מה עושים עם השמן שנשאר מנרות החנוכה?

א. מִי שֶׁמִּתְאָרֵחַ בְּמָקוֹם אַחֵר וְאֵין אַף אֶחָד בְּבֵיתוֹ שֶׁיַּדְלִיק עָלָיו - צָרִיךְ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהַדְלָקָתוֹ שֶׁל בָּעַל הַבַּיִת. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁיִּתֵּן לוֹ כַמָּה שְׁקָלִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שֻׁתָּף בַּשֶּׁמֶן אוֹ בַנֵּר וְיִשְׁמַע מִמֶּנּוּ אֶת הַבְּרָכָה וְכָךְ יֵחָשֵׁב שֶׁגַּם הוּא הִדְלִיק.

ב. אִם בָּעַל הַבַּיִת מְסָרֵב לְקַבֵּל אֶת הַשְּׁקָלִים וְאוֹמֵר לוֹ: "זֶה בְסֵדֶר אֲנִי מַקְנֶה לְךָ חֵלֶק מֵהַשֶּׁמֶן" - זֶה בְסֵדֶר.

ג. מִי שֶׁמִּתְאָרֵחַ בְּבֵית מָלוֹן בַּחֲנֻכָּה. אִם יֵשׁ מִישֶׁהוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁמַּדְלִיק עָלָיו - פָּטוּר מִלְּהַדְלִיק בַּמָּלוֹן. וְאִם לֹא מַדְלִיקִים עָלָיו בְּבֵיתוֹ: אִם יָכוֹל לְהַדְלִיק בְּחַדְרוֹ - יַדְלִיק, וְאִם לֹא - יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָה בַהַדְלָקָה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁבַּמָּלוֹן. כֵּיוָן שֶׁמְּשַׁלֵּם עַל שְׁהוּתוֹ בַּמָּלוֹן יֵשׁ לוֹ חֵלֶק גַּם בַּשֶּׁמֶן וּבַנֵּרוֹת.

ד. אֵין לִזְרֹק אֶת הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּשְׁאַר מִנֵּרוֹת הַחֲנֻכָּה לַפַּח אוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְדִבְרֵי חוֹל, אֶלָּא יֵשׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְדוּרָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּלְשוֹרְפוֹ.

ה. מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה הִיא רַק בַּחֲצִי שָׁעָה הָרִאשׁוֹנָה לַהַדְלָקָתוֹ - וְלָכֵן, רַק אִם כָּבוּ הַנֵּרוֹת תּוֹךְ חֲצִי שָׁעָה לַהַדְלָקָתָם וְנִשְׁאַר שֶׁמֶן - הַשֶּׁמֶן הַזֶּה קָדוֹשׁ. אַךְ, אִם דָּלְקוּ חֲצִי שָׁעָה וְרַק לְאַחַר מִכֵּן כָּבוּ - הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּשְׁאַר בַּכּוֹס מֻתָּר בְּשִׁמּוּשׁ. וְהַשֶּׁמֶן שֶׁנִּשְׁאַר בַּבַּקְבּוּק וַדַּאי מֻתָּר לְכָל שִׁמּוּשׁ אַחֵר (גַּם לְסָלָט) וְאֵין בּוֹ שׁוּם קְדֻשָּׁה.

ו. בְּכָל יוֹם מִימֵי הַחֲנֻכָּה מוֹצִיאִים סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרְאִים בּוֹ אֶת הַקְּרִיאָה שֶׁמְּדַבֶּרֶת עַל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיבוּ י"ב הַנְּשִׂיאִים בַּמִּדְבָּר בְּיוֹם שֶׁחָנְכוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּזְבֵּחַ.

ז. מַדּוּעַ קוֹרְאִים בַּחֲנֻכָּה דַוְקָא אֶת הַקְּרִיאָה הַזּוֹ? 1. כֵּיוָן שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת עַל חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וּבַחֲנֻכָּה הַמַּכָּבִּים חָנְכוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם נוֹסֶפֶת לְאַחַר שֶׁחִלְּלוּ אוֹתוֹ הַיְּוָנִים. 2. חֲכָמִים גִּלּוּ לָנוּ שֶׁהַיּוֹם שֶׁבּוֹ הִסְתַּיְּמָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר הָיָה כה' בְּכִסְלֵו, אוּלָם ה' צִוָּה לְהַמְתִּין עִם מְסִבַּת 'חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן' עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁהוּא יוֹם מְיֻחָד, וּכְדֵי לֹא לְקַפֵּחַ אֶת תַּאֲרִיךְ כה' בְּכִסְלֵו - גִּלְגְּלוּ מִשָּׁמַיִם שֶׁבְּדִיּוּק בְּתַאֲרִיךְ זֶה יְחַנְּכוּ הַמַּכָּבִּים אֶת הַמִּזְבֵּחַ.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - וַיֵּשֶׁב

