בדיוק בשעה 5.45 ביקש הילד לשתות

"ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" (ויקרא י"א, י"ג)

                        ופירש רש"י: "עבודה שהיא בלב וזו היא תפילה"

כשיהודי עומד בתפילה ומתחנן להקב"ה שיעזור לו וימלא את בקשותיו, וריבונו-של-עולם אכן שמע לתפילתו ושלח מיד את עזרו ממעל - היש בכך מופת?!

לא.

זה טיבעה של תפילה וזה כוחה. נכון שצריך זכויות מיוחדות כדי שהתפילה תיענה מיד, אך אחרי הכל צריך לזכור שכשיהודי מתפלל, ובמיוחד על אחרים, יש מי ששומע ומאזין לכל הגה היוצא מפיו.

על כוחה של תפילה שמענו מפי אחד ממנהלי הת"תים ברמת אלחנן. יש בכך כדי לחזק את האמונה הפשוטה של כל יהודי שיידע ברורות שהתפילה היא כוח אדיר, ו'מטה עוז' כפי שכותב החזו"א באגרותיו, להיחלץ מצרות ומצוקות שלא תבואנה על אף אחד.

בעיתונים החרדיים התפרסם על אסון שאירע ברמת אהרן כאשר ילד נפל מגובה רב ונפצע באורח קשה מאוד. הילד, אחד התלמידים המצטיינים של ת"ת ברמת אלחנן, הובהל לבית החולים במצב אנוש. הרופאים חששו לחייו, והמצב היה בכי רע.

"כמנהל התלמוד תורה הרגשתי צורך לעשות משהו למען הילד", סיפר המנהל. הדבר היחיד שהיה בכוחי לעשות היא לתפוס את אומנות אבותינו ולשפוך שיח לפני בורא עולם שישלח דברו וירפא את הילד". המנהל עלה לקו 400 ונסע במיוחד לכותל המערבי, כדי לזעוק מקירות ליבו לרפואתו השלימה והמהירה של התלמיד.

ברחבת הכותל שהתה אז קבוצת בחורים מישיבה מסויימת וגם הם התפללו בבכיות ובתחנונים על צרכיהם-הם. השעה היתה 5.45 בערב. המנהל עמד בתפילת שמונה עשרה של ערבית וכשהגיע ל"רפאנו ה' ונרפא" הירבה לזעוק ולהתחנן על רפואתו של הילד. היו אלה תחנונים אמיתיים וכנים של מנהל ת"ת הרוצה בכל ליבו, ללא פניות וסיבות צדדיות, שתלמידו ישוב לספסל הלימודים.

מספר המנהל: "ברגע שסיימתי את ברכת 'רפאנו' פצחה משום-מה קבוצת הבחורים שעמדה לידי בשירה גדולה, ולא היה לי כל מושג על מה ולמה". השעה היתה, כזכור, חמש ארבעים וחמש בערב.

מיודענו שב לביתו ואז נודע לו פרט מדהים. ממש באותו רגע שבו עמד ב"רפאנו" קיבלו ההורים הודעה דחופה לבוא לבית החולים שכן הילד התעורר וביקש, לראשונה מאז פציעתו, לשתות מים. הרופאים הצביעו על כך בפליאה, שכן היתה זו תופעה בלתי-שגרתית כשהילד, במצבו הקשה, התעורר ושב לחיים.

תוך ימים ספורים חזר הילד - בסיעתא דשמיא - לכיתתו ושב לשיגרת חיים מליאה כאחד האדם.

הוא שאמרנו: לא מדובר במופתים. זה כוחה של תפילה היוצאת מעומק הלב.

והרב שליט"א הוסיף שבמעמד הבר-מצווה של חברו של הילד, נשא תלמיד זה דרשה מצויינת והשמיע דברים שהפליאו את הקהל שנכח במקום וגרמו לחיזוק רב.

מתוך סדרת הספרים "טובך יביעו", מאת משה מיכאל צורן