כמה זמן צריך לדלוק נר חנוכה?

א. מֻתָּר לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹת צַדִּיקִים בַּחֲנֻכָּה.

ב. יֵשׁ נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בְּמַאֲכָלֵי גְבִינָה בִימֵי הַחֲנֻכָּה זֵכֶר לַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי יְהוּדִית. נוֹהֲגִים לֶאֱכוֹל בְּחֲנֻכָּה סֻפְגָּנִיּוֹת מְטֻגָּנוֹת בְּשֶׁמֶן, זֵכֶר לְנֵס פַּח הַשֶּׁמֶן.

ג. יֵשׁ מַחְלֹקֶת בֵּין הַפּוֹסְקִים הַאִם הַסְּעוּדוֹת שֶׁעוֹשִׂים בַּחֲנֻכָּה נֶחְשָׁבוֹת לִסְעֻדּוֹת מִצְוָה אוֹ לֹא? וּמִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת מֵהַמַּחֲלֹקֶת יָשִׂים לֵב בַּסְּעֻדּוֹת הַלָּלוּ לוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה וּלְסַפֵּר עַל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָנוּ ה' וּלְהוֹדוֹת לוֹ בְשִׁירֵי קוֹדֶשׁ, וְאָז וַדַּאי יֵחָשְׁבוּ לוֹ לִסְעֻדּוֹת מִצְוָה.

ד. הַמִּצְוָה הָעִקָּרִית בַּחֲנֻכָּה הִיא: "הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת". וְיֵשׁ לְהִזָּהֵר בָּהּ מְאֹד כִּי הִיא מִצְוָה חֲבִיבָה עַד מְאֹד, וּמַטְּרָתָהּ לְפַרְסֵם אֶת הַנִּסִּים שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ. מִי שֶׁזָּהִיר בְּמִצְוָה זוֹ - ה' מְזַכֶּה אוֹתוֹ לְבָנִים טוֹבִים שֶׁיָּאִירוּ בַתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. מִצְוָה לִדְאֹג גַּם לָאֲנָשִׁים עֲנִיִּים וּלְהָבִיא לָהֶם נֵרוֹת כְּדֵי שֶׁגַּם הֵם יִזְכּוּ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ.

ה. כַּמָּה נֵרוֹת צָרִיךְ לְהַדְלִיק בַּחֲנֻכָּה? מֵעִקַּר הַדִּין - מַסְפִּיק לְהַדְלִיק נֵר אֶחָד בְּכָל יוֹם לְכָל בָּיִת. אָמְנָם, יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים וּמְהַדְּרִים מְאֹד בְּמִצְוָה זוֹ, וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מַדְלִיקִים נֵר אֶחָד, וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי - שְׁנַיִם וְכָךְ בְּכָל יוֹם מוֹסִיפִים נֵר אֶחָד עַד שֶׁבַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מַדְלִיקִים שְׁמוֹנָה נֵרוֹת.

ו. הַסְּפָרַדִּים - נוֹהֲגִים לְהַדְלִיק חֲנֻכִּיָּה אַחַת לְכָל בְּנֵי הַבָּיִת. וְאִלּוּ הָאַשְׁכְּנַזִּים - נוֹהֲגִים שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת מַדְלִיק חֲנֻכִּיָּה מִשֶּׁלּוֹ.

ז. כַּמָּה זְמַן צָרִיךְ לִדְלוֹק נֵר חֲנֻכָּה? חֲצִי שָׁעָה. לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה - אִם יֵשׁ צֹרֶךְ מְסֻיָּם - יָכוֹל לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּר.

ח. מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אוֹ מְטַיֵּל בְּחוּ"ל וְכַדּוֹמֶה וְאֵין לוֹ אֶפְשָׁרוּת לָקַחַת חֲנֻכִּיָּה, יִקַּח אִתּוֹ שְׁמוֹנָה נֵרוֹת, וְכָל יוֹם יַדְלִיק נֵר אֶחָד וִיבָרֵךְ, וּלְאַחַר חֲצִי שָׁעָה יָכוֹל לְכַבּוֹתוֹ וּלְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - וַיִּשְׁלַח

כְּשֶׁיַּעֲקֹב וְעֵשָׂו נִפְגְּשׁוּ אָמַר עֵשָׂו לְיַעֲקֹב: מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי? וְיַעֲקֹב עָנָה: לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי, וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ - תּוֹדָה, אֲנִי לֹא צָרִיךְ - יֵשׁ לִי הַרְבֵּה!! וְיַעֲקֹב הֵשִׁיב לוֹ: קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל - אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּקַּח מִמֶּנִּי כִי לִי יֵשׁ הַכֹּל!! וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח - וּבֶאֱמֶת עֵשָׂו לָקַח.

