"אני בטוחה שאם היית יודע, היית מגיע מהר, כאן ועכשיו"; מכתב לבעלי לעתיד

בעלי היקר,

אני כותבת לך מבלי לדעת מי אתה, איך אתה נראה ואיפה אתה כעת ביקום שלנו. לא יודעת אם אתה מחפש אותי, אבל אני מחכה שתמצא אותי.

אני בטוחה שאם רק היית יודע, אם רק היית יודע כמה אני מחכה וזקוקה לך, היית רץ יחף בשלג. היית בא כבר מזמן.

נכון, אני נחשבת לאישה חזקה ועצמאית, אישה עם עוצמה אישית וכח. אבל כל החוזק הזה  הוא רק מסכה, חומת הגנה, כלי שמחזיק אותי בחיים. היא עוזרת לי לשרוד את החיים בעולם הזה, וזה טוב בשביל להראות למשפחה, לילדים, לחברה ולכל האנשים בחוץ. לעולם.

אבל כל זה עובד רק עד שאני מגיעה למיטה בלילה.

שם, רק אלוקים והכרית יודעים כמה שאני זקוקה לך. כמה אני רוצה לדעת שאתה פה, שאנחנו יחד, ושלא משנה מה יהיה – אנחנו זוג, ונצלח את זה רק ביחד!

רוצה להיות ה"בית" שלך, ושאתה תהיה ה"בית" שלי.

בית, בעיני, זה מקום שאתה מגיע אליו ומוריד את המסכות, החרבות והשריונות, שעטית על עצמך בשביל העולם שבחוץ. אתה נכנס אליו כמו שאתה, ככה, בלי פילטרים או חומות הגנה. ככה, "נטורל", עם כל הפגיעוּת, החולשות והחוזקות, היופי והאופי, החסרונות והיתרונות.

אני מחכה לך בבית!

אני רוצה שתדע, שמלבד לילותיי – גם ימי מלאים בך: בכל פעם שאני מבשלת, אני חושבת עליך כל כך, מה תאהב לאכול? מה אכין לך? רוצה כבר לחכות לך בבית עם אוכל שאני הכנתי, חם וטעים.

בכל פעם שאני מתלבשת, מתאפרת או מטפחת את עצמי, אני חושבת עליך: מה תאהב שאלבש?

שאתאפר? כל כך רוצה להתלבש לכבודך, רוצה לחכות לך בבית, לבושה ומטופחת בשבילך.

בכל פעם שאני משקיעה ומטפחת את ביתי, אני חושבת עליך. רוצה שתבוא ותשים לב, ותחמיא על הבית הנקי והמטופח, על התמונה החדשה והמיקום השונה של הרהיטים.

בכל פעם שמישהו דופק בדלת, עוברת בי מחשבה, שאם זה רק היית אתה, הייתי נותנת לך את החיוך ששמור לך כבר יותר מידי זמן...

בכל פעם שאני צריכה לפרוק רגשות ולדבר, ואני עושה את זה עם אחרים, אני חושבת עליך. האם יש מי שמקשיב לך? אני רוצה להיות שם בשבילך, כשאתה צריך מרחב בטוח להוציא את אשר בליבך.

איפה אתה?

בא ותראה, אני פה, מחכה. כל ימי ולילותיי, מחשבותיי ורגשותיי, מלאים בך, וכל כולי שלך. מחכה רק לך. מחכה לתת לך, ולקבל מילה טובה, חיבוק חם ואוהב. רוצה להיות איתך, ולהרגיש מוגנת ובטוחה.

רוצה להיות האישה הטובה, זאת שתמיד עומדת שם לצידך, מאחוריך. רוצה להיות שם תמיד בשבילך.

רוצה לשמח אותך, ולשמוח יחד איתך.

רוצה לאהוב, להתרגש ולחלוק איתך את החוויות, לחלוק את החיים.

רוצה להיות האישה של חייך, זו שאתה רק רוצה לשמח.

רוצה להיות אם ילדיך.

אני בטוחה שאם היית יודע, היית מגיע מהר, כאן ועכשיו.

אני בטוחה שאם היית יודע כמה אתה חסר לי, היית נותן לי סימן, ועוזר לי להגיע אליך יותר מהר.

אני בטוחה שאם היית יודע כמה יש לי לתת לך, כמה רגשות עמוקים, נסתרים, מחכים רק לך, היית

עושה הכל כדי למצוא אותי.

אני בטוחה שאם היית יודע אילו צלילים הלבבות שלנו יכולים להפיק יחד – היית מתפלל עוד, על מנת למצוא אותי.

בטוחה שאם היית יודע כמה אני מחכה וזקוקה לך, היית מראה את עצמך ומתגלה אלי.

ויחד עם זאת,

אתה לא יודע מה עובר עלי, וגם אני לא יודעת מה עובר עליך, ובכלל, אם אתה מחפש אותי, מתפלל ומבקש עזרה ממי שאתה צריך על מנת למצוא אותי.

אבל מה שבטוח, זה שיש אבא אחד שהוא של שנינו, אבא שאוהב אותי ואותך, אבא שיודע שכרגע זה עוד לא הזמן שלך למצוא אותי.

אבא שיודע שהכי טוב לי כעת זה לבכות לכרית, ולכתוב לך מכתבים.

אבא, שהוציא בת קול שתכריז, 40 יום לפני שנוצרנו, שנועדנו אחד לשני.

והאבא הזה נותן לי להגיע לגרסה הטובה ביותר של עצמי באמצעות ההמתנה הזו, כי בזכותה אני עורכת היכרות עם עצמי, עם צרכי ורצונותיי, עם חולשותיי וחוזקותי, עם יופיי ופגמי.

אז תודה, אבא, תודה רבה על הידיעה וההבנה שזה לטובת שנינו.

כל "דייט" אחד, או סידרת "דייטים", שמסתיימת בלי תוצאה, הם בעצם אמירה שלך: "בת יקרה ואהובה שלי, יש לי משהו יותר טוב בשבילך!"

אבא, יש לי אהבה ואמונה, והיא תנצח!!!

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.