פסטה טרייה – מדוע היא חייבת בהכשר מהודר?

מדי קיץ, ולקראת כל חופשה, מתפרסמות חוברות או עלוני מידע המדריכים את המטייל שומר הכשרות, המטייל לו אי שם באירופה, או בכל אחת ממדינות העולם, כיצד יוכל לצרוך אוכל כשר, מבלי לגווע ברעב. באותם פרסומים מפורט מידע די חשוב: היכן נמצאות המסעדות והמאפיות הכשרות, ואולי אפילו כאלה שהן תחת קטגוריית המהדרין. קיימת גם הדרכה באילו סופרים ניתן לצרוך לחם כשר, ועוד ועוד. אבל מנגד יש הדגשה גם על מוצרים כאלו ואחרים, שניתן לצרוך אותם גם כשאין עליהם כשרות. למשל, באחד מעלוני המידע ניתנה רשימה ארוכה של אטריות שניתן לרכוש אותן ללא כשרות...

ומעניין, מה המקור שלהם?

גם אם ננסה להתייחס ולתת מענה אם יש אפשרות שכזאת, שאטרייה תהיה כשרה ללא שיהיה עליה פיקוח כשרותי הדוק, כדאי להקדים, שבוודאי לא מדובר באטרייה המצויה בארצנו, המכילה ביצים, כי מלבד זה שכלל לא בטוח שביצים אלו לא עברו לינת לילה, או שאין להן כל מיני תוספים וחומרי גלם עלומים, הרי שברבות ממדינות העולם יש בעיה קשה של ביצים עם דם, ולא סתם דם, אלא דם האסור מחמת שביצים אלו נולדו מרבייה של זכר, ששם איסור הדם הוא לא רק מחמת מראית העין.

לכן אם נרצה להיות ממוקדים, ודאי שאין הכוונה לאטריות המצויות בארץ, כי לרוב הן מכילות ביצים, ומסתבר יותר שהם התכוונו לסוג כל שהוא ממשפחת ה"פסטה - ספגטי", המונה יותר משלוש מאות אפשרויות וסוגים. רק כדאי להדגיש, שגם בפסטה עצמה יש שתי משפחות. האחת היא "הפסטה היבשה", שבמקור נעשית רק מקמח ומים, והשנייה נקראת "פסטה טרייה", שממנה מפיקים בדרך כלל את הרביולי, לזניה, ושאר מיני שמות שקצת קשה להגות אותם, שונה מהפסטה היבשה, הפסטה הטריה מכילה ביצים, שהן גם הגורם המרכזי לגוון של הפסטה, ולכן פסטה מביצים עם חלמון בגוון כתום, תהיה כתומה יותר, לעומת פסטות הנעשות מביצים עם גוון צהבהב.

מלבד בעיית הביצים, הרי שיש עוד כמה בעיות כשרות קשות הקיימות גם כאן במפעלים בארץ. למשל, רוב רובן של הפסטות הטריות עוברות כמין פסטור וקירור. הפסטור גורם שהפסטה תישאר טרייה ועסיסית, ואף תהיה מוכנה לאכילה בהרתחה קלה, ולכן כמעט כל סוגי הפסטה, ובעיקר הרביולי, ראויים לאכילה מיד לאחר הפסטור. ואם כך, צריך לברר ולבדוק מי הוא זה שהכניס את הפסטות לתוך המפסטרת, האם הוא יהודי... נכון שיש גופי כשרות רבים, שלא אוכפים שרק יהודי להכניס את הרביולי למפסטרת, אם בגלל שהם סומכים על דעתו של הרמ"א שהקל בבישולי גויים שדי במה שיהודי הדליק את האש, ואם בגלל שהם מסתמכים על המקלים שאין איסור בישולי גויים בבישול הנעשה בקיטור. אולם בכשרות המהדרת אחר פסקיו של מרן השולחן ערוך, כפי הנהוג בבד"ץ בית יוסף, יש הקפדה שרק יהודי יכניס את הפסטות למפסטרת, אף שיש מקום להקל בבישול הנעשה באידי קיטור.