צָרִיךְ לְהָבִין, מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין שְׁתֵּי אֲמִירוֹת אֵלּוּ? "יֵשׁ לִי הַרְבֵּה" לְעֻמַּת "יֵשׁ לִי הַכֹּל".

נוּכַל לְהָבִין זֹאת עַל יְדֵי דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים. אָדָם יוֹשֵׁב בַּבַּיִת וְהַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלּוֹ מַרְאֶה סִימָנֵי גְּסִיסָה, הַסּוֹלְלָה מִתְרוֹקֶנֶת וְצָרִיךְ לְהַטְעִין אוֹתָהּ דָחוּף. הוּא נִגַּשׁ לִ"מְגֵירַת הַפֶּלֶא" [הֵיכָן שֶׁדּוֹחֲפִים אֶת כָּל מָה שֶׁלֹּא יוֹדְעִים אֵיפֹה לִדְחֹף, וּמְצַפִּים לִמְצוֹא בָהּ כָל מָה שֶׁלֹּא יוֹדְעִים אֵיפֹה לִמְצוֹא]. הוּא מַתְחִיל לִנְבֹּר בָּהּ. יֵשׁ שָׁם מָלֵא מַטְעֵנִים, סוֹלְלוֹת, שַׁלָּטִים וְכוּ' וְכוּ' .. אוּלָם, הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁאֵין בָּהּ הוּא הַמַּטְעֵן שֶׁל הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלּוֹ! דַּוְקָא אוֹתוֹ הוּא לֹא מוֹצֵא.. לְעֻמָּתוֹ, אָדָם אַחֵר אָמְנָם יֵשׁ לוֹ רַק מַטְעֵן אֶחָד – אוּלָם זֶה הַמַּטְעֵן שֶׁל הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלּוֹ. לָאָדָם הָרִאשׁוֹן - יֵשׁ הַרְבֵּה, אֲבָל לַשֵּׁנִי - יֵשׁ הַכֹּל!

הַיּוֹם יֵשׁ לַחַץ לַאֲנָשִׁים לִקְנוֹת עוֹד וְעוֹד וְעוֹד, "הַכֹּל בְּדוֹלָר" "הַכֹּל בְּשֶׁקֶל", כְּאִלּוּ אִם יִהְיֶה לָהֶם הַרְבֵּה - הֵם יִהְיוּ מְסֻדָּרִים.. כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר פְּרִיטִים, כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר כֵּלִים, כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר חֲלָקִים.. וְזוֹ טָעוּת! אַל תְּחַפֵּשׂ כַּמֻּיּוֹת, הָעַיִן לְעוֹלָם לֹא תִשְׂבַּע! תִּקְנֶה מָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ וְזֶהוּ! אַתָּה לֹא צָרִיךְ מַטְעֵן עִם אֶלֶף חֲלָקִים שֶׁמַּתְאִימִים לְהַכֹּל.. אַתָּה צָרִיךְ מַטְעֵן אֶחָד טוֹב, שְׁמֹר עָלָיו וְתִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. וְזֶה הַסּוֹד.

יַעֲקֹב אָמַר "יֵשׁ לִי הַכֹּל" - מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת. וְאִלּוּ עֵשָׂו אָמַר: "יֵשׁ לִי הַרְבֵּה" וְלָכֵן, יַעֲקֹב אָמַר לוֹ: "טוֹב, אָז תִּקַּח עוֹד שֶׁיִּהְיֶה לְךָ עוֹד יוֹתֵר.." וּבֶאֱמֶת: וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח, כִּי בֶאֱמֶת - אֵין לָזֶה סוֹף..