אחת ולתמיד: איך משפחה חרדית מסתדרת עם הכנסה של 6000 שקלים?

דו"ח העוני של עמותת 'לתת' התפרסם השבוע והעלה תמונת מצב עגומה מאוד, עם יותר מ-2 מיליון עניים במדינת ישראל. כאשר מדברים על אלו שמצויים מתחת לקו העוני, איך אפשר שלא להביט על המגזר החרדי, אשר בכל הסקרים והמחקרים נחשב תמיד כבעל יכולות מועטות?

"איך הם מסתדרים?" שואלים את עצמם לא מעט אנשים שמביטים בהם מבחוץ בפליאה. "איך אפשר לפרנס עשרה ילדים ממשכורת של 6000 שקלים? ועוד לשלוח אותם למוסדות לימוד, לחתן אותם, ואפילו לארח את הנכדים? איך עושים את זה? איך?"

כדי להשיב על השאלה הזו אחת ולתמיד פנינו לשני אנשי מקצוע מובילים בתחום – מיכאל נכטילר, מנכ"ל אגודה אחת ויועץ בארגון פעמונים, ונחמה פרל, יועצת כלכלית ומנחת קבוצות המתמחה בטיפול במשפחות במגזר החרדי. יחד הם שפכו לנו אור על הנתונים, וגם העניקו כמה עצות לכל מי שרוצה לסיים את החודש בכבוד.

מיכאל נכטילר

ההוצאה העיקרית: מזון

כשאנו מנסים לברר בראש ובראשונה מהו באמת השכר הממוצע במגזר החרדי, מציינים שני המומחים כי טווח המשכורות הוא עצום – יש את אלו שמשתכרים את משכורות המינימום בלבד, ולעומתם – יש עצמאים עם משכורות של עשרות אלפי שקלים. עם זאת, נכטילר מדגיש כי אי אפשר להתעלם מכך שבאופן יחסי לציבור הכללי כמות המשפחות שמתחת לקו העוני במגזר החרדי היא גבוהה בהרבה, וזה לא רק נגזרת של ההכנסה אלא גם של מספר הנפשות הגבוה בכל משפחה. "המשפחות העניות הן בעלות הכנסה ממוצעת של כ-6000 שקלים למשפחה, לעומת 12% משפחות יהודיות לא חרדיות, וזהו פער אדיר, מה עוד שאם מחשבים את הילדים, הפער אף מתרחב משמעותית. כל זה מוביל לכך שכאשר מדברים על חרדים מול יהודים שאינם חרדים, אנחנו עוברים את ה-50% משפחות חרדיות שחיות מתחת לקו העוני.

"לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2012, ההכנסה ברוטו של משפחה חרדית שעומדת על כ-11 אלף שקלים נמוכה בהרבה מההכנסה ברוטו של משפחה יהודית שאינה חרדית שעומדת על כ-17 אלף שקלים. גם ההכנסה ברוטו לנפש במשפחה חרדית (כ-4000 שקלים) נמוכה ב־46% מההכנסה לנפש במשפחה יהודית שאינה חרדית (כ-7000 שקלים)".

וכיצד מגיעים לפער העצום הזה? לדבריו של נכטילר אחת הסיבות העיקריות היא שבמשפחה חרדית יש לרוב מפרנס מרכזי אחד – האישה. אומנם השנה עברנו את ה-50% מועסקים גברים חרדיים, אבל עדיין, ברוב המשפחות הגבר משלים הכנסות בעבודות מהצד, בנוסף למלגה מהכולל, והאישה היא המפרנסת העיקרית.

אם ננסה לפלח את ההוצאות של המשפחה החרדית, מה נראה לכם ההוצאות המשמעותיות ביותר שלה?

"להתרשמותי ההוצאה המשמעותית למשפחה חרדית שיש בבעלותה דירה, ועוד לא חיתנה ילדים, הינה מזון, ולאחריה ביגוד", משיב נכטילר. "המשפחה החרדית שאינה מהמעמד הבינוני, כלומר - למעלה מ-50% מהמשפחות במגזר החרדי, מוציאה את רוב הוצאותיה ממש על הדברים הבסיסיים ביותר של החיים - מזון וביגוד".