ולשם הידיעה, מכונת הפסטור הפועלת על ידי אדי הקיטור, מחוברת למערך הקיטור הכללי של המפעל, ואם כן, יתכן שהספגטי התמים יהיה חלבי, או עם טעם של גבינות שכשרותן מוטלת בספק, רק בגלל שבתחומי המפעל מייצרים עוד סוגים של פסטות או רביולי...

כדאי לדעת קצת גם על הליך הייצור של הפסטה הטריה. אם ננסה לתמצת, יש מכונות לישה שבתחתיתן מותקן ראש של אקסטרודר (מזכיר במראהו את הראש של מכונת טחינת הבשר), כאשר מפתח היציאה הזה יוצא כמין דף ארוך של בצק. דף הבצק מתגלגל לסליל גדול, ובמבט מרחוק זה נראה כמו סליל מגולגל של נייר קרטון. את הסליל מלבישים על מכונה שלוקחת את דף הבצק, חותכת אותו ומעצבת אותו לצורות שונות. מובן שלאחר חיתוך הבצק נשארות שאריות רבות, ממש כמו שנשארות שאריות לאחר שלקחנו דף נייר וציירנו עליו כל מיני צורות בשבלונה, ולאחר מכן חתכנו אותו. נו... ולאן הולכות כל כמויות הענק של שאריות הבצק, לפח? ודאי שלא. ממחזרים אותן בחזרה למכונות הלישה, ואם כך, תארו לכם, לאחר שנותרו שאריות של בצק במכונת הרביולי, שגם חותכת ומזריקה מילוי של גבינה לבצק, לוקחים את השאריות, שיש עליהן בוודאי גבינה, וממחזרים אותן לייצור הבא בתור, שהוא הספגטי או הפסטה, ואם כך, הפסטה או הספגטי יהיו חלביים ממש...

אגב, העובדה שכל הזמן ממחזרים את שאריות הבצק, יוצרת שאלה די מורכבת: כיצד מפרישים חלה מהבצק? שהרי בצק המיועד רק לשם בישול לא חייב בהפרשת חלה ובוודאי לא בברכה, וכל מה שהמחמירים מפרשים חלה בלי ברכה מבצק הפסטה המיועד לבישול, הוא רק כדי לחוש לדעות שגם בצק המיועד לבישול חייב בהפרשה כי הוא נעשה בדרך של עיסה קשה שאינה נוזלית. מנגד, יש סוגים של בצק פסטה המיועד לצורך ייצור הלזניה, שכן חייב בהפרשת חלה, מכיוון שפעמים רבות הלזניה אינה מתבשלת אלא נאפית בתנור, ולכן היא חייבת בהפרשת חלה. ואם אכן כך, תופעת המחזור יוצרת שאלה, שהרי כלל בידינו, ש"העושה עיסה על דעת לבשלה וכיוצא בזה, אם בשעת הגלגול היה בדעתו גם לאפות ממנה מעט, ועשה כן, ואפה ממנה מעט – אפילו אין באותו מעט שיעור חלה, חייב להפריש חלה בברכה מכל העיסה", ומכיוון שפעמים רבות, מכינים סלילי בצק לייצור פסטה לבישול, ואת שארית הסליל וכן את שאריות הבצק המעובד ממנו, מעבירים למכונת ייצור הלזניה, הרי שיתכן שגם הפסטה תהיה חייבת בהפרשת חלה, מחמת שנעשה בצק במטרה שייקחו ממנו מעט לצורך אפיה. ולצערנו, לא כולם מודעים לבעיה, ולא כולם מפרישים חלה מבצק לפסטה...

ואם נחזור לפתיח, וננסה לחשוב לאיזו פסטה הם התכוונו, נצטרך להסיק שבוודאי לא התכוונו לפסטה צבעונית, כי למשל פסטה שחורה שאין עליה כשרות, עשויה לרוב מדיו של דיונון ((sepia, וכן על זה הדרך, הפסטה הירוקה העשויה מעלים של תרד וכדומה לא מפוקחים, עם תוספי צבעי מאכל וטעם... כך שוודאי כוונתם הייתה לפסטה היבשה, שעליה נצטרך להאריך, אי"ה, בפעם הבאה.