אשכוליות או לא להיות

 

האשכולית היא אחת מבין פירות ההדר הרבים, והיא נתגלתה לראשונה באיי הודו המערבית. לארצנו הובאו ההדרים לפני כמאתיים שנה, אך תנופה רבת היקף חלה רק לאחר קום המדינה, מאז גדלו הפיתוח והנטיעה של זנים רבים, וכן הרכבות שונות במיני ההדרים. כיום ענף ההדרים חשוב מאד בחקלאות, ורובו מיוצא לארצות העולם.

האשכולית מחזיקה מעמד זמן רב יחסית לשאר הפירות, אף ללא קירור.           

מזגה של האשכולית קר, היא עסיסית במיוחד, מצוינת לעיכול ובריאה למעיים. יש בה ויטמינים רבים, ובעיקר ויטמין C. אכילת האשכולית, כאכילת שאר פירות ההדר, מחסנת מהצטננויות, ויש בה כח חיטוי המסלק רעלים ופסולת מהגוף. עובדי יצור ומפעלים השואפים אל קרבם אבק ופסולת תעשייתית, מצווים להרבות באכילת הדרים ובפרט באכילת האשכולית.

מחקרים מצאו כי שתיית כוס מיץ אשכוליות ביום בכוחה למתן תסמיני שפעת, לעזור במניעת גידולים סרטניים בריאות ובמעי הגס, מומלצת למעשנים, ועשויה אף לעזור במניעת מחלות לב ובהורדת רמת האינסולין בדם.

עוד הוכח כי תוספת של אשכולית לתפריט התזונתי יעילה מאד לשומרי משקל, והיא מסייעת לשמור על משקל יציב ללא תנודות.

יחד עם זאת, יש לשים לב לחסרונות של האשכולית. במיץ האשכולית קיימים מרכיבים ייחודיים (שאינם קיימים בהדרים אחרים), המעכבים את פעולת האנזימים במעי ומביאים לתופעות לוואי. לכן, אנשים הנוטלים תרופות צריכים להתייעץ עם רופא ביחס לשתיית מיץ אשכוליות במקביל.

האשכולית מרירה קמעא, ויש האוכלים אותה עם סוכר, אך עדיף להתרגל לטעמה ולאוכלה בלא סוכר, שכן הסוכר מבטל חלק מתכונותיה החשובות. בקליפות פירות ההדר, וביניהם האשכולית, וכן בעלים ובקליפת העץ, מצוי שמן טבעי. היקבים ותעשיות הקוסמטיקה משתמשים בו כתערובת למוצריהם.

ברכתה של האשכולית: "בורא פרי העץ".