באילו מקרים חייב לחזור ולהדליק את נר החנוכה?

א. אִם כָּבָה הַחַשְׁמַל מֵאֵיזוֹ סִבָּה - אֵין לִקְרֹא סֵפֶר, אוֹ לִסְפֹּר כֶּסֶף אוֹ שְׁאָר תַּשְׁמִישִׁים אֲחֵרִים לְאוֹר נֵרוֹת חֲנֻכָּה. אוּלָם, אֵין חִיּוּב לַעֲצֹם עֵינַיִם אֶלָּא יָכוֹל לָלֶכֶת בַּבָּיִת אַף שֶׁמְּאִירִים לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ.

ב. כָּל אִסּוּר זֶה הוּא דַוְקָא תוֹךְ חֲצִי שָׁעָה מֵהַהַדְלָקָה, אַךְ לְאַחַר שֶׁדָּלְקוּ חֲצִי שָׁעָה - יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כָּל שִׁמּוּשׁ אַחֵר.

ג. מֵחֲמַת הָאִסּוּר לֵהָנוֹת מֵאוֹרָם - נוֹהֲגִים לָשִׂים שַׁמָּשׁ, דְּהַיְנוּ נֵר נוֹסַף שֶׁהוּא חוֹל גָּמוּר וְאֵין בּוֹ קְדֻשָּׁה כְּדֵי שֶׁאִם יִצְטָרְכוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ - יִשְׁתַּמְּשׁוּ בוֹ.

ד. נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּנֵר חֲנֻכָּה בְּדִיּוּק כְּמוֹ הָאִישׁ כֵּיוָן שֶׁאַף הֵן הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס. וְלָכֵן, יְכוֹלוֹת לְהוֹצִיא אֶת הַגְּבָרִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּמִצְוָה זוֹ.

ה. אָמְרוּ חֲכָמִים כְּלָל הִלְכָתִי: "הַדְלָקָה עוֹשָׂה מִצְוָה". זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁעִקַּר מִצְוַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה הִיא הַהַדְלָקָה. אִם בִּשְׁעַת הַהַדְלָקָה הַכֹּל הָיָה בְּסֵדֶר - הֲרֵי שֶׁהַמִּצְוָה נֶעֶשְׂתָה כְהִלְכָתָהּ. וְלָכֵן, אִם לְאַחַר שֶׁהִדְלִיק, בָּא גּוֹרֵם חִיצוֹנִי וְכִבָּה אֶת נֵרוֹת חֲנֻכָּה - אֵינוֹ חַיָּב לְהַדְלִיקָהּ שׁוּב. לְדֻגְמָא: אִם לְאַחַר שֶׁהִדְלִיק בָּא יֶלֶד וְהִפִּיל אֶת נֵרוֹת חֲנֻכָּה, אוֹ שֶׁבָּאָה פִּתְאוֹם רוּחַ פְּרָצִים לֹא צְפוּיָה וְכִבְּתָה אֶת הַנֵּרוֹת - לֹא חַיָּב לְהַדְלִיקָם שׁוּב. וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים: "כָּבְתָה - אֵין זָקוּק לָהּ".

ו. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חִיּוּב לְהַדְלִיקָהּ שׁוּב, אִם רוֹצֶה - יָכוֹל לַחְזֹר וּלְהַדְלִיקָה, אַךְ בְּלִי בְרָכָה.

ז. כָּל מָה שֶׁאָמַרְנוּ הוּא בִתְנַאי שֶׁבִּזְמַן הַהַדְלָקָה הַכֹּל הָיָה כַּהֲלָכָה. אַךְ אִם בִּזְמַן הַהַדְלָקָה לֹא הָיָה מַסְפִּיק שֶׁמֶן שֶׁיִדְלַק חֲצִי שָׁעָה, אוֹ שֶׁהִדְלִיק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רוּחַ נוֹשֶׁבֶת וְהָיָה בָּרוּר שֶׁהַנֵּר לֹא יַחֲזִיק מַעֲמָד חֲצִי שָׁעָה - לֹא קִיֵּם בָּזֶה אֶת הַמִּצְוָה, וְכַאֲשֶׁר כָּבְתָה – חַיָּב לְהַדְלִיקָהּ שׁוּב בְּמָקוֹם שֶׁתּוּכַל לְהִשָּׁאֵר דּוֹלֶקֶת חֲצִי שָׁעָה עִם שֶׁמֶן מַסְפִּיק, אוּלָם לֹא יְבָרֵךְ שׁוּב.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', ט')