ואילו פרל מציינת מספר הוצאות שנחשבות בעיניה למשמעותיות: "עוד לפני כל הוצאה אחרת, יש את ההפרשה לצדקה. אני בכוונה נמנעת מלהשתמש במילה 'הוצאה', כי ידוע מה שנאמר: 'עשר בשביל שתתעשר'. רוב המשפחות מפרישות 10% מהמשכורת החודשית למטרות צדקה, אבל אני בהחלט רואה גם כאלו שמפרישות חומש. אחר כך מגיע סעיף ההוצאות עבור המזון. אלו הן הוצאות בהיקף מאוד גדול, כי גם למשפחות שמשתכרות מעט יש את המינימום שהן חייבות להוציא, ובשיעור החודשי זה יוצא הרבה. הוצאה על מזון למשפחה עם שש נפשות לדוגמא (הורים + ארבעה ילדים) מגיעה בהכרח לאלפי שקלים בחודש. אין דרך לצמצם בכך. עם זאת, מעניין לראות שלא תמיד אנשים שמים לב כמה עולה להם המזון, וכשאני שואלת אותם כמה נראה להם שסעיף המזון עולה להם הם משיבים: 2000-2500 שקלים ולבסוף מגלים שהם מוציאים על זה יותר מ-5000 שקלים. זה סעיף שאנחנו כמעט לא שמים לב אליו, כי אנחנו כל הזמן נכנסים ויוצאים מקניות, ושולחים לפעמים גם את הילדים, ולא רואים בחוש איך שזה מצטרף לחשבון גדול".

(צילום: פלאש 90)

ומה לגבי עלות שכר לימוד?

"הוצאות שכר הלימוד בהחלט נוגסות בתקציב המשפחתי והן יכולות להגיע לאלפי שקלים בחודש. אך כמובן שזה די תלוי בגילי הילדים. בגיל הישיבות והסמינרים ההוצאות הן המשמעותיות ביותר".

ופרל מוסיפה כי לצערה יש גם סעיף נוסף שנוגס להרבה משפחות חרדיות בתקציב, והוא קיים באופן בולט מאוד אצל משפחות שמרוויחות מעט: "זו ההוצאה על החזר של הלוואות וחובות. לצערי תשלום החובות מגיע הרבה פעמים על טעויות שעשו בעבר כמו התנהלות לא נכונה, וכעת החובות ממשיכים לשבת כעול על המשפחה".

דע את שתחסוך

רק טבעי שכאשר משפחה מוציאה את רוב התקציב החודשי עבור צרכים אלמנטריים, לא נשאר לה כסף עבור מה שנראה בעיניה כ'מותרות'. ואכן, נכטילר מציין כי מכיוון שכך, אז מושגים רבים של חופשות בעולם החרדי רחוקים מאוד מהמקובל במגזר הכללי, וניתן לראות למשל כי 12% מהמגזר החרדי יוצאים לחופשה בחו"ל, לעומת 40% מהמגזר הכללי. כך גם בעלות על רכב קיימת אצל פחות מחצי מהאחוזים באוכלוסייה הכללית.

ובמה עוד חוסכים?

"כשאנחנו מדברים על משפחה שמשתכרת סכומים נמוכים נראה שהמושג 'נופש' כמעט אינו קיים, גם בלי קשר לחו"ל", מוסיפה פרל. "גם כשרוצים לנפוש אז מוצאים אלטרנטיבה – נופש אצל ההורים, או שמחליפים דירה עם האחים, ובקיצור – נופש בלי עלות או בעלות נמוכה מאוד. גם בנוגע לחוגים לילדים יודעים במגזר החרדי להצטמצם. בעוד שבמגזר הכללי יכולים הורים לארבעה ילדים להשקיע אלפי שקלים בחוגים, נוכל לראות שבמגזר החרדי אין בכלל חוגים, או שיש כל מיני הסדרים עם בחורה שעושה חוג חובבני בבית בתמורה לכמה עשרות שקלים לחודש. ככה אנשים מרגישים מצד אחד שהם לא מוותרים לגמרי, ומצד שני – לא ממש מוציאים את הכסף".

את היום-יום עוד אפשר להבין, אבל מה לגבי זמנים מיוחדים – החופש הגדול, חגי תשרי ופסח? איך משפחה ברוכת ילדים מצליחה להתמודד בכאלו תקופות?

"אין ספק שהתקופות הקשות ביותר הן תקופות החגים והחופשות", מסכים נכטילר, "לא רק למשפחה החרדית, אבל במיוחד לה. כמות הנפשות האוכלות, המצוות השונות, כל חג לפי עניינו, הרצון לכבד את החג בסעודות ראויות, להזמין משפחה, לכל אלו ועוד יש תג מחיר".

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

וכיצד באמת מתמודדים?