יוֹסֵף הַצַּדִּיק יוֹרֵד לְמִצְרַיִם וְנִמְכַּר לְעֶבֶד וְהַתּוֹרָה מְעִידָה עָלָיו: "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ". וְיֵשׁ לְהָבִין מֵהֵיכָן נָבְעָה הַצְלָחָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּמָקוֹם כָּל כָּךְ קָשֶׁה וּמְסֻבָּךְ? מַסְבִּיר הַ'בֶּן אִישׁ חַי' כָּךְ:

כְּשֶׁה' בָּרָא אֶת הָאָדָם הוּא בָרָא אוֹתוֹ בְ"צֶלֶם אֱלֹקִים". הַצֶּלֶם הוּא עִנְיָן רוּחָנִי שֶׁיֵּשׁ בְּנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵאת הָאֶנֶרְגְּיָה שֶׁל הָאָדָם. וְלָכֵן, כָּל הַצְלָחָתוֹ שֶׁל הָאָדָם תְּלוּיָה בַצֶּלֶם הַזֶּה. אוּלָם, צֶלֶם זֶה מֻשְׁפָּע בְּאֹפֶן יָשִׁיר מִמַּעֲשָׂיו שֶׁל הָאָדָם. כְּלוֹמַר, שֶׁאִם הָאָדָם מֵיטִיב אֶת מַעֲשָׂיו הֲרֵי שֶׁהוּא זוֹכֶה לְאוֹתוֹ צֶלֶם אֱלֹקִים וְהוּא עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה. אוּלָם, אִם נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַחַטָּאִים וְהַתַּאֲווֹת הֲרֵי שֶׁסָּר וְיוֹרֵד מִמֶּנּוּ הַצֶּלֶם, וּבִמְקוֹם "צֶלֶם אֱלֹקִים" נִהְיָה לוֹ "צֵל מֵאֱלֹקִים" וְהוּא יוֹרֵד מַטָּה מַטָּה.

מֵאַחַר שֶׁיּוֹסֵף הַצַּדִּיק שָׁמַר עַל עַצְמוֹ בִקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְהָיָה נֶאֱמָן לֶאֱלֹקָיו, הַצֶּלֶם שֶׁלּוֹ נִשְׁמָר וְנִשְׁאָר חָי! וְלָכֵן הִצְלִיחַ בְּכָל מָקוֹם. וְזֶה מָה שֶׁמְּרֻמָּז בַּפָּסוּק: וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ. הַמִּילָה "מַצְלִיחַ" מֻרְכֶּבֶת מִשְּׁתֵּי מִלִּים: "צֶלֶם חָי".

מַעֲשֶׂה הָיָה בְעִיהַ"ק יְרוּשָׁלַיִם לִפְנֵי כַּמָּה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים שֶׁהָאַרְיֵה בָרַח מִכְּלוּבוֹ שֶׁבְּגַן הַחַיּוֹת וְהִסְתּוֹבֵב בֵּין סִמְטְאוֹת הָעִיר. כָּל הַתּוֹשָׁבִים הִסְתַּגְּרוּ בְבָתֵּיהֶם וּפָחֲדוּ פַחַד נוֹרָא. הֵם לֹא יָדְעוּ מָה לַעֲשׂוֹת וּבָאוּ לִשְׁאוֹל אֶת רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם בְּאוֹתָה תְקוּפָה שֶׁהָיָה אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ. "הָאַרְיֵה בָרַח מִכְּלוּבוֹ וּמִסְתּוֹבֵב חוֹפְשִׁי בָרְחוֹבוֹת, כְּבוֹד הָרַב מָה נַעֲשֶׂה?" הָרַב הֵרִים אֶת עֵינָיו מֵהַסֵּפֶר וְשָׁאַל: "וְהֵיכָן הוּא עַכְשָׁו?" רָאוּ אוֹתוֹ בִרְחוֹב פְּלוֹנִי.." "אִם כֵּן" אָמַר הָרַב "בּוֹאוּ וְנֵלֵךְ לְשָׁם", הָרַב הִגִּיעַ וְעָמַד מוּל הָאַרְיֵה פָנִים מוּל פָּנִים וּפָשׁוּט גָּעַר בּוֹ וְצָעַק עָלָיו: "הִכָּנֵס מַהֵר לַכְּלוּב! מִיָּד!" וּלְתַדְהֵמַת כָּל הַנּוֹכְחִים הָאַרְיֵה הִרְכִּין רֹאשׁוֹ כְּמוֹ חָתוּל וְרָץ לְגַן הַחַיּוֹת. וְהַהֶסְבֵּר הוּא שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ צֶלֶם אֱלֹקִים - גַּם הַחַיּוֹת שָׂמוֹת לֵב.