איזו מסיבה שווה, אין דברים כאלה! (הרהורים על תקופת הריקנות)

אני יודעת מה אתה עובר. מחפש עניין באותם מקומות כבר שנים. היום שלך הפך לשגרה כבר מזמן, ואת הבילוי של הערב אתה יכול לחזות מראש, כי הוא כמו הערב הקודם, והערב לפניו, ואותו ערב משנה שעברה ומהשנה שלפניה. אז מדי פעם אתה חוזר הביתה ממש בעננים... שניה לפני שאתה מוריד את החבר שלך בבית, ב-5 לפנות בוקר, אתה אומר לו: "איזה כיף היה, אין דברים כאלה, אחי!".

ואז אתה נוסע הביתה. מגיע, מחליף בגדים, והשקט כ"כ רועש, שזה צורם לך באוזניים. אתה נכנס למיטה ומרגיש ריקנות. ואתה שואל את עצמך, איך זה יכול להיות? אם כ"כ נהנית, למה אתה לא באמת שמח? ואם אתה כזה מוצלח, למה אתה ישן לבד? והנה, עוד 300 שקל הלכו לאבדון, עוד קצת ערך עצמי, עוד קצת זמן שלא יחזור. ואת כל המקום שהתפנה, ממלאה לה הריקנות הזאת.

אז אתה משכנע את עצמך שאתה חי טוב. מברר כבר לגבי הליין של שבוע הבא. אתה קם בבוקר לעוד יום שגרתי, עייף ומותש, נכנס לבדוק אם עשו מספיק לייקים לתמונה עם החבר'ה שמתויגת ב"התחלנו". כולם בטוחים שאתה הכי שמח והכי מאושר, יש לך מלא חברים! אנשים אוהבים אותך, כי אתה מגניב, קול כזה... זה שיודע לאן הכי נחשב לצאת ואיפה הכי כיף לבלות. אתה גם מכיר את היחצ"נים שצריך כדי להיכנס בחינם, ואולי גם כדי לקבל כוס אלכוהול או שתיים... אז אתה שותה ושותה, אבל מה זה שווה אם אתה שיכור, ולא מאהבה?

עוד שנה עברה, ועוד שנה... ועוד שנה... אתה ממשיך לצאת למקום הזה של החבר'ה, המקום הקבוע שלכם, ופרצופים חדשים וצעירים יותר ויותר נראים שם. פתאום אתה קולט שאתה עומד באותו מקום שהיית בו לפני 8 שנים. הכל משתנה סביבך, ואתה – עדיין מחכה. מחכה לריקנות שתתמלא. מחפש אותה בעוד מסיבה, בעוד ערב "ללא תחתית", בעוד ליין מוצ"ש, בחתונת השנה או ב"מסיבת העשור". בכל ערב אתה חוזר הביתה עם הריקנות הזאת, ומשכנע את עצמך שבפעם הבאה בטוח יצליח לך יותר. אבל גם אלף איש לא ימלאו מקום ריקני.

מרדף אחרי מילוי הריקנות

משהו לא הולך לך בעבודה. מישהו שם לך רגל, הבוס מחפש אותך בקטנות, קיבלת דו"ח על מהירות, הפרנסה בדוחק, האישה שלך לא מרוצה, הילד שלך נכשל בלימודים ואתה מתוסכל ומרוקן מכל סיפוק או שמחה. וגם יכול להיות לך הכל, אבל אתה מרגיש שאין לך כלום... אתה במרדף ובחיפוש תמידי אחר עוד משהו, בתקווה שאולי זה ימלא את הריקנות.

הריקנות הזאת הייתה חלק ממני שנות ארוכות, באותן השנים בהן כל המרדף שלי היה אחר החומריות, אחר התאוות של הגוף. אותה ריקנות רימתה אותי, אותו יצר שיקר לי בכל יום מחדש כשאמר: "בבילוי הבא אני ארגיש את האופוריה שאני מחפשת". ואז את לובשת את הבגד הכי יפה שלך, כדי שכולם יראו. ואת מצלמת סלפי של לפני, כדי שיידעו שאת שם, כשכל מה שאפשר לראות בעיניים שלך בתמונה הזאת זו תקווה. תקווה אמיתית שמהחור השחור הזה שאת הולכת אליו הלילה עוד תצא קרן אור. ואחרי עוד ערב של אושר מפוברק, את חוזרת הביתה לאותה ריקנות, ובא לך לצרוח! כי כולם בטוחים שאת חיה את החיים הכי טובים שיש, שאת יפה ומוצלחת, שאת נחשבת ומבוקשת, אך רק את יודעת שהחברה הכי טובה שלך היא הריקנות, אותה ריקנות שלא נמצאת בשום מקום מלבד מקום אחד — לב שאין בו אמונה.

אתה חי שם עד שזהו, נמאס לך! ואז אתה מתחיל את החיפוש האמיתי אחר משמעות... אז לאחר חיפוש מעמיק, גיליתי שאמונה היא התרופה היחידה לריקנות. יש בנו ניצוץ אלוקי. בכל יהודי יש חלק אלוק ממעל, יש מקום בתוכנו ששייך רק לאמונה, וכל עוד לא תמלא אותו במה שהוא זקוק לו, תמשיך לחוש את הריקנות הבלתי נלאית הזאת, שגורמת לכל יום להראות כמו עוד יום, שגורמת לחיים שלך לעבור ללא תכלית, ללא משמעות אמיתית, ואתה כ"כ רוצה את זה! אני יודעת, הייתי שם, חייתי את הריקנות הזאת שנים. מאז שאמונה אמיתית נכנסה לחיי, כל יום הוא יום מיוחד! בכל יום יש שמחה ואינסוף הודיה, פתאום הריקנות נעלמה ואור עצום נכנס לחיי.

איני חושבת שאני טובה ממישהו רק כי חזרתי בתשובה, איני חושבת שאם בחרת בחיים אחרים משלי זה לא בסדר. לכל אחד יש המסע שלו, איני שופטת אותך, אחי! פשוט כ"כ טוב לי בדרך האמת, שבא לי שגם אתה תלך בה, כי יש בה מספיק טוב לכולם, ובא לי שתרגיש את הטוב הזה, בא לי שתיפרד לנצח מהריקנות.

בא לי שתרגיש את האור הזה שעוטף אותך מהרגע שאתה פוקח עיניים בבוקר, שתשב בפקק כשאתה באיחור ותחייך ברוגע, כי אתה מבין שכבר נכתב לך מתי תגיע, אז מה הלחץ? שאם הזיווג שלך טרם הגיע, או שיש לך עיכוב או קושי כלשהו, כל מה שתעשה זה להודות על זה. שיקרה לך משהו "רע", ותלך לישון בלי טיפת דאגה בליבך, כי אתה יודע שזה לטובתך. היש חיים טובים מאלה? האמונה והיהדות מילאו אותי בעוצמות שלא הכרתי, באור שלא ראיתי ובשמחה שלא חשתי מעולם. העונג של שעה אחת של דברי תורה לא משתווה לאלף שעות של בילוי במסיבה הכי שווה בעולם, עם האנשים הכי יפים, האלכוהול הכי משובח והמוסיקה הכי מושלמת. זה גן עדן בעולם הזה.