"בערבי חגים מאוד יפה לראות את הערבות ההדדית שקיימת במגזר", משיבה פרל. "לקראת כל חג יוצאים מיזמים שמאוד מקלים על הציבור, כמו מכירות של כלים חד פעמיים בזול, מכירות של ארגזי עופות במחיר הקרן, ועוד, ועוד. אלו אינם דברים שמיועדים רק לנזקקים, אלא גם למשפחות שמצליחות להחזיק את עצמן, אבל הודות למכירות הללו הן יכולות לחסוך הרבה מאוד כסף. בנוסף, הרבה אנשים, גם כאלו שמשתכרים יפה, פשוט לוקחים הלוואות לפני חגים. הם אומרים לי: 'את ההוצאות של חגי תשרי אנחנו משלמים מאחרי סוכות ועד פסח, ואת של פסח – מאחרי פסח ועד סוכות".

בנוגע לכך מעיר נכטילר שכדאי לשים לב לדבר מעניין: "לחגים יש מאפיין ייחודי ומוזר – הם מגיעים מידי שנה ואף פעם לא מתפספסים, תמיד הם שם. כך גם חופשות. אך למרות זאת, רובינו מקבלים אותם בהפתעה, לפחות מהבחינה הכספית. במקום לחשוב בראש השנה על פסח, ולשים עבורו סכומים בצד, אנחנו חושבים רק על סוכות ועל הבור שהשאיר לנו, ובמקום לחשוב בפסח על החופש, אנחנו במערבולת של תשלומים עבור המצות של אתמול... אבל דווקא כאן טמונה לפי דעתי ההזדמנות. כי אין ספק שרובנו נופלים בחוסר תכנון, אך החכם לומד מנפילה זו, בודק 'כמה זה עלה לו', והנה יש לו תקציב ברור לשנה הבאה, כזה שניתן לתכנן אותו כבר חצי שנה מראש".

אופטימיות ואמונה

אבל הדבר העיקרי שמאפיין את המגזר החרדי, זו ללא ספק העובדה שאומנם יש מודעות ויכולת צמצום גבוהה, אך אצל רוב המשפחות זה לא פוגע בשמחת החיים. "לעתים קרובות אני פוגשת משפחות שחיות עם צמצום מאוד משמעותי, אבל הן לא מיואשות ולא כבויות", מבהירה פרל, "הן לא מתייחסות לזה כאל טרגדיה, ואפילו מצליחות לשמור על אופטימיות ומצב רוח טוב. מה שמוביל לכך אלו ללא ספק האמונה בה' והיכולת האנושית הגבוהה שיוצאת מכך שאנשים מאמינים ובוטחים באלוקים. הם באמת ובתמים לא רואים את הכסף כעיקר בחיים, ואני פוגשת לא מעט משפחות שבאמת חיות מפת לחם, אבל יש להן תקווה גדולה ואמונה".

בנוסף, היא מדגישה שהחברה החרדית מאופיינת בתמיכה גדולה – גם ברמה המשפחתית וגם ברמה החברתית של עמותות הצדקה והגמ"חים. "לאחרונה הגיעו אליי שני סיפורים מאוד מרגשים – האחד הוא חבר של משפחה שרוצה לעזור לה לעמוד על הרגליים. הוא החליט להעניק לבני הזוג הלוואה כספית, אך להתנות אותה בליווי שלי לאורך הדרך, כדי שאראה שהם באמת מצליחים להשתקם. זה כל כך חימם לי את הלב. סיפור נוסף בו נתקלתי הוא של ילדים נשואים שכבר חלפו כמה שנים מחתונתם ויש להם כסף משלהם, וכעת הם רוצים לעזור להוריהם ששילמו כל כך הרבה עבור חתונותיהם. הם באו אליי כדי לבדוק איך לעשות את זה באופן נכון. האמת היא שמאוד-מאוד התרגשתי".

ומה לגבי חיסכון לעתיד - האם משפחה חרדית מצליחה גם לחסוך כסף בסופו של דבר?

"אני חושבת שסעיף החיסכון במגזר החרדי הוא הסעיף האחרון ברשימה, וכבר לא נשאר עבורו הרבה. אבל בעיניי זהו פשע לא לחסוך. זה לא אומר שצריך לשעבד את כל המשכורת עבור חסכונות, אלא אפשר גם להתחיל בקטן, ופרוטה לפרוטה תצטרף לחשבון גדול. אסור למקם את החיסכון בסעיף האחרון, כאילו הוא הכי פחות חשוב. אנשים אומרים לעתים קרובות: 'אם יישאר לנו – נחסוך', אבל אם לא נתאמץ מלכתחילה לחסוך, אז וודאי שלא יישאר".