא ידעתי מה זה מצוות כיבוד הורים. מחשבות של "אם רק הייתי..." מלוות אותי מאז שהלכת, אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. אמא, אני מתוודה ומכה על חטא - כל חייך ציערנו אותך! עשינו לך חיים קשים, במיוחד אני. אף פעם לא כיבדתי אותך, כל מה שעשית לי - לקחתי את זה כמובן מאליו, ודיברתי אלייך בצורה מזעזעת, בלי טיפת בושה. לא מספיק שנאלצת לסבול את המצוקה הכלכלית שלנו, את משפחתך המסוכסכת, את הגירושין ואת הסביבה החדשה כאן בארץ ישראל, גם בבית לא היה לך מנוח. נאלצת לגדל אותנו לבד ולסבול התנהגות קשה ביותר מאיתנו. אבל בכל זאת, המשכת לפנק אותנו ולהעריף עלינו אהבה. את ואני היינו החברות הכי טובות, והייתי לך מקור לנחמה. כמה שאהבתי אותך, טייערע מאמע. לצערי אנחנו מעריכים אנשים רק אחרי שהם עוזבים אותנו. דמעות חונקות את גרוני, מה אני כבר יכולה לעשות עכשיו כשאת לא פה, חוץ מלבכות ולחזור בתשובה שלמה? אבל אמא שלי, אנא ממך, בואי ננסה להסתכל על הצד החיובי. כי יש כלל גדול שאומר, שהכל לטובה. מאז שהסתלקת, ריבונו של עולם פקח את עיניי, וזיכה אותי ברחמיו הרבים לחזור בתשובה. מאמע, זה הכל בזכותך. בזכותך גיליתי את מתיקות התורה ואת התכלית שלי בעולם הזה, בזכותך התקרבתי לרבנו הקדוש, נחל נובע מקור חכמה, רבי נחמן מברסלב זי"ע. מי כמוך יודעת מה זה עולם הבא, אז את בטח מאושרת עכשיו, שם למעלה בשמיים, שלפחות אני, מבין כל ילדייך, זכיתי לחזור בתשובה, ומתפללת על אחיי, שהם גם יזכו להתעורר לתשובה. וכל הייסורים שחווית, אין לי צל של ספק שזה כפרת עוונות וזה היה מתנה גדולה מה'. אנא ממך, תמחלי לנו על כל מה שעשינו לך, ותשתדלי לדון אותנו לכף זכות. היינו בסה"כ ילדים קטנים שגדלו למציאות קשה מאד, ולצערי זאת הייתה הדרך שלנו, בזמנו, לבטא את עצמנו. בכל פעם שאני עושה התבודדות, אני דואגת להגיד לה' יתברך שכל מצווה שאני מקיימת - תהיה לעילוי נשמתך. מאמי שלי, אם נגזר עליי בעתיד שגם לי יהיה צער גידול בנים, בדיוק כמוך, בגלל מה שעשיתי לך, אני מקבלת את זה בהכנעה, כי אני יודעת שזה מגיע לי. מידה כנגד מידה. אבל דבר אחד אני יכולה להבטיח לך בלב שלם, אני כרגע משתדלת לכפר על אי כיבוד הורים ע"י תהילים, נרות נשמה, צדקה, תפילות וכו', אבל המתנה שאני הכי מתפללת עליה, שאני רוצה לזכות אותך בה, זה שאקים בית כשר ונאמן, שכולו יהיה בנוי על תורה ומצוות, ושזה יעמוד לזכותך שם בשמיים. אמא, אני מצטערת על הכל, ואני למדתי את הלקח שלי. אנחנו עוד ניפגש בביאת המשיח. אל תשכחי שאני אוהבת אותך.

ממני, הנאפסי שלך

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.