סגולות לתקופת ההיריון

סגולה א.

סגולה למעוברת שתלד בשלום ולא יקרה לה או לתינוק שום דבר לא טוב חלילה, שכשתגיע לחודש התשיעי להריונה, תטבותל במקוה כשרה. (רפאל המלאך, אות מ)

סגולה ב.

סגולה לאשה מעוברת שתהיה לה לידה קלה: שביום הושענא רבה, אחרי התפילה, תיקח את האתרוג ותנשוך את הפיטם בשיניה. (סגולות ישראל, מערכת מ, אות סז)

סגולה ג.

סגולה ללידה קלה: לעשות ריבה מהאתרוג שעליו בירכו בחג הסוכות, ולאכול ממנה בליל ט"ו בשבט, הוא סגולה ללידה קלה. (כף החיים, סימן תרס"ד)

סגולה ד.

סגולה לנשים שלא יתקשו בלידתן: שיאכלו בכל מוצאי שבת משהו, ויכוונו שהן אוכלות לשם מצוות סעודת מלווה מלכה, ובזכות זה תהיה להן לידה קלה בע"ה. (כף החיים, ש,ד)

סגולה ה.

סגולה למקשה לילד: שיקח בעלה בפיו מלא לוגמיו מי מקווה (מהמקווה עצמה) וילך עם פיו המלא מים, ויזלף על היולדת. ויש שכתבו שמותר לעשות זאת אפילו כאשר היולדת כבר אסורה על בעלה, משום שזה כזריקה בשינוי, ובמקום חולי הרי זה צורך רפואה ומותר) (סוגה בשושנים פ"ג; באר אליהו ט"ז. הסגולה עצמה מובאת בשם הבעל שם טוב).

סגולה ו.

נוהגים, שמי שנכנסה אשתו לחודש התשיעי להריונה, יקיים מצוות "פתיחת ההיכל" (בעת קריאת התורה), "והוא מנהג יפה ויש לו סמך על פי סוד" (מרן החיד"א, בספרו עבודת הקודש, מורה באצבע, סימן ג,צ; כף החיים קל"ד,יב)

סגולה ז.

מקובל אצל חסידים: להניח תחת ראשה של היולדת את הספר "נועם אלימלך" (של רבי אלימלך מליזענסק), ובפרט ספר מדפוס ראשון, כסגולה שתלד בקלות – "והוא בדוק ומנוסה" (אוצר הברית, ח"א עמוד ע"ט אות ה)

סגולה ח.

סגולה ליולדת המתקשה בלידה: לומר עליה שבע פעמים את מזמור כ"ב מתהלים – למנצח על איילת השחר

סגולה ט.

סגולה ליולדת המתקשה בלידה: לומר את מזמור ק שבתהלים – מזמור לתודה. גם, לתת צדקה מכספה לתלמידי חכמים (ליקוטי עצות, אות י-יא)