"תּוֹעֲבַת ה' דֶּרֶךְ רָשָׁע וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב" (א')

אֵיךְ תַּגִּיב לֶחָבֵר שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ בְּמַשֶּׁהוּ מְאֹד חָשׁוּב, וְהוּא לֹא עָשָׂה כְּלוּם בַּנִּדּוֹן. וּכְשֶׁפָּגַשְׁתָּ אוֹתוֹ וְשָׁאַלְתָּ: "מָה קוֹרֶה? לָמָּה לֹא עָשִׂיתָ מָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ?" הוּא יַעֲנֶה לְךָ: "תִּרְאֶה, בֶּאֱמֶת לֹא עָשִׂיתִי אֶת זֶה, אֲבָל רַק שֶׁתֵּדַע לְךָ שֶׁמְּאֹד רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה.." מָה תַגִּיד לוֹ?... (יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁיַּגִּידוּ לוֹ: "גַּם הֶרְצֵל רָצָה.." אֲבָל לֹא נַזְכִּיר אֶת זֶה כָּרֶגַע..) מִן הַסְּתָם אַתָּה תֹאמַר: "תִּרְאֶה, זֶה מְאֹד יָפֶה שֶׁרָצִיתָ אֲבָל זֶה לֹא עוֹזֵר לִי.."

וְעַכְשָׁיו בּוֹאוּ נִתְקַדֵּם קְצָת: אַחֲרֵי 120 שָׁנָה שֶׁתַּעֲלֶה לַשָּׁמַיִם יִשְׁאֲלוּ אוֹתְךָ: "מַדּוּעַ לֹא לָמַדְתָּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה? מַדּוּעַ לֹא קִיַּמְתָּ אֶת כָּל הַמִּצְווֹת?" סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁאַתָּה תֹּאמַר: "נָכוֹן שֶׁלֹּא לָמַדְתִּי וְלֹא קִיַּמְתִּי אֲבָל.. מְאֹד רָצִיתִי.." הַאִם הֵם יַעֲנוּ לְךָ כְּמוֹ שֶׁאַתָּה עָנִיתָ לַחָבֵר?.. וּבְכֵן, יֵשׁ לָנוּ בִּשְׁבִילְךָ הַפְתָּעָה טוֹבָה!

הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת תְּרוּמָה (דַּף קנ') אוֹמֵר (מְתֻרְגָּם לְעִבְרִית): "אֵין רָצוֹן טוֹב שֶׁיֵּאָבֵד מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְלָכֵן אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁמְּהַרְהֵר הִרְהוּרִים טוֹבִים לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲפִילוּ שֶׁלֹּא יָכַל לְבַצֵּעַ אֶת מָה שֶׁחָשַׁב מִכָּל מָקוֹם ה' מַחְשִׁיב לוֹ אֶת רְצוֹנוֹ כְּאִלּוּ קִיֵּם!!" קָרָאתָ?? עַכְשָׁיו, תַּעֲצֹם עֵינַיִם וְתִרְצֶה! תִּרְצֶה לִלְמוֹד תּוֹרָה, תִּרְצֶה לְקַיֵּם מִצְווֹת, תִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, תִּרְצֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת, תִּרְצֶה לְהַאֲמִין בְּכָל הַלֵּב.. תִּרְצֶה וְתִרְצֶה וְתִרְצֶה...

וְכָךְ מַסְבִּיר הַ'מְּצוּדוֹת דָּוִד' אֶת הַפָּסוּק שֶׁלָּנוּ: וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב - הָרוֹדֵף לַעֲשׂוֹת צְדָקָה אַף אִם נֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ מִכָּל מָקוֹם יִהְיֶה אָהוּב לַה'. אֶלָּא, שֶׁכַּמּוּבָן מְדֻבָּר עַל אָדָם שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְהַצְלִיחַ וְלֹא רַק רוֹצֶה.. כְּמוֹ זֶה שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ כָּל יוֹם לַכֹּתֶל וְשָׂם פֶּתֶק: "אֲנִי רוֹצֶה לִזְכּוֹת בַּלּוֹטוֹ", לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים עָשָׂה תַּעֲנִית חֲלוֹם וְשָׁאַל: "מַדּוּעַ לֹא נוֹתְנִים לִי לִזְכּוֹת?" עָנוּ לוֹ: "בְּשִׂמְחָה, רַק תִּקְנֶה כַּרְטִיס"...